שופטים, פרק יז',
הפרק הזה כולל את הפסוק הבא:
ו)בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְֹרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶֹה:
ראינו לכל אורך ספר שופטים שבני ישראל היו מחולקים לשבטים.
כל כמה שנים קם שופט, מאיזשהו שבט, והוביל את העם לניצחון צבאי על אויבים שונים, ואח"כ נעלם והעם ממשיך להתנהל ללא שלטון מרכזי, ללא מלך.
המלך אמור להיות אלוהים, כפי שאומר גדעון – לא אני אהיה לכם למלך, אלוהים הוא המלך שלכם.
אבל מסתבר שזה לא עובד.
ספור קטן, כמעט שולי, שבו אחד בשם מיכה (המכונה מיכיהו), גנב קטן שגנב את כספי אימו, נתפס בקלקלתו, אימו מוותרת לו, ובחלק מהכסף שגנב, הוא מקים פסל לאלוהים וממנה, תמורת תשלום כספי, עובר אורח משבט לוי, ככוהן למזבח הפרטי שמיכיהו בנה לעצמו.
זה הספור שהתנ"ך בוחר בו, כסיפור שעליו נכתב: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".
האם הכוונה כאן היא שכדי שלא "איש הישר בעיניו יעשה" צריך מלך?
האם הכוונה ב "אין מלך בישראל" היא שאין מלך במובן הפשוט של המילה?
מה כבר מיכה עשה? לקח כסף מאימו ובנה פסל בביתו? על זה כותבים משפט כזה חמור?
האם כולם היו כמו מיכה?
האם מיכה גנב כסף רב מאנשים אחרים?
האם המיכה הזה היה מנהיג של קבוצה גדולה?
כמובן שלא!
אני חושב, שהמשפט הזה הוא משפט מפתח באפיון של עם ישראל כעם של שבטים שלא מצליח להפוך לעם עם קוד מאחד.
בימים ההם אין מלך בישראל שווה בעיני ל "בימים ההם וגם היום אין מוסר בישראל".
איש הישר בעיניו יעשה שווה בעיני ל "איש הישר בעיניו יעשה ועושה גם היום".
מה רואה איש שרואה רק ישר וקדימה?
הוא לא רואה את אחוריו, את ההיסטוריה שלו. הוא לא רואה את צדדיו, את האנשים האחרים, הוא לא רואה מעליו – אין לא אלוהים, הוא לא רואה את האדמה עליה הוא דורך ואולי חושב שהוא מנותק מכוח הכובד – הוא רואה קצת קדימה ותו לא, כך שאם יש תהום לפניו, הוא כנראה ייפול וימות!
הבעיה איננה מלך.
הבעיה היא החיבור בין דת לשילטון.
הציפייה היא שאלוהים ימלוך על ישראל, שתורת משה תהייה זו שלפיה ינהגו האנשים וזה פשוט לא עובד. גם השופטים שאבו את כוחם מהדת, מהכוהן הגדול.
כדי לקיים חברה יציבה, עם חזון משותף, שיחזיק לאורך זמן, לא ניתן לבסס אותה על ענייני דת. זה לב הטיעון הדורש הפרדת הדת מהמדינה.
טועים לחשוב שהפרדת הדת מהמדינה היא נושא שבא לפגוע בדתיים – ולא היא. להיפך – חיבור הדת למדינה גורם לדת להפוך לעניין "פוליטי" המנוהל ע"י "מאכערים" שכל מטרתם אינה אלא להגדיל את ערך העולם הדתי באמצעות כסף.
מיכה הוא דוגמא נפלאה לכך – הוא לוקח איש משבט לוי, וממנה אותו לכוהן במזבח הפרטי שלו תמורת כסף! הפולחן הדתי מתחבר לכסף ובכך מאבד את כל מהותו המוסרית:
י) וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה שְׁבָה עִמָּדִי וֶהְיֵה-לִי לְאָב וּלְכֹהֵן וְאָנֹכִי אֶתֶּן-לְךָ עֲשֶֹרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ וַיֵּלֶךְ הַלֵּוִי:
יא) וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָיו:
יב) וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת-יַד הַלֵּוִי וַיְהִי-לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה:
יג) וַיֹּאמֶר מִיכָה עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יֵיטִיב יְהוָה לִי כִּי הָיָה-לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן:
מיכה חושב שאלוהים ייטיב עמו כי יש לו כהן בבית! הוא קנה כהן בכסף ומצפה להטבה מאלוהים. זה לא עבד אז למיכה, וזה לא יעבוד היום למדינת ישראל.
ולעניין נוסף – על מעשים שיש בהם עבודה זרה שעושה מיכה בביתו, עם כספו שלו, מבלי שיגזול אותו מאיש אחר – כתוב: איש הישר בעיניו יעשה.
ואצלנו, היום, כששר אוצר יושב בכלא, נשיא מדינה יושב בכלא, ראש ממשלה הורשע, מספר רב של מנהיגים דתיים הורשעו וישבו בכלא, כשראש ממשלה ואשתו ושרי ממשלה וחברי כנסת, עושים בכספי ציבור כבשלהם, כשסוחרי הכסף (בנקאים, מנהלי חברות ביטוח ופנסיה) לוקחים לעצמם בונוסים של מיליוני שקלים בשנה ללא בושה, כשנכסי מדינה ומשאבי הטבע שלה מחולקים בין מספר קטן של אנשים ולמעשה נגזלים מכלל הציבור, כשהמדינה שולחת את חייליה לקרב ושוכחת לנהל מהלכים מדיניים במטרה לנסות למנוע את המלחמה הבאה, כשהפערים בחברה הופכים לגדולים ביותר בכל העולם המערבי, ועוד ועוד ועוד – מה נאמר?
פרק קטן ופסוק אחד קטן בתוכו מספרים את כל הסיפור.
איך יוצאים מכל זה?
צריך לבנות אמנה חברתית חדשה בישראל וצריך להפריד את הדת מהמדינה וצריך לקבל הכרעות כואבות על גבולות המדינה וצריך להקים מתוכנו מנהיגות ראויה וצריך לחדול מהשדים השבטיים.
זה אפשרי.
