קשה לתפוס את מה שהצעירה הרזה והשברירית שהגיעה השבוע לישראל נאלצה לעבור. נאדיה מוראד, בת 24 בסך הכל, אך עיניה כבר חזו בזוועות הנוראות שהמיט דאע"ש על האנושות. פניה השקטות והצנועות כבר עמדו פנים אל מול פנים עם הרשע בהתגלמותו. ובקולה השקט הגיעה לישראל על מנת לייצג את העם היזידי, כמיליון איש נרדפים אשר כל המזרח התיכון הוא להם גרדום.

"ביקרתי בפרלמנטים רבים ברחבי העולם", אמרה מוראד לכ-250 האנשים שבאו לכנס מיוחד שנערך לכבודה בבית התפוצות בתל-אביב, השבוע. "אתמול, בכנסת, זה היה משהו אחר. באתי מתוך ידיעה של מה שקרה לעם היהודי, וידעתי שכאן, בישראל, קולם של היזידים יישמע".

נאדיה מוראד בישיבה מיוחדת בכנסת עם ח"כ קסניה סבטלובה (צילום: דוד טברסקי)

מוראד ענתה בערבית לשאלותיה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עיתונאית לשעבר השולטת במספר שפות. סבטלובה שאלה את מוראד כיצד היא מתמודדת עם הזכרונות הקשים של מה שאירע לה, ותרגמה לאנגלית את תשובתה.

"עבורי, רצח העם עדיין נמשך", אמרה מוראד. "אין יום שעובר שאיני זוכרת. כשאני מדברת על חיי הקודמים, על ביתי, על משפחתי, כשאני מדברת על דאע"ש, כשאני מדברת על מה שקרה לי. קשה להיות קורבן של טרור, קורבן של רצח עם. אני נושאת עמי שק של זכרונות. כל חיי הפכו לזיכרון. כל מה שהיה לי הפך לזיכרון".

מזה שנתיים שמוראד נוסעת ברחבי העולם ומספרת את סיפורה, בין היתר כ'שגרירה של רצון טוב' מטעם האו"ם. לישראל הגיעה במסגרת שליחותה זו ובסיוע האירגונים IsraAid, המעניק סיוע באסונות הומניטריים ברחבי העולם, SID-ישראל, שמטרתו הגברת פעילותה של ישראל בפיתוח הבינלאומי, ו-הוועד למאבק ברצח עם, אירגון יהודי וכלל-אנושי אשר פועל להעלאת המודעות לרציחות העמים ולמניעת הישנותם.

מוראד כאמור הגיעה לכנסת ישראל ביום שני השבוע. דבריה מעלה עושים חסד עם הכנסת – מוראד אמנם מציינת את אמונתה כי בישראל סיפורם של היזידים יזכה להבנה והכרה, אך הכנסת הגיבה באופן מנומנם משהו לביקור היחודי, ורק חברי כנסת מעטים טרחו להשתתף בדיון.

לאחר מכן המשיכה מוראד ליד ושם, לביקור שניכר כי הותיר עליה רושם מיוחד. "בעוד עשרה ימים יתקיים יום הזיכרון השלישי להתחלתו של רצח העם היזידי בעיראק," אמרה מוראד לאנשי המוזיאון. "כולנו צריכים לפעול כמיטב יכולתנו להפצת המודעות לרצח העם  כדי למנוע את רצח העם הבא ולהנחיל תקווה לעם היזידי בדבר היכולת לחזור חזרה לביתו".

נאדיה מוראד, יזידית ניצולת דאע"ש, מדברת בטקס באו"ם בו קיבלה את אות שגרירת הרצון הטוב של האו"ם, 16 ספטמבר 2016. משמאל, אוחזת בידה, אמאל קלוני, עורכת דינה. (צילום מסך)

העם היזידי התיישב במישור נינוה שבצפון עיראק וסביבו לאחר מאות שנות רדיפה ונדודים. ישנם יזידים הרואים עצמם ככורדים בני הדת היזידית וישנם כאלו הסבורים שהם עם בפני עצמו. עבור רודפיהם ושונאיהם אחת היא, וכמו היהודים בעבר, הם נרדפים על השתייכותם היזידית ובמנותק מהגדרתם העצמית, בין היתר על ידי מוסלמים פונדמנטליסטיים הרואים בהיות אמונתם קרובה במובנים מסוימים לאיסלם כפירה מסוכנת. דאע"ש תכננו להשמיד את כל היזידים ולשעבד כשפחות את הנשים, הנערות והילדות היזידיות.

ב-3 באוגוסט 2014 הייתה מוראד סטודנטית בעיירה קוצ'ו שלמרגלות ההר סינג'אר בעיראק. דאע"ש פשטו על האזור, הכוחות העיראקיים נסוגו והמליציות הכורדיות, שהבטיחו לסייע ליזידים, נמנעו מלהתייצב מול המרצחים.

תוך כדי הטבח שעשו אנשי המדינה האיסלמית ביזידים, נחטפה מוראד יחד עם אלפי נשים, נערות וילדות. משפחתה של מוראד נרצחה. החטופות הועברו לשווקים בעיר מוסול ונמכרו שם כשפחות ללוחמי דאע"ש. מוראד נאנסה, הוכתה ועברה התעללות בשביה. אחרי שלושה חודשים ניצלה רגע שבו לא השגיחו עליה שוביה וברחה. מוראד מצאה מחסה במחנה פליטים וכעבור כשנה נקלטה בגרמניה.

מספר הנרצחים היזידים אינו ידוע, ומוערך בכ-10,000. עד היום נמצאו באזורים אותם שיחרר צבא עיראק מאחיזת דאע"ש כ-45 קברים המוניים של יזידים. מרבית היזידים ברחו לחבל כורדיסטאן העיראקית, שם הם חיים בחשש ומתח עם הכורדים. כ-90 אלף נמלטו אל מחוץ לעיראק. דאע"ש החריבו כמעט את כל הערים והכפרים וליזידים לא נותר בית לשוב אליו.

על פי האו"ם דאע"ש ממשיך בפשעי רצח-עם כלפי היזידים בשטחים שבשליטתו באזור סוריה, ומעריכים כי בין 3,200 ל-3,800 נערות ונשים עדיין כלואות בידי אנשי האירגון.

"לפני חודשיים נפגשתי עם מספר פליטות לשוחח עמן על מה הן חושבות על לחזור חזרה", סיפרה מוראד ביד ושם. "רבות מהן איבדו תקווה והן אינן רוצות לשוב חזרה. אחרי שחרור סינג'אר מידי דאע"ש 40,000 יזידים שהתחבאו בהרים שבו לכפרים ולערים שלהם לנסות להתחיל את חייהם מחדש. אך בעקבות הפצצות של מטוסי טורקיה הם נאלצו שוב לברוח ואינם רוצים לשוב יותר".

מוראד הצעירה מובילה מאמץ, אליו הצטרפה עורכת הדין הנודעת אמל קלוני, המתמחה בדין הבינלאומי, על מנת להעמיד את פושעי דאע"ש למשפט. קשה להאמין ביחס לרצח עם שהתרחש, ומתרחש עדיין, כמעט בשידור חי לכל העולם, אך עד עתה לא רק שלא הועמד אף רוצח לדין, בתי המשפט הבינלאומיים טרם מצאו את הנתיב להאשימם כלל.

מוראד סיפרה ביד ושם כי צוותים שונים החלו בתהליך איסוף עדויות מניצולים. "משפטי נירנברג שלחו מסר לעולם כי מי שמבצע פשעים נגד האנושות לא יכול להלך חופשי. גם היזידים מבקשים שהפושעים יועמדו לדין".

הפגנה של נשים כורדיות יזידיות כנגד מתקפת דאע״ש בסינג׳ר. צילום ארכיון: סוכנות AP.

"אנחנו מנסים להסתכל על הצרכים ההומניטריים ולתת מענה", אמר יותם פוליצר, נציג אירגון IsraAid, בכינוס שנעשה בכנסת. "אנחנו שולחים משלחות של טובי המומחים בארץ לענייני פוסט-טראומה כדי לסייע ליזידים, משלחות שמחלקות מזון וציוד לחורף ולעזור להם לזכות בהכרה שכל כך חשובה".

IsraAid מעניקים סיוע ליזידים במקומות שונים בעולם, לרבות במקומות בהם הם נאלצים להסתיר את זהותם הישראלית. ישראל והישראלים עשויים להתגאות בעזרה המוענקת על ידי האירגון אך פוליצר סבור שישראל צריכה לעשות יותר. היקף הסיוע הישראלי ליזידים נמוך בהשוואה למדינות אחרות מהעולם ולישראל אין היום מדיניות סיוע רשמית ליזידים. "ההכרה ברצח העם חשובה", אמר פוליצר, "לא רק בתור אקט סימבולי אלא כי אנחנו מאמינים שהיא תוכל להוביל לעשייה ולגרום לעולם להיות יותר אכפתי לסבל של האנשים האלה".

טל רותם, רכזת הפעילות של הוועד למאבק ברצח-עם, הזכירה בדיון בכנסת כי אין מדובר בדיון תיאורטי, אלא בדיון קיומי עבור העם היזידי, שאלה של חיים ומוות. "קיומו והמשכיותו של העם היזידי הם עדיין שאלה פתוחה", אמרה רותם, "זו שאלה שניצבת בפני העולם ובפני ישראל". רותם העלתה בכנסת את השאלה כיצד ישראל הרשמית מתכוונת לסייע לעם היזידי הנמצא בסכנת השמדה.

"התשובה לכך היא לא פשוטה," השיבה ח"כ סבטלובה בצער וביקרה את הכנסת על כך ש"לא התקיים שיח בכלל על הנושא. אנחנו חייבים להכיר ברצח העם כצעד ראשון" אמרה סבטלובה ותיארה את הצעת החוק שהגישה להכרה ברצח העם היזידי על ידי מדינת ישראל, והעלתה תקווה כי ישראל תשתף פעולה בנושא זה עם האו"ם ועם ארצות הברית, שם הקונגרס הכיר ברצח העם ב-2014.

"אנחנו כאומה שאיבדה בשואה הנוראית 6 מיליון אנשים חוזרים ואומרים ש"לעולם לא עוד"", אמרה סבטלובה יממה לאחר מכן, בפתח הראיון עם מוראד על הבמה בבית התפוצות. "עבורי זה מובן מאליו ש"לעולם לא עוד" מכוון גם לעמים אחרים, לא רק אלינו. אם אנחנו לא נגלה רגישות לאירועיים דרמטיים הקורים באזורנו, ממש 2 דקות מאתנו, לא נוכל להביט לעצמנו בעיניים במראה".

צפו: שיחה פתוחה עם נדיה מוראד, ניצולת רצח העם היזידי שנמצאת עכשיו בישראל.

נדיה איבדה בגיל 19 איבדה נאדיה 6 מבני משפחתה, שהתה בשבי דאע"ש, וחוותה עינויים קשים. היא הצליחה לברוח והגיעה בימים האחרונים לישראל לספר את סיפורה.

עכשיו, בבית התפוצות בתל אביב.

Posted by ‎קסניה סבטלובה – Ксения Светлова‎ on Tuesday, 25 July 2017

"צריך עדיין לשנות את התפישה ואת המחשבה לגבי הזוועות שנעשו", אמרה מוראד בבית התפוצות, "והאימה שדאע"ש מטילים על האזור. נעשו פשעים נוראיים כלפי היזידים וכלפי עמים נוספים. התפישה בעולם משתנה, אך לאט מדי, ומאוחר מדי".

נראה היה שהמפגש של מוראד עם ההיסטוריה של העם היהודי ועם מדינת ישראל נגע בה. "למרות רדיפות בלתי פוסקות לאורך ההיסטוריה, שני העמים שלנו שרדו" היא אמרה. "הזמן שלי בישראל הראה לי שגם בצלה של השמדה ורצח עם, קהילה יכולה לקום מחדש חזקה יותר. תודה שהבאתם לעם היזידי דוגמא איך אנחנו יכולים להיות נאמנים להיסטוריה והמורשת שלנו תוך כדי עיצוב העתיד."

מוראד ציינה את הוקרתה להצעת החוק להכרה ישראלית ברצח העם היזידי ואמרה שהכרה רשמית עשויה לקדם את המאבק המשפטי והמלחמתי בדאעש ועשיית צדק לקורבנות רצח העם.

לקראת סיום הראיון בבית התפוצות נשאלה מוראד לגביה תוכניותיה האישיות לעתיד. "בדצמבר ימלאו שנתיים לשליחותי" השיבה בטון מתון, "שנתיים שבהן אני משמשת כשגרירה מטעם האו"ם. אני מקווה שיצטרפו אלי עד אז נשים נוספות ויחד נספר את הסיפור שלנו ונפעל למען היזידים. אני גם מקווה שעיראק תהפוך למקום בטוח. אולי אז אוכל להתפנות וללמוד. אני רוצה ללמוד איפור, ואולי לפתוח סלון יופי משלי".