מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) את דו"ח המבקר על מינויי דירקטורים בחברות הממשלתיות. המבקר מברך אמנם על הקמת נבחרת הדירקטורים כצעד המשפר את המקצועיות של הבכירים בחברות הממשלתיות ומגביל את תופעת המינויים הפוליטיים והאישיים, אך מנגד הוא מתאר שורה של ליקויים, הן ברשות החברות והן במשרדי הממשלה, הנוגעים להליכי המינוי של דירקטורים לחברות הממשלתיות.

בישראל כשמונים חברות ממשלתיות, המספקות בין היתר שירותים חיוניים לאזרחי המדינה, למשק ולממשלה. בינהן ניתן למצוא את חברת חשמל, מקורות, דואר ישראל, רפא"ל התעשיה האווירית ורכבת ישראל. שיטת נבחרת הדירקטורים, שנוסדה בסוף 2013 על ידי שר האוצר דאז, יאיר לפיד, נועדה להפריד את מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות משיקולים פוליטיים ואישיים. נבחרת הדירקטורים המופעלת על ידי רשות החברות הממשלתיות, הביאה להתנגשויות רבות בין ראש הרשות, אורי יוגב לשרי הממשלה ולבכירים במשרדי הממשלה. מנגד, מקדמת הממשלה חקיקה שתאפשר מינוי שרים לשעבר וראשי רשויות לשעבר לדירקטורים בחברות הממשלתיות, מבלי שידרשו לעמוד בהליך שנקבע בנבחרת הדירקטורים.

עיקר הליקויים שמצא מבקר המדינה נוגעים לתהליכי החקיקה, הנוגעים לנבחרת הדירקטורים, תהליכי הבקרה של הצהרות המועמדים, הבקרה על המינויים ותיעוד תהליכי הבחירה.

נבחרת הדירקטורים לא מעוגנת בחקיקה. רשות החברות, שהייתה אמורה לקדם את החקיקה שתסדיר בחוק את מינויי הדירקטורים מתוך הנבחרת, התעכבה כשלוש שנים בהגשת התיקון לחוק.

חוסר בהירות בהגדרות. הפרופילים על פיהם ממיינת הרשות את המועמדים, תנאי הסף ושיטת הניקוד של המועמדים, אינם מוגדרים באופן ברור וחד משמעי. כתוצאה מכך נפגעת היכולת של מועמדים שנדחו להינות מהאפשרות לערער על דחייתם או על הניקוד שקיבלו.

היעדר אסדרת מינוי בתהליך תואם נבחרת. השר האחראי על חברה ממשלתית רשאי למנות דירקטור שלא ממאגר נבחרת הדירקטורים. במקרה כזה המועמד נדרש לעבור הליך תואם להליך של נבחרת הדירקטורים. המבקר מצא כי שרים בחרו למנות דירקטורים שלא עברו את התהליך או שלא עמדו בתנאי הסף.

איוש חסר בדירקטוריונים. על פי בדיקה שבוצעה במאי 2017 ב-61 מהחברות הממשלתיות, התגלה כי ל-39 מהן אין יו"ר דירקטוריון מכהן ול-8 מהן לא מונו דירקטורים במספר המינימאלי שיאפשר את הפעלת הדירקטוריון. מתוך כלל משרות הדירקטור בחברות הממשלתיות אוישו 54% בלבד.

חוות דעת סוביקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות והיעדר אימות פרטי המועמדים. ועדת המינויים של רשות החברות דנה בכל מועמד לנבחרת הדירקטורים על בסיס חוות דעת הנכתבת מראש על ידי רפרנטים של הרשות. בהיעדר נוהל מסודר לכתיבת חוות הדעת, הן מנוסחות באופן סובייקטיבי, ללא אמות מידה אחידות. לעיתים חוות הדעת לא משמעותיות ולא מבוססות, על אף חשיבותן הרבה לפעילות הועדה. בנוסף מציין המבקר כי השרים ועוזריהם המכינים חומר לועדה על מועמדים שאינם מנבחרת הדירקטורים אינם מקפידים על אימות הפרטים של המועמדים.

תיעוד חסר של דיוני הוועדה. המבקר מצא כי במקרים רבים, לא נמצא ברשות תיעוד של הדיון שהתקיים בועדה. לעיתים מדובר בתיעוד חסר של שמות חברי הוועדה, ולעיתים מדובר בתיעוד חסר של נימוקי החלטות הועדה, נורמה המצביעה על היעדר מינהל תקין.

הצורך להסדיר את מעורבותה הרבה של הרשות. רשות החברות היא הגורם המוביל את תהליכי המיון והבחירה של נבחרת הדירקטורים לכל אורך תהליכי המיון, הבחירה, המינוי והביקורת. מעורבות יתר, זו ויכולת ההשפעה הגדולה שיש לרשות על מינוי דירקטורים מביאה, על פי מבקר המדינה, למתח בין הרשות לשרים האחראים על החברות הממשלתיות.

בפרק ההמלצות לתיקון הליקויים מציין המבקר כי "לצד הביקורת בדוח זה על רשות החברות הממשלתיות כפי שעלה מממצאים רבים וממגוון דוגמאות, ראוי לציין כי הקמת המאגר היא מהלך חיובי ונכון אם כי לא חף מליקויים. המאגר נועד לתקן את המצב ששרר שנים לפני הקמת הנבחרת, כאשר למועצות המנהלים של חברות ממשלתיות מונו דירקטורים על בסיס שיקולים מפלגתיים על פני שיקולים ענייניים". המבקר סיכם כי "על הרשות ועל השרים להמשיך לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה כדי לקדם את מוסד "הדירקטוריון" ונבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים כפי שנעשה בעבר, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי".