ביולי האחרון, אושרו שתי הצעות חוק שעוסקות במאבק בזנות, דרך הפללת לקוחות זנות, בקריאה טרומית בכנסת: הצעת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), והצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, של ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) וחברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון (מרצ). שתי ההצעות זכו לתמיכה של חברי כנסת רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית, דבר שהתבטא בין היתר בכך שבהצבעה על כל אחת מהן, תמכו למעלה מ-70 חברי כנסת, אל מול 0 מתנגדים.

בתגובה, הודיעה שרת המשפטים שקד (הבית היהודי) כי תגבש הצעת חוק ממשלתית להפללת לקוחות זנות, במקום שתי הצעות החוק הפרטיות של מועלם ולביא, ואמרה כי "החוק הזה הוא קודם כל הצהרה שללכת לזנות זה לא מוסרי, ולא צריך להיות בחברה שלנו. זה לא עניין של קואליציה או אופוזיציה, זה עניין מוסרי שאנחנו רוצים להעביר לחברה ולילדים שלנו. החוק הזה הוא התחלה של שינוי".

ח"כ זהבה גלאון ח"כ עליזה לביא וח"כ שולי מועלם. (צילום: פלאש 90)

מאז, חלפו 4 חודשים. 'המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות', שהיה שותף לניסוח הצעות החוק הפרטיות, מתריע מפני גרירת רגליים בניסוח והגשת הצעת החוק המובטחת של שקד. לדברי עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, "לאחר שהחוק לאיסור צריכת זנות ושיקום שורדות זנות עבר ביולי בקריאה טרומית, התחייבה השרה שקד לקדמו כהצעת חוק ממשלתית. עם זאת, עד היום, ארבעה חודשים לאחר מכן – לא נכתבה בו מילה".

איכפה מוגברת, טרם חקיקה

כאמור כיום, החוק הישראלי אינו מגדיר צריכת זנות כעבירה על החוק, אך גם המתנגדים להפללת הלקוחות אינם מתכחשים לרעות החולות הרבות שבאות יד ביד עם תופעת הזנות. עם זאת, נראה כי השיח הציבורי שסבב את הצעות החוק האלה הפך למקוטב: יש מי שטוענים שזנות בפני עצמה אינה דבר בעייתי, וכי כל הבעיות המקיפות אותה – אלימות כלפי נשים בזנות, התמכרות לסמים, ועוד – ניתנות לטיפול על ידי מיסוד הזנות. מהעבר השני של השיח, ניצבות הצעות החוק של מועלם ולביא, יחד עם ארגונים חברתיים רבים המסייעים לנשים בזנות, באמירה כי הבעיה היא בעצם קיום הזנות, והדרך לפתרון היא מתן סיוע ושיקום לנשים הנמצאות כעת בזנות, יחד עם הפללת הלקוחות. מטרת הצעות החוק העוסקות בהפללת לקוחות הזנות היא להביא לאיסור צריכת זנות ובכך להטיל לראשונה אחריות פלילית על לקוחות שיצרכו שירותי מין בתשלום.

בחודשים האחרונים מסתמנת עלייה בהיקף האכיפה המתבצעת בשטח נגד בתי בושת ומועדוני חשפנות בהם מתבצעת גם צריכת מין. בתחילת השבוע פשטה המשטרה על בתיהם של 10 חשודים שלפי החשד מנהלים ושולטים בזירת בתי הבושת באזור התחנה המרכזית בת"א, ושלפי החשד הפעילו באופן שיטתי עשרות חדרים בהם ניתנו שירותי מין ואשר הכניסו לכיסם סכומי עתק. הבוקר (רביעי) פשטה המשטרה על מועדון חשפנות ברחוב המסגר בת"א ועיכבה מס' מעורבים לחקירה. היום, חילקו שוטרי מחוז ת"א צו סגירה זמני לנכס הנמצא ברחוב פין 3 בתל אביב, מחשש שמתקיימת בו פעילות זנות בלתי חוקית.

לדברי עו"ד יעל בן סעדון, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "בימים האחרונים אנחנו עדות לגל בשורות מהשטח, הן מצד המשטרה וגל המעצרים שערכה השבוע לגורמים משמעותיים בזירת הזנות בתחנה המרכזית הישנה; והן מצד בית המשפט העליון, עת לא נענה השופט עמית לבקשת צו הביניים של מועדוני החשפנות מהבורסה. אך לא די בכך. מיגור אמיתי של מעגל הזנות צריך להיעשות בחקיקה פלילית".

השופט רובינשטיין: "למגר את התופעה, כפי שפסה העבדות מן העולם"

לאחרונה, גם שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת העליון בדימוס, אליקים רובינשטיין, הביע את תמיכתו באמירה פלילית נגד צרכני זנות. במכתב אותו שלח רובינשטיין לשרת המשפטים שקד, כתב כי שמח לשמוע על החלטתה מיולי האחרון להעביר את הצעות החוק שהוגשו בנושא המאבק בזנות בישראל למתכונת של חוק ממשלתי. רובינשטיין הוסיף כי "מבחינה עקרונית וערכית, ובראי כבוד האדם, מעמד האשה ועקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית – תופעת הזנות על נספחיה קשה היא, ויש להילחם בה, ערכית, חברתית ואכיפתית תוך שאיפה למגר את התופעה, כפי שפסה העבדות מן העולם".

רובינשטיין התייחס באופן ישיר להצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, של ח"כ מועלם, לה היו שותף המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, ואמר כי יש לה "רקע מוסרי המעוגן עמוקות גם באתוס היהודי. בנוסף להתמודדות, החיונית כשלעצמה, עם מעטפת התופעה – סרסרות, החזקת בתי בושת, שידול לזנות – הכוונה כאן היא 'לתפוס את השור בקרניו' ולהידרש לליבת התופעה. זאת מתוך הכרה ברורה כי הנשים העוסקות בזנות, ועמן הגברים, הקטינים והטרנסג'נדרים, שבויות במעגל אכזר של ניצול ואלימות, וזקוקות לסיוע של הצלה".

השופט רובינשטיין סיים את המכתב באומרו כי "על המלחמה בזנות לכלול, כמובן, מנגנוני סיוע לשיקום העוסקות והעוסקים בזנות, אך עליה לבוא לדעתי בכפיפה אחת עם אמירה פלילית של המחוקק, המכוונת כנגד צריכת הזנות עצמה. האכיפה נגד צרכני זנות צריך שתהא הדרגתית, בוודאי מקום שבו קוראים תיגר על 'מוסד' רב שנים, ואולם צרכני הזנות צריך שתידלק למולם נורית אדומה מזה. איני משלה עצמי שעסקינן במסע קל, אך ניסיון מדינות אחרות (כמו בסקנדינביה) נושא הבטחה. על כן ראוי לדעתי ליתן יד למהלך הכולל ולקדם את החקיקה".

על אף פניית דבר ראשון, מלשכת השרה שקד לא התקבלה תגובה בנושא.