לאחר השלמת המשא ומתן רב המשתתפים בין נציגי הממשלה, חברת החשמל, ההסתדרות ועובדי החברה, מכריזים בשעה זו שר האוצר משה כחלון (כולנו) ושר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד) על השלמת הרפורמה במסיבת עיתונאים במשרדי חברת החשמל בתל-אביב, כאשר לצידם יעמדו אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות, מיקו צרפתי יו"ר נציגות העובדים הארצית של החברה, יו"ר רשות החשמל ד"ר אסף אילת ומנכ"ל החברה עופר בלוך.

שר האוצר משה כחלון אמר "אין מנצחים ומפסידים. זאת רפורמה טובה לכולם, גם לחברה , גם למשק וגם לעובדים, ואמר כי תוך מספר ימים תגיע הרפורמה לאישור הממשלה. התעקשנו לאפשר ליצרנים הפרטיים למכור חשמל ישירות לאזרחים כי מגיע להם ליהנות מהתחרות וירידות המחירים שיבואו בעקבותיה לא פחות מלמגזר העסקי. אני מקווה שכבר בקרוב תושבי עוטף עזה ייהנו מחשמל מוזל. ההטבה של חשמל חינם לא מתאימה למציאות הציבורית של ימינו ודרשנו לבטל אותה במסגרת הרפורמה".

שטייניץ התייחס גם לאפשרות להרחיב את ההפרטה לתחום האספקה ואמר, "נפתח את המשק לתחרות באספקה, אבל בצורה כזו שאף ספק לא יהפוך למונופול חדש. במסגרת הרפורמה יש לי את האפשרות להוביל תחרות באספקת החשמל גם למשקי הבית. אני מתכוון להוביל מהלך שיפתח את אספקת החשמל לתחרות לטובת משקי הבית מתוך שכנוע עמוק שתחרות היא גם תחרות על המחיר".

ניסנקורן אמר "הרפורמה חשובה גם, ובעיקר, בזכות העובדה שמדובר ברפורמה שמצליחה להיות מאוזנת כלפי העובדים, חברת החשמל והציבור הישראלי. המטרה שעמדה לפנינו היא לייעל את השירות שניתן לצרכנים, תוך שמירה על חוסנה הפיננסי של חברת החשמל ודאגה לזכויות העובדים. זו רפורמה טובה ששומרת גם על האיזון הראוי בין ייצור החשמל במגזר הציבורי למגזר הפרטי, באופן שמתאים למציאות המורכבת של מדינת ישראל ומשרת בצורה הטובה ביותר את אזרחיה. הוכחנו שוב כי ההסתדרות יודעת להיות שותפה לשינויים ולרפורמות, בתנאי שאלו נערכים בהידברות ובהסכמה. אני רוצה להודות לכל הגורמים המעורבים, ובראשם עובדי חברת החשמל והוועד בראשות מיקו צרפתי, על האחריות והנחישות שהפגינו בתהליך ועל כך שהיו שותפים בכירים ברפורמה שנושאת בשורה לכל החברה הישראלית".

הרפורמה בחשמל הכוללת הפרטת תשתיות בהיקף שלא נראה בישראל עד כה. על פי מתווה הרפורמה, חברת החשמל תמכור לגורמים פרטיים 4 וחצי תחנות כוח, המייצרות כיום כ-4,500 מגהוואט ואיתן עתודות קרקע להקמת תחנות חדשות ב 4 השנים הקרובות. עובדי התחנות ישמרו על תנאי העסקתם בעת המכירה והרוכשים יצטרכו לשקלל זאת ברכישה.

הצמצומים בחברת החשמל במסגרת הרפורמה (מתוך סרטון הסברה)

לפי טיוטת ההסכם הקיבוצי, מדובר על כ-270 עובדים בתחנות הכוח וכן עובדי תחזוקה מרחבית. מאות עובדים נוספים יעברו לחברה ממשלתית חדשה, שתקלוט לידה את אגף התכנון וניהול המערכת. אחרים יעברו לחברת-בת, אשר תקים ותתפעל את שחלוף 4 יחידות ייצור פחמיות במתחם "אורות רבין" בחדרה באמצעות שתי יחידות ייצור המונעות בגז טבעי באותו אתר. החברה אמורה לקלוט גם את שאר עובדי מגזר הייצור בחברה. מהלך זה יעמיס על החברה עוד הוצאות, אך יגדיל את היכולת לפקח עליה. בחברה אמורים להישאר 6,400 עובדים קבועים בסוף התהליך, במקום כ-11,500 היום. הפורשים יזכו לפיצויים מכובדים, כאשר מענק החתימה של כלל העובדים יגיע ל-30 אלף שקל ויכלול גם תוספת שכר חודשית של 1,700 שקל.

בנוסף, עד 2025 החברה תורשה החברה להעניק כ-1,000 קביעויות לעובדים זמניים – דבר המשחרר את הפקק העצום שהתפתח בקליטת עובדים לחברה, שעד כה היה נאסר עליה לקלוט עובדים קבועים באופן כמעט מוחלט.

התועלת הסמויה

בנקודה אחת קיים קונצנזוס, השלמת הרפורמה אמורה לפתור את כל הסכסוכים הקשורים בחברת החשמל, ותאפשר לפתוח את "פקק ההחלטות" שמתעכבות במשק החשמל אשר נתקעו בגלל אי השלמת הרפורמה. זו היא נקודה קריטית, כי בלעדיה רשת החשמל בישראל תדרדר ממצבה הטוב יחסית כיום, ותיאלץ לשאת הפסקות חשמל בהיקף שלא מוכר כיום בישראל. על חברת החשמל לחדש את ההשקעות ברשת ולהכין אותה לדפוסי ייצור וצריכה חדשים בחשמל – הטענת רכבים חשמליים בשעות עומס חדשות, הקמת מתקני אגירת אנרגיה, חיבור לרשת של מקורות אנרגיה מתחדשים בכמויות גדלות, ובייצור חשמל בלתי סדיר וזאת לצד מיקרו-גנרציה אצל הצרכנים עצמם, וניהול חכם של רשת החשמל. עלות רכש הדלקים, הפחתת זיהום האוויר לצד שדרוג רשת החשמל הם האתגרים האמיתיים בפניהם ניצב משק החשמל, והשלמת הרפורמה מאפשרת לכלל השחקנים להיערך יותר ברצינות לעמידה בהם.

התנגדות הפרשנים ושתיקת הפוליטיקאים

למרות שאין איש יודע באיזו מידה תכניות הרפורמה יצאו לפועל, המרחב הציבורי והפוליטי ממעט להתייחס אליה. עלות ההפרטה ופיצויים לעובדים אינה נמוכה – לפחות 5 מיליארד שקלים ולפי הערכות מסוימות המחיר הסופי יהיה 8 מיליארד ש"ח. צד התועלת פחות ברור. לא ידוע האם התחנות שיימכרו יישארו מונופולים כפי שהן כיום, או שהן ייאלצו להתחרות זו בזו לגבי התעריף. לא ברור באיזו מידה תצליח חברת החשמל להתייעל, ותוך כמה שנים הוצאותיה הקבועות ירדו במידה שמאפשרת להחזיר את ההשקעה ברפורמה (8-10 שנים לפי הערכות האוצר) ורק לאחר מכן לתרום, אם בכלל, להורדת התעריף. חלק מהקושי נעוץ בכך שהגורם הכי משפיע על תעריף החשמל הוא עלות רכש הדלקים – נושא שהרפורמה כלל לא עוסקת בו במישרין.

עיקר החיסכון ברפורמה מתבטא בהוצאה לפרישה של עובדים, בעיקר כאלו הנמצאים בתחומים בהם אסרה הממשלה על חברת החשמל לעסוק, כשהמרכזי בהם הוא איסור על החברה להקים תחנות כוח חדשות. האפשרות להקים שתי תחנות במתחם "אורות רבין", מאפשרת אופק תעסוקתי לעובדי הפיתוח ומפחיתה את עלויות הרפורמה לצורך פרישת העובדים. יצרני החשמל הפרטיים וכן מרבית הפרשנים בתקשורת מתנגדים לרפורמה מטעמים אלו – הפרטת הענק מצטיירת כלא מספיק עמוקה, וכ"ויתור" על ההזדמנות לפרק יותר נתחים מהמונופול הממשלתי. רובם מתעלמים מהעובדה שההפרטה אין פירושה הוצאה לתחרות, אלא בעיקר הפיכה של מונופול ממשלתי בבעלות הציבור לסדרה של מונופולים פרטיים בבעלות בעלי הון. ההסדרות המבטיחות רווחים נאים וקלים ליצרנים הקיימים צפויות להימשך גם ב10-15 שנה הקרובות, כאשר רק תחנות חדשות, יוקמו תוך כדי הסדרה תחרותית. על הנייר, היא עשויה לחסוך כסף בתעריף החשמל, אך רק בתנאי שתנוהל באופן מקצועי, תוך הפקת לקחים מהפרטות אחרות בעולם בהן הצליחו חברות חשמל פרטיות למצוא "חורים" בהסדרות ולגרום לעליית תעריף במקום להורדתו.