ארגון המורים ממשיך בהשבתת בתי ספר ברחבי הארץ, במסגרת המאבק המתנהל במחאה על המבוי הסתום במו"מ עם משרדי האוצר והחינוך על שכרם ותנאי העסקתם של המורים בחטיבות העליונות. היום (ראשון) יושבתו הלימודים ביישובי הנגב שבדרום הארץ. על פי הודעת הארגון, השביתה תקיף 109 בתי ספר, בהם לומדים כ-40 אלף תלמידים.
במסגרת השביתה, לא יתקיימו מחר לימודים ביישובים אופקים, אילת, אשל הנשיא, באר שבע, דימונה, חורה, יטבתה, ירוחם, כסיפה, כפר מימון, לקיה, מגן, מיתר, מצפה רמון, מרחבים, נווה, נח"ל, אבנת, ניר עם, נתיבות, סעד, ספיר, עומר, עין גדי, ערד, ערערה-בנגב, רהט, שגב-שלום, שדה בוקר, שובל, שער הנגב ותל שבע.
בשבוע שעבר הודיע ארגון המורים כי אם המו"מ לא יסתיים עד סוף חופשת חנוכה, החל מהיום הראשון לאחר חופשת חנוכה אין לקיים יותר יציאות מחוץ לבית הספר לפעילויות מכל סוג שהוא (טיולים, סיורים, הצגות, תחרויות ספורט וכו'), מלבד פעולות ההכנה ליציאה לפולין, יד ושם ומשלחות לפולין מוחרגות מהאיסור ויתקיימו כרגיל.
פורום ועדי ההורים היישוביים, המייצג את ההורים, ומועצת התלמידים והנוער הארצית, המייצגת את התלמידים, שלחו ביום שלישי מכתב לשר החינוך נפתלי בנט ולשר האוצר משה כחלון בו הביעו תמיכה במאבק המורים להעלאת שכרם. "אנו, הורי ותלמידי ישראל, מתנגדים נחרצות לפגיעה המתמשכת במורים ובתלמידים", כתבו. במכתב אמרו כי הם רואים בשרי האוצר והחינוך אחראים למשבר אליו נקלעה מערכת החינוך. אי לכך, איימו כי במידה ולא תיפתר הסוגייה, יצטרפו למאבק המורים, ישביתו את הלימודים ביום החזרה מחופש חנוכה ויצאו להפגנת ענק מול קריית הממשלה.
שכר המורים בישראל נמוך מממוצע במדינות המפותחות
השכר הממוצע למורים בישראל כיום, ע"פ נתוני האוצר, עומד על 11 אלף שקלים בחודש והצעת האוצר אמורה להביא אותו לקרוב ל-13 אלף ש"ח. ע"פ תמונת המצב של מדד ה-OECD לשנת 2014, השכר ההתחלתי של מורי בתי הספר העל יסודיים בישראל עומד על 60% מממוצע המדינות המפותחות. לאחר 10 שנות ותק עומד השכר על 61% מהממוצע, ואחרי 15 שנות ותק – על 56% מהממוצע בלבד. גם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין המורים רק מתקרבים לעמיתיהם מעבר לים, ועומדים על 97% מהשכר הממוצע במדינות ה-OECD.
לפי נתוני ה-OECD, הפער הממוצע בשכר בין מורים מתחילים לוותיקים עומד על 2.5 (בעיקר בבתי הספר היסודיים, אשר מוריהם מאוגדים בהסתדרות המורים). ע"פ האוצר, מדובר בפערים הגדולים ב-OECD, כאשר ישנה קפיצה גדולה בגובה השכר לאחר 15 שנות ותק. הכלכלן הראשי תולה את הפער בהיבטים המיוחדים של הסכמי השכר, שיצרו התפתחות משמעותית בשכר לאחר זמן ממושך במערכת, בניגוד למגמה הבינלאומית, ועל כן יש לשער שעל בסיס זה מנסה האוצר לקדם הסכם דיפרנציאלי.
בשנה האחרונה, בחידוש ההסכם בין האוצר והסתדרות המורים, הסכימה הסתדרות המורים, כנראה לראשונה, לכך שהתוספות למשכורות המורים יהיו דיפרנציאליות – כלומר שהמורים החדשים יקבלו תוספת משמעותית יותר מהמורים הוותיקים, ולא כפי שהיה מקובל עד היום, כלומר, שהתוספות בשכר מתבצעות באחוז גדילה קבוע הן למורים החדשים והן לוותיקים.
