רשות החשמל, בראשות ד"ר אסף אילת, פרסמה לשימוע ציבורי את החלטתה לעדכן את תעריף החשמל לשנת 2018. בתום השימוע תתקבל החלטת הרשות שתוחל החל מינואר 2018.
על פי ההחלטה, יופחת תעריף החשמל הביתי בכ-2.3% ויעמוד מעתה על 46.15 אג'/קווט"ש. משמעות ההפחתה היא חסכון שנתי של כ-100 ש"ח למשק בית ממוצע. הרשות מונה כמה סיבות להפחתת התעריף – הפחתת תעריף ההולכה והחלוקה, שמודל החישוב שלו השתנה, הגידול בביקוש לחשמל בהיקף של כ-8% וירידה בשער הדולר בשיעור של כ-8%. הרשות צופה כי התעריף מתמרץ את חברת החשמל להשקיע ברשת בתקציב של כ-2.4 מיליארד ש"ח בשנת 2018, זאת לעומת השקעות של החברה ברשת בשנים קודמות בהיקפים של כ-1.5 מיליארד ש"ח בלבד, בשל שיטת התשלום בעבור ביצוע בדיעבד, ולא מראש, כפי שנהגה עד כה.
התקלה במאגר "תמר" על חשבון הציבור
ברשות מציינים כי הירידה בשער הדולר איזנה את ההוצאה המוגברת של 115 מליון ש"ח בהוצאות הדלקים שגרמה התקלה במאגר "תמר". שר האנרגיה יובל שטייניץ השתתף בועדת הכלכלה בכנסת בדיון מיוחד אתמול בגין התקלה, אך לא הודיע האם יינתן פיצוי על התקלה ובאחריות מי. למעשה החלטת הרשות להכיר בהוצאה מגלגלת את העלויות על הציבור. לכל יצרן חשמל יש חוזה שונה מול בעלי המאגר, בו מוסדרים הנסיבות בהן ניתן לדרוש פיצוי. רשות החשמל הנחתה את היצרנים למצות את זכויותיהם, אך המוטיבציה לעשות זאת באופן מלא אינה ברורה. כל שקל שיקבלו יצרני החשמל בחזרה מבעלי "תמר" לא יישאר אצלם, אלא יוחזר לציבור בעתיד, ולכן מצב זה יוצר "בעיית סוכן" – הציבור נפגע ולא יכול לתבוע ואילו מי שיכול לתבוע לא נפגע. באותו הדיון נציגת המשרד להגנת הסביבה הודיע הכי השימוש בדלקים החלופיים סולר ומזוט גרם לתוספת זיהום אוויר שנזקיה מוערכים ב40 מליון ש"ח. בינתיים לא ברור האם בעלי המאגר יידרשו לפצות את הציבור בשל הנזק לסביבה.
הכרה בפנסיה של עובדי חברת החשמל
הפחתת התעריף משקללת גם הכרה חדשה בהוצאות הפנסיה של עובדי חברת חשמל, עלויות הפנסיה נכללות בתעריף בהיקף של 50% מהעלות שהוכרה לחברת החשמל ועומדות על כ-600 מליון ש"ח. בהשוואה עולמית תעריף החשמל בישראל הוא זול יחסית, כאשר ההוצאה המרכזית בתוכו היא רכש דלקים. בשנים האחרונות דוחפת הממשלה ביתר שאת את הפרטת מקטע ייצור החשמל, בין השאר בטענה שבכך ייחסך כסף לציבור.
ההפרטה צפויה לייקר את החשמל
חברת החשמל וועד העובדים שלה נאבקו במשך השנים בהצלחה כנגד הרפורמה שאמורה להסדיר את הפרטת הייצור ההפרטה, אלא שאז פנתה המדינה לשיטת "ההפרטה הזוחלת", כנגדה מתקשים העובדים להתמודד. לפי מומחה למשק החשמל, פרופסור אשר טישלר, פער הזמנים הגדול בין חוק משל החשמל משנת 1996, שאינו מיושם, לבין רפורמות הפרטה מקבילות שהתרחשו במדינות אחרות מראות שבדרך כלל ההפרטה גורמת דווקא לעלייה במחירי החשמל ולא להורדתם. מדיווחים בעיתונות, המו"מ המתגבש בין הועד לנציגי הממשלה מסדיר הפרטה לא מלאה של ייצור החשמל, תוך חיוב חברת החשמל למכור מספר תחנות כח קיימות ליצרנים פרטיים. על פי חברת הייעוץ BDO, מצב זה עלול לפגוע בכולם – עובדי חברת החשמל בתחנות שיימכרו ייאלצו לעזוב אותה בניגוד לרצונם, היצרנים הפרטיים ייאלצו לקנות תחנות ישנות, ועד עובדי החברה יוחלש בהיותו מייצג פחות עובדים, אם כי מהלך זה יפחית באופן משמעותי את מספר העובדים שיפרשו או יפוטרו. לפי פרופסור טישלר, דווקא פשרה של הפרטה חלקית עלולה לגרום לכאוס מוגבר וניצול לא יעיל של תחנות הכח בישראל, שיתורגם לייקור החשמל. לדעתו, פיקוח איכותי מתאפשר אך ורק במודלים מונופול מלא בייצור החשמל או במודל הפרטה מלאה.
