מתשרי ועד אלול ואחד לשנה הבאה:  לרגל ראש השנה, ליקטנו עבורכם את 12 האירועים המשמעותיים ביותר בכלכלה הישראלית ששנת תשע"ז סיפקה לנו. ניסינו לבחור את האירועים שישפיעו עלינו עוד שנים רבות, אירועים חריגים שלא קורים כל שנה או כאלו שהעסיקו את השיח הציבורי. חלקם תהליכים ארוכי שנים שעלו לדיון ציבורי, חלקם אירועים נקודתיים שהשפעתם ישירה. מטבע הדברים, אירועים רבים ומשמעותיים (כמו בלימת העלאת גיל הפרישה לנשים, המשבר בחקלאות, ועוד) נותרו מחוץ לרשימה.
תשרי

מלחמת המטבעות והריבית האפסית (או: מבוכתם של הכלכלנים המקצועיים)

את השנה פתחנו עם אחד הסיפורים שליוו אותנו לאורך השנה כולה וילווה אותנו כנראה גם בשנים הקרובות, סיפור שאולי מעסיק בעיקר כלכלנים ובעלי עניין אבל בעצם השפעתו על חיינו אדירה. כמו השנה הקודמת לה, שנת התשע"ז הייתה שנה של ריבית אפסית (0.1% ליתר דיוק) בישראל וגם בעולם, למרות סימני התאוששות בכמה מהמדינות המובילות. יתכן שכבר התרגלנו לזה, למרות שלמעשה, מדובר בסנסציה של ממש מבחינת התאוריות הכלכליות המקובלות.

כלכלנים בכל העולם שואלים את עצמם האם תופעת הריבית האפסית יחד עם הצמיחה הנמוכה והקיפאון במחירים (אינפלציה נמוכה מאד) היא המציאות הכלכלית החדשה? במקביל למצב זה, מדיניות בנק ישראל מאותגרת על ידי מלחמת מטבעות עולמית, כשכל בנק מרכזי מנסה לרסן את שווי המטבע שלו ביחס למטבעות האחרים. השקל נשאר חזק מאוד לאורך השנה כולה כמעט, על אף כל הניסיונות של בנק ישראל לרסן אותו באמצעות רכישת דולרים. הייסוף בשקל והריבית האפסית הם עבורנו כמו מים עבור הדגים. זו הסביבה שבה אנחנו חיים, אנחנו כמעט ולא חשים בה באופן ישיר אבל היא משפיעה על כל תחום בכלכלה הישראלית. היא מכבידה על היצואנים והתעשייה הישראלית על התיירות ועל החקלאות. היא מוזילה מוצרים מיובאים ומאפשרת לנו ליהנות מתוצרת חוץ ומחופשות בחו"ל. לעומת זאת, הריבית האפסית מקשה על המלחמה במחירי הדיור הגואים והופכת את ההלוואות לזולות יותר. בסופו של דבר את שנת 2016 סיימנו עם אינפלציה שלילית, מתחילת 2017 נרשמה אינפלציה של 0.2% בלבד ולאורך כל השנה האחרונה ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1%.

אז מה צופן העתיד? אולי כמו שטוענים בבנק ישראל, מדובר במצב זמני, הנובע מריסון זמני של המחירים, מצב שיחלוף בקרוב ויחזיר את הריבית ואת עליית המחירים לטווח הנורמלי. אפשרות אחרת, החביבה פחות על הכלכלנים המקצועיים, היא שהמודלים המקובלים של הכלכלה איבדו מהרלוונטיות שלהם ויש לחשב מסלול מחדש.
חשוון

מיכל האמוניה (או: מה קורה שהמדינה מעדיפה להישאר קטנה)

סיפור פינוי מיכל האמוניה לא באמת התחיל בחודש חשוון ובוודאי שלא הסתיים שם, אך בחודש זה קרה אירוע משמעותי שמסמל רבות: המדינה הכריזה על כישלון המכרז להקים מפעל בנגב שיחליף את המיכל בחיפה. יותר מכל, מסמן אירוע זה אוזלת ידה של המדינה בטיפול בסוגיית ריקון המיכל (שריקונו הסופי הסתיים אתמול) ובהסדרת משק האמוניה בישראל.

מפעל אמוניה,(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
מפעל אמוניה,(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

בסיפור הזה היה הכל. נבואות חורבן על פגיעה בהמוני אזרחים תוך איומים ישירים המשובצים בנאומים של נסראללה. דו"חות מטעם ארגונים שונים שמגיעים למסקנות מנוגדות. בעלים של מפעל רווחי שמסובב את כולם. עירייה שמתגייסת למאבק סביבתי ומשתמשת בסמכותה לבטל רישוי עסק למפעל. דיונים בבתי המשפט, בכנסת ובממשלה. מאבק עובדים שמאוימים בפיטורים וחוסמים את המפעל. ומעל הכל, אוזלת ידה של המדינה שלא הצליחה לפקח באופן אפקטיבי, שלא לומר לקחת אחריות אמתית על המתרחש.

לקראת סוף השנה, לאחר דחיות אין ספור, המיכל בסופו של דבר רוקן. הפתרון החלופי של מיכלית שתעגון במפרץ שנוי במחלוקת, וספק אם הוא באמת ממזער את הסיכון. אבל מה שבטוח הוא שהכתובת הייתה על הקיר של מיכל האמוניה. הממשלה ידעה על הסכנה שמציב המיכל. הפתרון של מפעל אמוניה בנגב, רחוק ממרכזי אוכלוסיה, מוסכם כבר שנים כפתרון הנכון והראוי. ובכל זאת הממשלה לא הצליחה עד כה להוציא אותו לפועל. יותר משסיפור האמוניה הוא סיפור של כסף או סביבה, מדובר בסיפור חולשתה של המדינה ברגולציה ובביצוע, חולשה שנגזרת מהתפקיד אותו בחרה המדינה לעצמה – פיקוח, ורצוי מרחוק.
כסלו

מאשרים תקציב דו שנתי (או: הנומרטור – נשק יום הדין של מקצצי התקציב)

בחודש כסלו אחרי חודשים של דיונים וסערות אישרה הממשלה את התקציב לשנים 2017-2018. אף אחד במשרד האוצר לא רצה תקציב דו שנתי. כחלון עצמו הביע את התנגדותו לרעיון בצורה עקבית. גם חברי ועדת הכספים לא אהבו את הרעיון, ולמעשה קשה למצוא לו תומכים של ממש. תומך אחד כן היה לו: ראש הממשלה. וכפי שמסתבר, זה הספיק. התקציב הדו שנתי  עבר עם "מנגנון התכנסות" (אותו כינו שופטי בג"ץ בלעג "מנגנון התכסות משפטי") .שבוע שעבר התבשרנו כי בג"ץ פסק שזה יהיה התקציב הדו שנתי האחרון, כל עוד לא ישנו את חוק יסוד התקציב.

תקציב 2017 עומד על 359.7 מיליארד שקלים, כ-12 מיליארד שקלים יותר מתקציב 2016 ועם יעד גרעון של 2.9%. בינתיים בשמונת החודשים שעברו מאישור התקציב צברה המדינה עודפים של כשמונה מיליארד שקלים ביחס לתקציב המקורי. מנגד, בתחום ההוצאות נרשם תת ביצוע של כשבעה מיליארד שקלים הממוקד דווקא במשרדים האזרחיים. כך נמשכת המגמה של השנים האחרונות – עודפים גדולים בתקציב, שהפעם גם עלו לדיון ציבורי.

תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת).
תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת).

תקציב 2017-2018 הציג לנו תוספת חדשה – הנומרטור. כלי פיסקלי שנועד לרסן את התקציב שנים קדימה הפך מפיילוט לסרגל מחייב. במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה מרוצים ממנו. הוא נותן להם תירוץ נהדר לסרב לכל דרישה תקציבית. בינתיים, חברי הכנסת התחילו להבין מה הנומרטור עושה ליכולת שלהם לקבל החלטות ולהשפיע על התקציב והחלו להתמרד נגדו.
טבת

תכנית חיסכון לכל ילד (קופת חסכון כבר בחרתם?)

בחודש טבת, עם תחילת שנת 2017 יצאה לדרך תכנית חיסכון לכל ילד אותה הגו במשרד האוצר כמענה לדרישת המפלגות החרדיות להעלות את קצבאות הילדים. לפי התכנית, מפקיד הביטוח הלאומי 50 שקלים בחודש מתוך קצבת הילדים בחיסכון עבור כל אחד מילדי ישראל. להורים ניתנת האפשרות להוסיף 50 שקלים נוספים לחיסכון שיושב בבנק או באחד מהגופים המוסדיים. ילדים שנולדו ב 2017 וישלימו את כל תקופת החיסכון יוכלו להתחיל את חייהם הבוגרים בגיל 18 עם סכום של 18,000-30,000 שקלים בכיס.

סה"כ מדובר בתכנית מבורכת. עם זאת יש לומר כי בשינויים קלים היא יכלה להיות טובה בהרבה. לדוגמה, את כספי החיסכון יכלו להחליט במשרד האוצר לנהל באחת מהקרנות הממשלתיות ולא בידיים פרטיות ובכך לאפשר למדינה לנתב את כספי החיסכון להשקעה בדור הבא. ההחלטה להעביר את החיסכון למגזר הפרטי מוסיפה סכום כסף נכבד ל 1.4 טריליון השקלים של הפנסיות המנוהלות באותן הקרנות. סכום כסף אדיר המחפש אפיקי השקעה שישמרו על ערכו ויוסיפו ריבית קטנה לחיסכון. סכומי כסף אדירים אלו יכלו להיות מנוצלים להצמחת המשק הישראלי.
שבט

הרכבת הקלה יוצאת לדרך (או: גולדה מתחילה לחפור)

אחרי עשרות שנים של ציפיה, חנך שר התחבורה, ישראל כץ את מכונת החפירה הראשונה של הרכבת התחתית בתל אביב. המכונה הענקית המופעלת על ידי כמאתיים פועלים סינים חופרת כעשרה מטרים ביום מתחת לרחובות תל אביב.

גולדה חופרת, מבטנת ומניחה את המסילה עליה היא עצמה נעה, תוך כדי תנועתה. את שמה נתן לה שר התחבורה, על שם גולדה מאיר שהכריזה על הקמת הרכבת התחתית בתל אביב לפני יותר מארבעים שנה.

טקס פתיחת העבודות על הקו החדש של הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: דבר ראשון).
טקס פתיחת העבודות על הקו החדש של הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: דבר ראשון).

אומנם, פרט לפקקים שהעבודות יוצרות במרכז תל אביב ורמת גן, רובנו לא מרגישים את המכונה שחופרת מתחת לרגלינו. אך בכל זאת להתחלת החפירות עתיד להיות השפעה מכריעה על המשק הישראלי כשבשנת 2021 ינועו הרכבות הראשונות בקו האדום שיחבר את פתח תקוה ובת ים לתל אביב.
אדר

מכירת מובילאיי (האקזיט הגדול בתולדות ההיי טק הישראלי)

בבוקר שושן פורים הוציאה אינטל הודעה דרמטית: ענקית השבבים רוכשת את מובילאיי הישראלית בסכום של 15 מיליארד דולרים. מובילאיי, חברה ירושלמית שנוסדה על ידי אמנון שעשוע וזיו אבירם, מתמחה במערכות סיוע מתקדמות לנהיגה. החברה שהחלה את דרכה בפיתוח של טכנולוגיית עיבוד תמונה באוניברסיטה העברית התפתחה בשנים האחרונות, עם ההתקדמות בתעשיית הרכב לכיוון הרכב האוטונומי. בשנתיים האחרונות חתמה מובילאיי שיתופי פעולה עם ענקיות הרכב פולקסווגן ו-BMW. רכישת החברה על ידי אינטל שברה את שיאי האקזיט והפכה לעסקה הגדולה בתולדות ההי טק הישראלי.

מאז מכירת מובילאיי הפכה העסקה לדוגמה שגורה בפיהם של ראש הממשלה ושל שר האוצר לעוצמתו ויכולותיו של ההיי טק הישראלי. רק בשבוע שעבר השתמש נתניהו בעסקת מובילאי כדי להמחיש לאנשי עסקים ארגנטינאים ומקסיקנים את כוחה של ישראל כמעצמת היי טק.
ניסן

מתחילים לדבר עודפי גבייה (וגם: כחלון הולך על הנטו)

זו לא השנה הראשונה בה מצטברים עודפי גבייה, והעובדה שתחזית צפי המסים תמיד נמוכה מהביצוע רחוקה מלהפתיע, אך עד כה נעלמו עודפים אלה לבור הקטנת החוב בלי דיון ציבורי של ממש. אך השנה, עודפי הגבייה עלו לדיון ציבורי קצר, כשכחלון ונתניהו מציגים כל אחד את גישתו: נתניהו בעד הורדת מסים בלבד ללא השקעה חברתית גדולה יותר, וכחלון בעד שילוב של הורדת מסים והגדלת ההשקעה בשירותים חברתיים.

במקביל, הדיבורים על בחירות מתקרבות וחוסר היכולת להביא תוצאות בתחום הדיור הובילו את כחלון להכריז על תכנית שנועדה להיטיב עם קהל הבוחרים הפוטנציאלים שלו. כחלון מכוון את התכנית למשפחות צעירות ממעמד הביניים. הוא מחבר שורה של הטבות שאינן קשורות זו לזו לתוך תכנית אותה הוא ממתג בדומה לקמפיין הבחירות שלו תחת השם נטו משפחה. שלטי פרסום בצבעי "כחול כולנו" החלו צצים בכל צומת גדולה.

ההודעה שיצאה מלשכת שר האוצר, המודיעה על ההודעה הצפויה של כחלון בפייסבוק. חדי העין יבחינו בבחירות ברקע
ההודעה שיצאה מלשכת שר האוצר, המודיעה על ההודעה הצפויה של כחלון בפייסבוק. חדי העין יבחינו בבחירות ברקע

 

בשורה התחתונה כוללת תכנית ההטבות של כחלון הגדלת הסבסוד לצהרונים, הורדת מכסים על טלפונים סלולרים ובגדי ילדים, הגדלת מענקי מס הכנסה שלילי ובעיקר הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים. התכנית היא בסופו של דבר תכנית הוזלות בחסות המדינה שמכוונת לתוצאות מהירות לציבור די מאובחן.

תכניתו של כחלון גררה בתחילה תגובה נזעמת מצד חברי הכנסת של הליכוד שהבינו שכחלון עשה תרגיל בתקשורת בחירות מאחורי גבם. אחר כך החליט ראש הממשלה לחבק את תכניתו של כחלון והוציא הודעת תמיכה בתכנית. כחלון הצליח ליישם את מרבית הצעדים בתכניתו תוך חודשים ספורים ולמעשה בכך הוא ניצל את הרזרבה התקציבית לפני ששותפיו לממשלה יציבו דרישות משלהם. וכאן טמונה השאלה המרכזית ביחס לתכנית נטו משפחה – האם לא נכון היה להשתמש ברזרבות התקציביות ובעודפי הגביה למטרות קצת יותר חשובות כמו העלאת קצבאות הנכות, הפעלת חוק יום לימוד ארוך שממתין על המדף או השקעה במנועי צמיחה במקום להתמקד בהורדת מסים?
אייר

בחירות בהסתדרות (או: התנועה החברתית הגדולה בישראל בוחרת יו"ר)

לפחות מאז בחירות 94 בהם נבחר רמון, לא גררו הבחירות בהסתדרות עיסוק תקשורתי אינטנסיבי כל כך כמו אלה שהתקיימו באביב האחרון. מצד אחד היו"ר המכהן שמבקש את אמון הבוחרים בצעדיו להפוך את ההסתדרות מארגון עובדים לתנועה חברתית. מן הצד השני יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר מגיעה מחוץ להסתדרות ומבקשת להיות האישה הראשונה בתפקיד. זו הייתה מערכת בחירות סוערת שכללה האשמות והשמצות שלא נפסקו גם לאחר שהבחירות הסתיימו. ניסנקורן שזכה בכמעט 65% מהקולות הצליח לבסס את מעמדו בהסתדרות והדף את הטענות כי קיבל את התפקיד בירושה. יחימוביץ' שזכתה ב-35% מהקולות עד היום אינה מקבלת התוצאות, ומנסה לערער על אמינותן.

מעבר לעיסוק בתוצאות עצמן, היו הבחירות לנקודת ציון בדרכה של ההסתדרות: מענק דועך בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000, לאחד הגופים החזקים במשק הישראלי, שמצליח, למרות השינויים הנרחבים בשוק העבודה, לשמור ולהגדיל את חלקו היחסי ולקחת חלק מרכזי בעיצוב עתיד הכלכלה הישראלית. את ההחלטה להפוך לתנועה חברתית ניתן לראות גם בהתגייסותה של ההסתדרות כעת למאבק הנכים, ציבור שאינו מאוגד בהסתדרות וברובו כלל אינו לוקח חלק בשוק העבודה.
סיון

הטייקונים נופלים (אבל לא בטוח שזה עוזר לנו)

אליעזר פישמן נחשב שנים לגאון השקעות שהצליח לבצע עסקאות מצוינות עם רווחים אדירים, אך יותר מכך ידע איך לסובב את המערכת הבנקאית בישראל כדי לזכות באשראי שאנשים אחרים יכולים רק לחלום עליו. אבל מגע הזהב של פישמן לא החזיק מעמד. לאחר רצף של עסקאות כושלות התברר כי פישמן לא יכול להחזיר את חובותיו שנאמדים בכ-1.4 מיליארד שקלים. בעקבות דרישה של רשות המסים מחליט בית המשפט להכריז על פישמן כפושט רגל ולמנות לו כונס נכסים.

פישמן לא לבד. בשנה האחרונה חטף גם מי שהיה האיש החזק במשק עד לפני שנים בודדות, נוחי דנקנר שהיה בעליה של IDB ויו"ר בנק הפועלים, שהורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של הרצת מניות ונגזרו עליו שנתיים מאסר. גם שאול אלוביץ', המחזיק בחברת בזק החולשת על שוק התקשורת, הסתבך עד מעל לראש ונמצא כעת בחקירה.

איש העסקים אליעזר פישמן,2007. הוקמה ועדת חקירה אבל מה יהיו סמכויותיה? (צילום ארכיון: משה שי \ פלאש 90).
איש העסקים אליעזר פישמן,2007. הוקמה ועדת חקירה אבל מה יהיו סמכויותיה? (צילום ארכיון: משה שי \ פלאש 90).

נפילתם של דנקנר ופישמן שהיו פעם האנשים החזקים במשק ויקיריה של המערכת הבנקאית מסמלת את תום עידן הטייקונים. עידן עופר, יצחק תשובה, לב לבייב שרי אריסון ואחרים הם עדיין אנשים חזקים מאוד השולטים על נכסים במיליארדי שקלים, ואין סיבה להאמין כי ייעלמו מהנוף בשנים הקרובות. אבל משהו השתנה בציבוריות הישראלית ובמערכת הבנקאית. הכנסת פתחה את ועדת החקירה להתנהלות המערכת הבנקאית מול לווים גדולים והמפקחת על הבנקים בבנק ישראל החלה בפעולות לשינוי שוק האשראי הישראלי. הטייקונים עוד כאן, אבל מערכת האשראי והלגיטימציה הציבורית שיצרה אותם כבר איננה.

אבל, לא בטוח שהשינוי הזה יביא לנו הרבה תועלת. מערכת האשראי שיצרה את הטייקונים נעלמה כי למעשה, אין בה עוד צורך. המעבר האדיר של נכסים ציבוריים לידי אנשים פרטיים כבר הסתיים. כעת הם סחירים, וחלקם גם עובר אל מעבר לים, באופן שמעניק לנו אפילו פחות שליטה עליהם. כך שמעבר לכך שהטייקונים עוד כאן, אלה שנופלים, מי יודע מה יבוא במקומם?
תמוז

טרפת הגרלות במחיר למשתכן (או: עשרות דירות חדשות, על הנייר)

כשלושה חודשים אחרי ההצלחה של תרגיל 'נטו משפחה' כחלון עושה זאת שוב. בפתאומיות, כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים דחופה, כשהוא מייצר דרמה ומתח לקראת הכרזה על צעד כלכלי משמעותי. אז הכריז כחלון על הגרלת ענק שתכלול 15,000 דירות במסגרת תכנית מחיר למשתכן. כ-70,000 זוגות צעירים רשומים לתכנית וניגשים להגרלות. מעטים זוכים והתחושה שהזוגות הצעירים מאבדים אמון בתכנית מובילה את כחלון לארוז את כל ההגרלות שנמצאות בקנה, גם כאלו שנמצאות בשלבים ראשוניים ביותר, ולהכריז על הגרלת ענק.

הפרויקטים שנכללים במסגרת ההגרלה טרם קיבלו היתרי בניה. הזוגות הצעירים שזכו בהגרלות לא ממש יודעים במה זכו. מה גודל הדירות, היכן הן בדיוק הן יבנו, באיזו קומה והכי חשוב, מתי הם יוכלו להיכנס אליהן. האמת היא שהזוכים לא באמת זכו בדירות, שהרי דירות אין, הם זכו בדף. אמנם דף שמבטיח להם את הזכות לרכוש דירה בהנחה בעוד שנתיים או שלוש, אבל בכל זאת דף.

חודשיים לאחר ההגרלה הגדולה הראשונה החליט כחלון על הגרלת ענק נוספת. על אף הבעייתיות שיש בהגרלות ענק של דירות על הנייר, יש להן השפעה על שוק הדיור. הזוגות שזכו יוצאים מהשוק. הם מפסיקים לחפש דירה ומתיישבים על הספסל. להורדת הביקושים אמורה להיות השפעה מצננת על מחירי הדירות. בינתיים המחירים עוד לא יורדים, אבל סימנים לבלימת העליה במחירים אפשר כבר לראות.
אב

בג"ץ מבטל את המס על דירה שלישית

הרעיון להטיל מס על מרובי נכסים נולד במשרד האוצר כבר באמצע 2016. חיפשו שם דרך להוריד ביקושים בענף הדיור, פתרון משלים לתכניות השונות שהוצעו כדי להעלות את ההיצע. הרעיון למסות את המשקיעים שמכבידים על השוק ומתחרים בזוגות הצעירים על הדירות, יכל היה להיות רעיון לא רע. הבעיה היא שאת החוק הזה בנו כל כך עקום, שמרגע לידתו היה ברור שהוא לא יצליח להחזיק מעמד. מיסוי של נכסים המבוסס על הערכה גורפת של שוויים היה הפתח הראשון שיוביל את החוק הזה לבג"ץ.

אבל לא רק שהחוק נבנה עקום, גם תהליך החקיקה שלו היה עקום. כבר תקופה ארוכה שבמשרד האוצר לא מבינים מי הם אותם נבחרי ציבור שמצביעים על חוקים ולמה הם מבקשים לראות את הצעות החוק של האוצר להבין אותן ולחוות את דעתם. כך קרה שהחוק עבר בדיון בזק בוועדת הכספים, כשלחברי הכנסת לא ניתנה ההזדמנות לקרוא ולהבין אותו. כבר באותו ליל חמישי רגע לפני אישור התקציב, היה ברור שמדובר בפארסה. כשביום ראשון כתב יועמ"ש הכנסת על תהליך אישור החוק בוועדה "שפגם מהותי נפל בתהליך החקיקה" היה ברור שהחוק יגיע לבג"ץ ויתקע שם. שמונה חודשים עברו ואכן בג"ץ החליט לפסול את החוק ולהחזיר אותו לוועדת הכספים. בינתיים בתקופה הקצרה שהחוק היה בתוקף, משקיעים רבים החליטו לצאת משוק הדיור. אחרים העבירו את עלויות המס לשוכרים והעלו את שכר הדירה. עכשיו מבקש כחלון להחזיר את החוק לתהליך החקיקה ולאשרו מחדש כבר במושב הכנסת הקרוב.
אלול

המשבר בטבע (תקוות גדולות מהמנכ"ל החדש)

המשבר בטבע התחיל כבר בשנה שעברה, כשבינואר נכנסה מניית טבע לצלילה במדרון תלול. השיא הגיע בתחילת אוגוסט לאחר פרסום דוחות הכספים של החברה, תוך ימים בודדים איבדה המניה כ-40% משוויה. בטווח הארוך, על אף ואולי בגלל מסע רכישות של חברות שונות בענף התרופות, טבע לא הצליחה לחדש את אמון המשקיעים ותוך שנתיים איבדה כ-80% מערכה. בשנה האחרונה התנהלה טבע עם מנכ"ל מחליף וללא מנהל כספים כשהיא מחפשת את קברניט שיוכל להוציא אותה מהבוץ שאליו נקלעה. רק בשבוע שעבר התבשרנו על מינויו של קאר שולץ לתפקיד המנכ"ל.

שלטים מחוץ לטבע כפ"ס (צילום באדיבות ועד העובדים)
שלטים מחוץ לטבע כפ"ס (צילום באדיבות ועד העובדים)

בטבע הוחלט על פיטורי אלפי עובדים, מתוכם כ-350 בישראל. הדיון על פיטורי העובדים בישראל הגיע גם לכנסת, כשבוועדת הכלכלה דרשו חברי הכנסת מהנהלת החברה לעשות מאמצים לשקול שוב את פיטורי העובדים הישראלים. הטענות של חברי הכנסת הגיעו על רקע הטבות המס המפליגות להן זוכה טבע בישראל.

כעת עם מנכ"ל חדש טבע ניצבת בפני אתגר גדול – להמציא את עצמה מחדש. האם תסתפק בשוק התרופות הגנריות, או שתבחר למתוח עצמה למקומות חדשים? אלפי עובדים ומחזיקי מניות מחכים לתשובה.
אחד לשנה הבאה
המאבק להעלאת קצבאות הנכות הוא כנראה אחד הסיפורים החשובים והצודקים של השנה. כפי שראינו, למדינת ישראל יש כסף בקופה. עודפי מיסים, הקלות במס, הורדת החוב הממשלתי והרזרבות בתקציב, כל אלו מעידים כי ניתן להעלות את קצבת הנכים כבר היום. אבל הממשלה, אחרי שתי ועדות, מעדיפה למרוח את העלאת קצבאות הנכים. תשובתה המביכה של המדינה לבג"ץ כי ניתן להתקיים מקצבה של 2,342 שקלים בחודש מעידה על האטימות של הממשלה הנוכחית.

כבר כמה שבועות שהנכים חוסמים כל יום כבישים. המשטרה הבינה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה תמונות נוספות של שוטרים גוררים נכים בכיסאות גלגלים. היא מכילה את חסימות הכבישים לעת עתה. גם הציבור ברובו מקבל את המחאה הזו בהבנה. קשה לחשוב על מחאה ראויה ממחאת הנכים. מי שלא מבין שהפרעה לסדר, שיבוש אורח החיים התקין הוא חלק אימננטי ממחאה, לא מבין מהי מחאה. לא מבין מהי מצוקה.

הסיבה שמאבק הנכים הוא מבחינתנו "הסיפור הנוסף" היא בעיקר בגלל שהוא צריך להיות הסיפור הפותח של תשע"ח. ראוי ונכון שהממשלה תודיע כבר בישיבה הראשונה שאחרי ראש השנה כי היא מקבלת את דרישות הנכים ומעלה את הקצבאות בשיעור משמעותי ובאופן מיידי.