היטל ההיצף הוא כלי אפקטיבי במניעת קריסת מפעלים ישראלים, כך עולה מדוח של משרד הכלכלה שהוצג אתמול (רביעי) בוועדת הכספים שדנה בצעד שאושר לפני כשנה על חומרי הגלם לייצור זכוכיות.

משרד הכלכלה: "עודף כושר הייצור של החברה הטורקית, עומד על 330 אלף טון בשנה, פי 2 מכושר הייצור של פניציה, במידה וההיטל לא יוארך קיים חשש לקריסת פניציה"

היטל היצף הוא מס בשיעור גבוה, אותו מטילה המדינה על מוצר או תחום מסוים, כאשר קיים חשש שחברות זרות מנסות להשתלט על השוק המקומי על ידי הצפתו בסחורה במחירים זולים. הצפה כזו פוגעת ביצרנים המקומיים, ונחשבת לתחרות בלתי הוגנת. במקרה המדובר הוחלט לקבוע היטל היצף על זכוכית כחומר גלם, בעקבות בקשה של מפעל פניציה באזור התעשייה ציפורית שבצפון.

פניציה הוא המפעל היחידי בישראל שמייצר זכוכית כחומר גלם לתעשייה המקומית. לפני כשנתיים נקלע המפעל למשבר, אחרי שסחורה זולה מטורקיה החלה לזרום לישראל. המפעל שעמד על סף סגירה, פנה לסיוע ועדת הכספים, וכן פנה למשרד הכלכלה בבקשה שיכיר בכך שמפעלים טורקיים מציפים את ישראל בסחורה במחירי הפסד, איתם המפעל לא יכול להתחרות.

בדיקה שנערכה בנושא העלתה כי תחום ייצור הזכוכית מאופיין בהיצע קשיח, כלומר מרגע שמפעל מחזיק בכושר ייצור בהיקף מסוים הוא חייב להמשיך ולייצר באותו היקף, משום שהעלות של הגבלת הייצור גבוהה מהעלות של ייצור עודף. כתוצאה מכך, מפעל טורקי הסובל מעודפי ייצור שנצברים דרך קבע, ולא נצרכו בשוק הטורקי, נהג לשלוח את עודפי הייצור שלו למדינות שונות, בהן ישראל, במחירים נמוכים במיוחד.

בנובמבר 2016 אישרה ועדת הכספים הטלת היטל היצף לתקופה של שנה, בתנאי שפניציה תתחייב שלא להעלות מחירים. אתמול הציג מנהל מינהל הייבוא במשרד הכלכלה, דני טל, דוח לחברי הוועדה, המעיד על כך שהמפעל עמד בהתחייבויותיו ושמר על רמת מחירים נמוכה.

ח״כ מיקי זהר (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

טל פרס בפני ועדת הכספים את מסקנות הבדיקה שנעשתה על ידי משרד הכלכלה. "ראינו שההיטל היה אפקטיבי והייבוא במחירי היצף ירד, אך החל ייבוא ממקומות אחרים – ממצרים, מסעודיה, מבולגריה" אמר, "ההיצע התמלא על ידי ייצור מקורי ומקורות יבוא אחרים. בדקנו את זמן ההספקה והוא היה טוב. מעבדי זכוכית קיבלו אותה בזמן שדרשו. רמות המלאי מעידות על כך שיש היצע מספיק של זכוכית בשווקים. יש השפעה חיובית על פניציה, שהסיטה חלק מהייצוא שלה לכיוון השוק המקומי, למקור שמייצר רווחיות והגיעו למצב מאוזן יותר לעומת שנים קודמות".

עוד אמר טל כי "בדקנו את ההסתברות לחזרה של היצף, ועלה כי לחברה הטורקית יש שבעה מפעלים רק בטורקיה, ומתקנים נוספים במקומות אחרים, בהם איטליה, שם השתלט על השוק. מהדוחות הכספיים, עודף כושר הייצור של החברה הטורקית, הפער בין היכולת שלהם לייצר לבין היכולת שלהם למכור בשוק הפנימי, עומד על 330 אלף טון בשנה, פי 2 מכושר הייצור של פניציה, במידה וההיטל לא יוארך קיים חשש לקריסת פניציה ותהיה פה שליטה של החברה הטורקית. זה יפגע גם בזמני ההספקה וגם בתנאי האשראי, כי התעשייה הזו עובדת רק במזומן ועל פי זמינות הזכוכית ועליות מחירים לפי הביקושים בשוק. זאת מעבר לפגיעה ב-280 עובדי פניציה".

חברי ועדת הכספים, הדנים לעיתים קרובות במצבם של מפעלים ישראלים הנקלעים לקשיים, קיבלו את הדוח, ונטו לקבל את הדרישה להאריך את תקופת ההיטל לארבע שנים נוספות.

מנכ"ל פיניציה, איל זגגי: "המפעל, אחרי עשור של הפסדים, עלה על פסים בריאים ובנה תכנית אסטרטגית. כבר שנה וחצי שהמפעל לא גרעוני ולא מבקש אגורה מהמדינה"

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי "משרד הכלכלה כבר הכריע. המפעל בטורקיה הוא מפעל גדול שניסה להשתלט על השוק הישראלי בצורה ברוטלית, בדיוק כפי שעשה במקומות אחרים. הוא הוריד את מחירי חומרי הגלם למחירי הפסד וכך השתלט על מפעלים במדינות אחרות". אליו הצטרף גם חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) שטען כי "יש ניסיונות של השתלטות עוינת על המפעל בארץ מהצד הטורקי. הדבר מתרחש בענפים שונים ועל המדינה להתערב בעניין. למשל בענף איסוף הפלסטיק למחזור, ישראל שולחת את הפלסטיק למחזור בטורקיה ומפעלים בארץ מתקשים להתקיים ונסגרים".

מנכ"ל פיניציה, איל זגגי, שנכח בדיון אמר כי "המפעל, אחרי עשור של הפסדים, עלה על פסים בריאים ובנה תכנית אסטרטגית. כבר שנה וחצי שהמפעל לא גרעוני ולא מבקש אגורה מהמדינה, הדבר היחיד שאנחנו מבקשים – לא לתת לשלטון הטורקי להשתלט על העסק. אנחנו רוצים להמשיך לבנות ולחזק את החברה ורוצים לגדול מ-275 עובדים ללמעלה מ-500 עובדים. הכל בפריפריה".

מול עמדת פיניציה עמד נציג היבואנים, עו"ד מזור פירון. לדבריו, "הראינו שההמלצה של הממונה התבססה על נתונים שקיבל מפניציה ולא על בדיקה עצמאית שהוא עשה, הקומה הראשונה פגומה. זה דבר חסר תקדים להטיל היטל כדי להגן על מונופול. ועדת טרכטנברג המליצה בעבר לא להטיל שום היטל ושום הגנה, אלא אם כן יש לפחות שלושה מפעלים בארץ, וכאן יש לנו אחד בלבד שהוא המונופול. במקום לייצר תחרות למונופול מייצרים לו הגנות".

לעמדתו של פירון הצטרפה גם נציגת רשות ההגבלים העסקיים, יפעת בס, שאמרה כי "אנחנו התנגדנו להטלת ההיטל. יש להטיל אותו רק במקרים חריגים. כאן יש יצרן מקומי יחיד והתחרות היחידה שיכולה להיות לו היא מחו"ל".     

ככל הנראה, חברי הכנסת לא קיבלו את עמדת המתנגדים להיטל ההיצף. ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), ששימש כממלא מקום היו"ר סיכם את הדיון כשאמר כי הוא "מעריך שבעשור הקרוב ההיטל היצף הזה יישאר". לדבריו, "הטלת היטל לפרק זמן קצר לא ראויה, כי היא לא מאפשרת למפעל לכלכל את צעדיו. הארכת ההיטל לפרק זמן קצר היא לא בריאה".

ביום שני צפויה להתכנס הוועדה לדיון נוסף בנושא, חברי הכנסת צפויים לתמוך בהצעה להאריך את תקופת היטל ההיצף לארבע שנים נוספות.