מכה לאיראן: מיליציות שיעיות-עיראקיות שנתמכו על ידי איראן הודיעו השבוע על פירוקן והצטרפות לוחמיהן לצבא עיראק הנאמן לממשלה היושבת בבגדד. נאמנותן של המיליציות לאיראן הייתה מוטלת בספק מלכתחילה, אך עזיבתן עדיין הפתיעה רבים, ויש הרואים בכך סימנים ראשונים להיחלשות השפעת איראן באזור.

בתחילת השבוע החלה מיליציית "גדודי השלום" בהנהגתו של המטיף השיעי  מוקתדא א-סדר להצטרף באופן רשמי לצבא עיראק. אתמול הודיע קייס אל-ח׳זעלי, מייסדה ומפקדה של המיליציה "עסאיבּ אהל אל-חק" ("אנשי האמת") הנחשבת לאחת המיליציות הנאמנות ביותר לאיראן כי יפרק את המיליציה וחייליה ישתלבו בצבא עיראק. שתי המיליציות ביצעו בעבר פיגועים גדולים כנגד חיילי צבא ארה"ב, הנותן החסות לצבא עיראק. קייס אל-ח׳זעלי ביקר לאחרונה בגבול ישראל-לבנון כאורח של חיזבאללה, מה שהעלה את זעמו של ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי שרק לאחרונה חזר לארצו לאחר שנמלט לסעודיה לפני כחודש.

כדי להבין לעומק את ההתרחשות ואת משמעויותיה פנינו לחוקרים מהפורום חשיבה אזורית, עידן בריר, דוקטורנט בביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב וד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, וביקשנו מהם לבאר לנו את השינויים שעוברת עיראק לאחר נפילת דאע"ש.

עידן בריר, האם אחיזתה של איראן במיליציות הפועלות בעיראק נחלשת?

"בהפשטה אומר שאחיזתה של איראן מעולם לא הייתה חזקה כמו שנוטים לייחס לה. האיראנים עובדים בעזרת שליחים ("פרוקסיז") כמו חיזבאללה בלבנון. איראן נוטה להגביל את מספר אזרחיה המעורבים ישירות במלחמות הרבות במזרח התיכון. לכן במרבית המקרים היא מעדיפה לממן, לחמש ולאמן מיליציות שליחים שיעזרו להם לקדם את האינטרסים שלהם, אך הם לא שולטים באופן מלא באותם שליחים. מרבית המליציות השיעיות בעיראק שפועלות תחת המטריה של אל-חאשד א-שאבי אינן נאמנות לאיראן עד כדי כך. מתוך כ-67 מיליציות, רק כ-5 נאמנות מאוד לאיראן אולם רק אחת מהן נאמנה לאיראן כמו חיזבאללה בלבנון והיא גם נקראת חיזבאללה.

אז איראן בעצם לא כל כך חזקה בעיראק?

"לא. הקשרים של א-סדר עם איראן נחלשו לפני 7-8 שנים ולא לאחרונה. הוא נזקק לאיראן כדי להביס את דאע"ש אבל הוא לא נאמן להנהגה האיראנית כבר מזה זמן רב. הצד המפתיע הוא שמי שהצטרף ראשון לקריא של א-סדר לפרק את המיליציות הוא דווקא קייס אל-ח׳זעלי, מפקדה של אחת המיליציות הקרובות ביותר לאיראן. הוא אימץ את הקו של א-סדר, שלהזכירך נפגש עם מנהיגים סעודיים למורת רוחה של ההנהגה האיראנית, הוא אימץ את הקו של א-סדר מילה במילה. צריך לזכור שארגוני שליחים אינם ניתנים לשליטה מלאה".

זה הפתיע אותך?

"כן. אני חשבתי שקודם לכן מליציות רחוקות מאיראן יתפרקו, ושהמיליציות הקרובות לאיראן לא בהכרח יסכימו לחבור לצבא הנשלט מהממשלה בבגדד. זה מפתיע מאוד שדווקא מי שנחשב לאחד המנהיגים השיעים המקורבים ביותר לאיראן – דווקא הוא מיהר להודיע על פירוק המיליציה שלו".

אז בעצם מה שקורה זה שממשלת עיראק מתחזקת?

"תראה, מאז שראש הממשלה חיידר אל-עבאדי נבחר והקים את ממשלתו בבגדד ב-2014 היא הספיקה לעשות דברים מדהימים. הוא טיפל בדאע"ש, מנע את היפרדות החבל הכורדי, ועכשיו הוא פנוי להתעסק בעיראק פנימה. הממשלה בונה מחדש את המדינה שרוסקה כליל ב-2014. לקח לעבאדי שלוש שנים להתעמת עם האיום החיצוני וכעת הוא פנוי לעסוק בענייני הפנים. מה שמעניין בנוגע למיליציות השיעיות זה שעבאדי לא צריך להתאמץ – המדינה לא אנסה את המיליציות להתפרק אלא המיליציות יזמו בעצמן את פירוקן. לדעתי זה תקדימי במזה"ת שמיליציות מתפרקות מרצונן מבלי שזה עלה כדרישה מהממשלה או שהיה צורך להלחם כדי לכפות עליהן להתפרק. ראשי המיליציות, או לפחות שניים מבין החזקים שביניהם מזהים את הכוח אצל הממשלה בבגדד והמדינה העיראקית ומבקשים לחבור לכוח הזה ולא להתעמת אתו".

רז צימט, האם איראן מאבדת את אחיזתה בעיראק? 

"מוקדם עדיין להעריך והדבר תלוי במידה רבה בהתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות בעיראק בחודשים הקרובים, ובמיוחד לאור הבחירות הצפויות במאי 2018 בעיראק. יחד עם זאת, אני סבור שההתפתחויות בעיראק מחזקות את הערכתי כי אין להפריז בהערכת ההשפעה האיראנית בעיראק. איראן ניזונה והתחזקה מחוסר היציבות באזור ומחולשת העולם הערבי. דאע"ש הייתה בדיעבד המתנה הגדולה ביותר שאיראן קיבלה לפני מספר שנים. היא הצליחה להפוך את הארגון מאיום משמעותי להזדמנות כדי לבסס את השפעתה באזור, כפי שהיא יודעת לעשות היטב גם במקומות אחרים. אלא שמשעה שהמצב בעיראק מתחיל להתייצב, יכולתה של איראן לשמר את הישגיה לאורך זמן נתקלת בקשיים הולכים וגדלים.

האם זה משליך על מקומות אחרים? (סוריה,תימן, לבנון)

"בהחלט כן. גם בסוריה אנחנו מתחילים לראות סדקים ראשונים בחזית המאוחדת בין סוריה ואיראן. לאחרונה דווח בתקשורת הישראלית כי ביקורו של רמטכ"ל איראן באקרי בדמשק בחודש ספטמבר לא הוכתר בהצלחה וכי סוריה סירבה להיענות בחיוב לרשימת הדרישות שהוצגו בפניה מצד איראן, ובהן החכרת נמל ימי ל-50 שנה, הקמת בסיסים אוויריים ומתן זיכיונות לכריית פוספטים. במקביל הצהיר סגן ראש לשכת המסחר האיראנית כי סוריה מציבה מגבלות בפני יבוא סחורות מאיראן ומעדיפה לייבא סחורות מטורקיה. זה כמובן לא אומר שאיראן נדחקת מסוריה, אבל מסתבר שגם לאסד, שחב את שלטונו ואף את חייו לאיראנים, יש "קווים אדומים" בכל הקשור לנכונותו לאפשר לאיראנים דריסת רגל בארצו. גם הקשר בין איראן לחות'ים בתימן מתהדק אומנם ככל שהמלחמה בתימן מתמשכת, אך צריך לזכור שגם החות'ים אינם נמצאים בכיסם של האיראנים ושנאמנותם לאיראן רחוקה מאוד מזו של חזבאללה בלבנון, למשל, שכפיפותם האידיאולוגית והפוליטית לאיראן משמעותית הרבה יותר".

מדוע האחיזה האיראנית נחלשת לדעתך?

"איראן סובלת מכמה נקודות תורפה מרכזיות בכל הקשור לביסוס השפעתה באזור. ראשית, בהיותה פרסית, היא תמיד נתפסת כזרה באזור שרובו ערבי. שנית, בהיותה שיעית, היא מוגבלת ביכולתה להרחיב את השפעתה באזור שרובו סוני. שלישית, השימוש בשליחים (פרוקסיז) מסייע אומנם לאיראנים להרחיב את השפעתם, אך גם מגבילה אותם משום שהם תלויים במידה רבה באינטרסים המשתנים של אותם ארגונים שליחים שנאמנותם לאיראן מוגבלת במידה כזו או אחרת. במצבים של חוסר יציבות, היכולת של איראן לבסס את השפעתם גוברת. אבל משעה שהיציבות הפוליטית והביטחונית מתחזקת, הם מתקשים לבסס עצמם לאורך זמן כמקור לסמכות ולהשראה עבור המדינות והעמים באזור. מה שעובד עבורם בחירום, לא בהכרח עובד גם בשגרה.