"בכל מפעל יש פנים, לבבות, נשמות, אנשים עם חלומות. לפעמים פשוטים. לפעמים יותר מורכבים. אבל סיפורי חיים שלמים מתכנסים לתוך מטרה אחת ולו בכדי להמשיך את הסיפור שהמאבק הזה הוא רק חלק ממנו".
(מתוך דברי ההסבר לתערוכת הצילומים)
עובדי נגב קרמיקה ממתינים. כמעט חודשיים עברו משלושת חודשי החסד שקיבלו העובדים, במהלכם מחפשת ההסתדרות רוכש פוטנציאלי למפעל, לאחר שהבעלים הנוכחיים, קרן ויוליה שרכשה את המותג, מערך הייבוא והחנויות, הודיעה כי בכוונתה לסגור את המפעל.
![יעקב צרפתי, יו"ר ועד העובדים (צילום: איציק נאור)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/01/250118_negev3.jpg "יעקב צרפתי, יו"ר ועד העובדים (צילום: איציק נאור)")
"החבר'ה הצעירים מצאו כבר עבודות בכל מיני מקומות. הוותיקים, ה'זקנים' יותר לא כל כך מוצאים את עצמם. גם לא כל כך מחפשים כי חושבים – אולי ייפתח ואולי לא. ואם יפתח אז באיזה תנאים? כנראה שיהיו צמצומים. יש המון שאלות ולא יודעים בכלל לאן זה ילך", אמר ל'דבר ראשון' איציק נאור, חשמלאי העובד במפעל מזה 30 שנים. "בינתיים אנחנו בהמתנה. יש משא ומתן, ואנחנו לא נורא מעורבים. אנחנו יודעים שיש מגעים של ההסתדרות עם לפחות שני רוכשים פוטנציאליים – ואנחנו מקווים שיהיה בסדר. אין יותר מזה. בזמן המאבק היינו נפגשים באוהל מול המפעל, והוא היה מוקד מפגש לכולם. עכשיו הרגשנו שאנחנו מתפזרים". בגלל הקושי בלהיות לבד בתוך תקופת אי הוודאות הקשה, החליטה קבוצת עובדים בסיוע הוועד, לארגן אירוע הוקרה והווי לעובדי המפעל היושבים בביתם – וגם לציין מאה ימים להחלטת ההנהלה על סגירתו.
את האירוע קיימו העובדים השבוע באולם האירועים היכל דוד של עמיר זרד, שלאורך כל תקופת המאבק תרם והביא מידי יום ארוחות צהריים חמות לאוהל המחאה של העובדים, כדי לחזק את רוחם. בהפקה עזרה הפעילה החברתית חני בריגע, המלווה את העובדים לכל אורך התקופה. בעמדת הדי-ג'יי ניצב אחד העובדים ועובד אחר הנחה את הערב. משחקים, ברכות של נציגי העירייה וריקודים – אבל גולת הכותרת של הערב הייתה תערוכה של 51 צילומים שצילם נאור בתקופת המאבק.
"חשבנו להביא את התמונות עם כל האש והצמיגים השרופים – אבל חני הציעה להביא דווקא את האנשים עצמם" מספר נאור. "אני תמיד מצלם, גם בעבודה אהבתי לצלם. אני אוהב את התמונות הספונטניות – וגם במאבק צילמתי. בשבילנו, מי שמכיר האחד את השני, אנחנו יודעים שכל תמונה זה סיפור, זה עולם בפני עצמו".
"נגב קרמיקה היא לא רק מקור פרנסה", נכתב בדברי ההסבר לתערוכה, שחלק מהצילומים שהוצגו בה מובאים בכתבה זו. "במפעל הזה קרו להם עוד דברים – חלקם התאהבו, חלק הקימו משפחה, חלק איבדו משפחה, הם צברו חוויות, הכרויות, חברים, תחביבים וגם מאבקים. ההיסטוריה של נגב קרמיקה למודת מאבקים, ועדיין האופטימיות קיימת. רואים אותה בפנים".
