דיון סוער התקיים ביום שני בוועדת הכלכלה בנוגע ליישום חוק העדפת תוצרת ישראל במכרזי הרשויות המקומיות. הדיון התקיים לאחר חודשים של לחצים המופעלים ע"י התעשיינים לחייב גם את הרשויות המקומיות לתת עדיפות של 15% לתוצרת הארץ במכרזים, כפי שנדרשים הגופים הממשלתיים על פי החוק. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל קרא לעידוד רכישת מוצרים תוצרת ישראל ע"י הרשויות המקומיות ואמר כי "כולנו אוהבים את התעשייה הישראלית ונוצרים אותה בליבנו, אבל המציאות היא ש'כחול לבן' זו לא יותר מסיסמה".
"אם בארזים נפלה שלהבת, איך אפשר לבוא בטענות לציבור שרוכש מוצרים מחו"ל באינטרנט?" אמר כבל. כבל ציין כי כבר לפני כ-16 שנה צריך היה אמור שר הפנים להתקין תקנות שיסדירו את עניין רכש תוצרת ישראל, אך הדבר נדחה פעם אחר פעם והעריך כי מדובר ברכש כולל של כ-40 מיליארד שקלים בשנה.
בישראל קיימות תקנות שנועדו להגביר את רווחיותם של מפעלים ישראליים בשוק המקומי, על אף התחרות עם יבוא זול. בשנת 1995 נוספו תקנות לחוק חובת המכרזים, הנקראים תקנות העדפת תוצרת הארץ, אשר קבעו כי כל גוף ממשלתי מחויב לרכוש מוצרים מתוצרת ישראל, גם אם הם יקרים יותר בעד 15% מהמוצר המיובא. פעמים רבות מדובר בעסקאות בקנה מידה גדול, אשר עשויים להוות חלק משמעותי מרווחיו של עסק כלשהו. כדי לחסוך בהוצאות, רשויות מקומיות רבות מעדיפות לרכוש מוצרים מיובאים, שנוטים להיות זולים יותר, ולעתים בעלי איכות ירודה יותר.
התאחדות התעשיינים ובראשה שרגא ברוש, טוענים כי במקרים רבים התקנות אינן מיושמות. לטענתם, קיימות דרכים רבות "לעקוף" באופן חוקי את הנדרש בתקנות. במקרים רבים הגופים הציבוריים שמקיימים את המכרזים אינם מוגדרים ע"י התקנה כגופים שמחויבים במתן יתרון לתוצרת ישראל. גופים אלו כוללים את קופות החולים, מועצות דתיות ומוסדות אקדמיים, המוגדרים כגופים ציבוריים במימון ציבורי, אך הם אינם מחויבים בחוק לרכוש מוצרים תוצרת ישראל. השניים מציינים כי גם הרשויות המקומיות, שרוכשות בהיקף של 40 מיליארד שקלים בשנה, אינן מחויבות בחוק לעמידה בתקנות.
ברוש אמר בדיון כי למתן העדפה לתוצרת ישראל במכרזי הרשויות המקומיות עשויה להיות השפעה קריטית על רווחיותה של התעשייה הישראלית, הנמצאת בנסיגה מזה מספר שנים. לטענתו, היקף הרכש של הרשויות המקומיות יכול להגיע ל-20-10 מיליארד ש"ח בשנה, דבר שהיה יכול להשפיע לטובה על רווחיותם של עסקים רבים ולמנוע את סגירתם של פסי יצור, דבר המוביל לפיטורי עובדים. ברוש התייחס גם למקרה של מפעל נגב קרמיקה בירוחם ואמר כי "נגב קרמיקה נסגר כי מטר אריח מסין וטורקיה עולה 75% ממטר אריח שמיוצר בירוחם. כל דבר אפשר להשיג יותר בזול, אבל צריך לתת משקל לאיכות ולדברים נוספים". ברוש אמר כי ישלח למרכז השלטון המקומי אמנה שקוראת להעדיף תוצרת הארץ במקרים בהם המחיר זהה והאיכות זהה או טובה יותר.
בדיון התפתח עימות בין ברוש לבין יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. ביבס טען כי על ההעדפה להיות במחיר שווה ערך או זול מהתוצר המיובא. "לא ניקח משהו ששווה פחות ועולה יותר כי בסוף אנחנו מחויבים לכספי ציבור", אמר. ביבס אף השווה את החוק לשחיתות ואמר: "אתם רואים מה קורה, השלטון המקומי בעין הסערה בימים אלה ואם לא תהייה הנחיה ברורה של משרד הפנים והיועמ"ש לממשלה – לא נהייה שותפים. צריך להעדיף תוצרת הארץ בתנאי שאין בזבוז כספי ציבור".
בין ביבס לברוש התפתחו חילופי דברים קשים, וביבס האשים את התעשיינים בניסיון להתעשר על חשבון הציבור. "מה שאתם רוצים זה להתעשר על חשבוננו, וזה לא יקרה", אמר, והוסיף, "אנחנו לא נשלם 15% יותר". ברוש הגיב ואמר כי התעשיינים לא רוצים שקל יותר ומספקים מוצרים באיכות זהה או טובה יותר, והוסיף כי יגיש ליועץ המשפטי לממשלה אמנה הקוראת להעדיף תוצרת הארץ במכרזים. עוד אמר ברוש כי ינסה להביא להוראה של היועמ"ש לרשויות המקומיות ליישם את תקנות העדפת תוצרת הארץ, וכבל אמר כי יגבה את המהלך.
