"אנחנו למעשה נמצאים בפריחה מדינית חסרת תקדים בתולדותיה של ישראל" אמר אתמול (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת החוץ והביטחון, בדיון על פעילות משרד החוץ. את המסר הזה מהדהד נתניהו במספר במות בתקופה האחרונה – החל מנאומו בפתיחת מושב החורף של הכנסת, דרך נאום שנשא במליאה לפני כשלושה שבועות בו אמר כי "אין לא צונאמי מדיני ולא בידוד מדיני, יש רנסנס מדיני" ועד לסקירתו בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון. אך יש מי שסבורים כי התמונה שמצייר נתניהו ורודה מדי, ומצביעים על היעדר מדיניות ומספר משברים שעלולים לסכן את מצבה הבינלאומי של ישראל.

נתניהו התגאה בתוצאות סקר בינלאומי שערך משרד החוץ ב-54 מדינות בעולם, שהעלו יחס חיובי לישראל בקרב תושבי רוב המדינות. "47 מתוך ה-54, כולל במדינות ערביות, רוצות להדק את הקשרים עם ישראל" אמר ראש הממשלה, "כשאנחנו עוברים מרמה של ממשלות לרמה של ציבורים, יש פה שינוי, שלדעתי הוא גם טומן בסופו של דבר את הברכה הגדולה ביותר וגם את התקווה הגדולה ביותר, בייחוד בשינויים שאנחנו מתחילים לראות בעולם הערבי שהם באמת חסרי תקדים. יכול להיות שיש פה תקווה לדרך חדשה, שבסופו של דבר תניב לנו גם פירות בתחום השלום".

התחומים בהם כדאי לישראל לשתף פעולה עם מדינות המזה"ת – מתוך דו"ח מכון מיתווים

ד"ר נמרוד גורן העומד בראש מכון 'מיתווים', המכון למדיניות חוץ אזורית, הגיב בביקורת לדברי נתניהו. "גיוון יחסי החוץ של מדינת ישראל והרחבת מערך הבריתות שלה בקהילה הבינלאומית הוא דבר חשוב", אמר ל'דבר ראשון', "אולם כשמתהדרים בהישגים חסרי-תקדים לכאורה ביחסי החוץ של ישראל, חשוב לראות את המשברים המתהווים עם מדינות וקהילות ששימשו במשך שנים עוגן תמיכה ושותפים ערכיים לישראל בזירה הבינלאומית".

גורן מצביע על נתק הולך וגובר בין ישראל למדינות מערביות דמוקרטיות, שהיוו בעבר את העוגן המרכזי לתמיכה הבינלאומית בה. "בארה"ב, ישראל סובלת משחיקת התמיכה בה בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית ומהתרחקות קהילות יהודיות מרכזיות ממנה וממדיניותה. במדינות מרכזיות באירופה, ישראל מתמודדת עם דעת קהל וגם עם הנהגות פוליטיות ומדינות שהופכות ביקורתיות יותר ויותר כלפיה. המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים, ובכלל זה הבנייה בהתנחלויות, לצד מהלכי חקיקה בכנסת שפוגעים בדמוקרטיה הישראלית, מרחיקים את ישראל מבעלות ברית מסורתיות במערב. גם השתלחויות ישראליות באיחוד האירופי נהפכו כבר לדבר שבשגרה."

נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים (תמונה: מכון מיתווים)

אך לצד השחיקה ביחסים עם מדינות דמוקרטיות, גם הקשרים שישראל מפתחת עם מדינות בעלות סוגי משטר אחרים "אינם כליל השלמות, בלשון המעטה", אומר גורן, ומזכיר כי רוסיה וסין הצביעו בפורומים בינלאומיים בניגוד לעמדת ישראל. הוא מוסיף כי "רוסיה פעלה השנה לקדם את הפיוס הפלסטיני, אליו מתנגדת ממשלת ישראל, ומקבלת את הנוכחות האיראנית בסוריה, בניגוד לאינטרסים הביטחוניים שלנו. סין מייחסת חשיבות גוברת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, פרסמה תכנית שלום והצהירה על כוונתה לזמן מפגש בין פעילי שלום משני הצדדים לסכסוך. זאת, בזמן שממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמרחיקה את הסיכויים להשגת הסדר ישראלי-פלסטיני".

מה לגבי המזרח התיכון?

"לצד עלייה בתיאום הביטחוני מאחורי הקלעים ואולי אף נכונות רבה יותר לקשר עם ישראל, כפי שמתבטא בסקר שערך משרד החוץ, ישראל מחמיצה הזדמנות יוצאת דופן לפריצת דרך ביחסים, בגלל סירובה להתקדם לעבר פתרון שתי המדינות."

האם שיתוך פעולה עם מדינות המזה"ת הוא אפשרי? מתוך דו"ח מכון מיתווים

אתה מדגיש את קידום ההסדר עם הפלסטינים כמפתח לשיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל, בעוד שהמסר של הממשלה הנוכחית הוא שניתן לעקוף את הסוגיה הפלסטינית באמצעות נורמליזציה במזרח התיכון עם גוש המדינות הסוניות.

"הסקר השנתי של מכון מיתווים הראה לאחרונה שהציבור בישראל מייחס חשיבות רבה לקידום היחסים עם העולם הערבי ומאמין – בשיעור גבוה – ששיתוף פעולה עם מדינות המזה"ת הוא אפשרי. ניסיון הממשלה להציג תמונת מצב לפיה העולם הערבי מוכן להתקדם לעבר נרמול יחסים עם ישראל ללא קשר לנעשה בזירה הפלסטינית נתקל בהתנגדות, ולא רק של מנהיגי האזור. זוהי אחת מנקודות ההסכמה הבודדות שקיימות בין ממשל אובמה לטראמפ. גם ג'ון קרי – בנאומו האחרון כמזכיר המדינה – וגם ג'ארד קושנר בנאומו השבוע, הדגישו את חשיבות ההתקדמות בערוץ הפלסטיני בדרך להשיג פריצת דרך אזורית".

מתי תיתכן פריצת דרך משמעותית בין ישראל למדינות ערב? מתוך דו"ח מכון מיתווים

גורן מוסיף כי מעבר ליחסים הדיפלומטים של ישראל חשוב לתת תשומת לב לעוסקים במלאכה – אנשי שירות החוץ, שמעמדם הולך ונשחק. "מצבו המידרדר של משרד החוץ – הדרתו מסוגיות הליבה המדיניות, פיזור הסמכויות שלו והיעדר השר, חוסר השקיפות בפועלו והישגיו, הפוליטיזציה הגוברת שלו, והמחסור בתפיסת מדיניות-חוץ לאומית – מחליש את יכולתה של ישראל לפעול ביעילות בזירה הבינלאומית ולקדם את מעמדה ואת האינטרסים שלה", אומר גורן ומסכם – "אין די בנסיעותיו של ראש הממשלה על פני יבשות שונות".