תקדים היסטורי: משלחת בת 25 אנשי דת בכירים מבחריין ביקרה השבוע בישראל, זאת למרות הזעם בעולם הערבי על ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל. בחריין הפכה בכך למדינה הערבית הרביעית המכירה בישראל, לצד למצרים, ירדן ומרוקו. ביקורם של גורמים רשמיים ממדינת האי הקטנה עורר זעם בקרב חלק מאזרחיה.
המשלחת הרשמית, בהשתתפות 25 מנהיגי דת מוסלמים, יהודים, נוצרים, הינדואים, סיקים ובודהיסטים, הוזמנה לישראל על ידי מרכז שמעון ויזנטל לסובלנות הפותח בימים אלו שלוחה בירושלים. לפי הרב אברהם קופר, ממרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס, הם מתכננים לבקר באוניברסיטאות ולשוחח עם גורמים רשמיים שם על סוגיות משותפות. "המטרה היא להגביר את האינטראקציה ואת המגע בין אנשים שעושים דברים דומים ברחבי האזור" אמר הרב, "עד עתה, לא היה סיכוי ליצירת קשר".
https://www.youtube.com/watch?v=-augxfrkKbo
הביקור בישראל התרחש אחרי שמלך בחריין, חמד בן עיסא אל-חליפה, אמר לרבנים עמם נפגש בארה"ב מוקדם יותר השנה, כי החרם הממושך על ישראל מצד מדינות ערב חייב להסתיים. בפברואר, אירח המלך את הרב קופר ורב נוסף ממרכז ויזנטל, ובספטמבר, יצא בנו, הנסיך נסר בן חמד אל-חליפה, אל המרכז בלוס אנג'לס על מנת לקדם הצהרה על סובלנות דתית שנחתמה על ידי המלך. באותו אירוע, נפוצו דבריו של המלך על כך שהוא תומך בביטול החרם הערבי על ישראל. עמדתו של מלך בחריין מנוגדת למדיניות ארוכת השנים של מדינות ערב, המסרבות להכיר בישראל עד להקמת מדינה פלסטינית ונסיגה מלאה משטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. בחריין מצטרפת בכך למרוקו – והופכת למדינה הערבית השנייה שלא גובלת בישראל אך מקיימת עמה קשרים גלויים.
בחריין, השוכנת לחופי ערב הסעודית, נחשבת זה זמן רב לליברלית יותר משכנתה השמרנית. רק כמחצית ממיליון וחצי תושבי מדינת האי הם ערבים, בעוד היתר אסייתים שהיגרו אליה לצורכי פרנסה (מרביתם הודים), ובני מיעוטים נוספים. בשונה מהשכנה סעודיה, רק 70% מושבי המדינה הם מוסלמים, ואלה נחלקים לשני שליש שיעים ושליש סונים. חיי הלילה במדינה מושכים אליה מבקרים מעברו השני של הגבול, וכן מלחים אמריקניים המוצבים בבסיס הצי החמישי במדינה. באי חיה גם קהילה יהודית קטנה, שנוכחותה עולה מעת לעת לכותרות. במהלך חג חנוכה הקודם, נפוץ ברשת סרטון שתיעד יהודים חובשי כיפה רוקדים עם ערבים הלבושים בגלביות.
https://www.youtube.com/watch?v=unmlS-dp25o
ד"ר ערן סגל, חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה אמר לערוץ 7 כי "השלטון הבחרייני מאוד שואף לקרב את הקהילה היהודית הוותיקה בבחריין. זו קהילה מאוד אמידה ומאוד מחוברת לשלטון". כדי להבין את הסיבות לקשרים הללו, אמר סגל, יש להכיר את הסיטואציה הפוליטית בבחריין. "בחריין זו מדינה עם שלטון סוני שהוא שלטון מיעוט שכן הרוב שם הוא שיעי" הסביר, "יש שם עוד כמה מיעוטים קטנים כמו יהודים ונוצרים ולשלטון יש חשיבות גדולה לייצג את עצמו כמייצג המיעוטים ולכן יש בו חלק מהרפורמות שבבניית שני בתי פרלמנט שהבית העליון שבהם הוא המכריע והוא מאוד ייצוגי עבור המיעוטים מעבר למשקלם באוכלוסייה. זה חלק מהרצון הפוליטי של המלך להציג את עצמו כמייצג המיעוטים".
"בבחריין, כולם נהנים מחופש פולחן", אמרה בטסי מתיסון, מארגון "זאת בחריין", שמקדם את תדמיתו של האי לסוכנות הידיעות איי.פי. "הם חופשיים לקיים את מנהגיהם ולהתפלל בביטחון. זאת לא בעיה עבור אף אחד בבחריין". עם זאת, דבריה עולים בניגוד לדוחות של ארגוני זכויות אדם, שחוברו אחרי שהממלכה מחצה התקוממות שאירעה בזמן "האביב הערבי" ב-2011, בסיוע ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות. אלו העלו כי הממשלה הרסה כשלושים מבני דת שיעיים, ממסגדים ועד למקדשים. לפי הדוח, על אף שלרבים מהם לא היו אישורים מתאימים, תזמון ההרס שלהם "עשוי להיחשב כעונש קולקטיבי". מאז, הוחרף הדיכוי של הרוב השיעי על ידי בית המלוכה הסוני, כמו של יתר האופוזיציה במדינה הקטנה. באוגוסט, שר החוץ של ארצות הברית רקס טילרסון אמר כי על בחריין לחדול "מהאפליה נגד הקהילה השיעית".
מיית'ם א-סלמאן, איש דת שיעי מקומי, אמר לסוכנות הידיעות איי.פי כי "ממשלת בחריין נכשלה בנקיטת מדיניות צודקת ומכילה ביחסיה עם רוב האזרחים שלה". לדבריו, "מסעות יחסי ציבור של ממשלת בחריין נכשלו בשכנוע הקהילה הבינלאומית שהיא מכבדת את זכויותיהם של מרבית אזרחיה".
Bahrainis take to streets to condemn US #Jerusalem al-Quds move https://t.co/3kYt0Da7t5#FreePalestine #Bahrain pic.twitter.com/MCHvdk4LVV
— Press TV (@PressTV) December 9, 2017
לאחר שדבר הביקור בישראל נפוץ ברשתות החברתיות, רבים הגיבו בזעם לכך, ושלחו הודעות תמיכה בפלסטינים על רקע החלטתו של טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. "אני דוחה את הנורמליזציה ביחסים עם היישות האויבת", כתב אברהים שריף, פוליטיקאי חילוני שבעבר הוביל את מפלגת "ועד". "הביקור של המשלחת הזו הוא בגידה בעם הפלסטיני".
