הלכתם למסעדה והזמנתם המבורגר? סביר להניח שידעתם פחות או יותר את הערך הקלורי שלו, אולי זה אפילו צוין בתפריט. הלכתם לעשות קניות בסופר? על כל פריט מזון שתרכשו יהיו רשומים אחוזי השומן, הנתרן והסוכר בו. וטוב שכך, לכל אלה יש השפעה מכרעת על הבחירה שלנו לרכוש מוצר כזה או אחר. אבל האם אנחנו מודעים לכמות המים שהפרה הייתה צריכה לשתות כדי לייצר את החלב לקפה שלנו? מה לגבי כמות המזון שהפרה או התרנגולת אכלו כדי שנוכל לאכול המבורגר או שניצל?

כמה משלמת הסביבה על לול התרנגולות? (צילום: Shutterstock.com)

העובדה שאנחנו מצויים במשבר אקולוגי, בו יש מחסור במשאבים מהותיים לקיום חיים על כדור הארץ  – כמו מים, קרקע ואוויר נקי – ברורה כבר כמעט לכולם. מינים שלמים של בעלי חיים נכחדים, זיהום האוויר עולה, פליטת גזי חממה עולה וכדור הארץ מתחמם. תופעת הבצורת מתפשטת ומחמירה בכל רחבי העולם, הקרקע נעשית לא פורייה לגידול מזון. כל אלה רק חלק קטן מהיקף המשבר החמור, האם יכול להיות שהצלחת שלנו יכולה להציל את הסביבה שלנו?

אינספור חוקרים, בעלי עסקים, ארגונים, ממשלות וגופים בינלאומיים מנסים למצוא פתרונות למשבר של כדור הארץ: מיחזור, רכבים היברידיים וחשמליים, אנרגיה מתחדשת, אופנה בת קיימא ושלל המצאות ופיתוחים טכנולוגיים. לאלה מצטרפים גם שטף קמפיינים לצמצום השימוש בפלסטיק ובכלים חד פעמיים, לשימור בעלי חיים בסכנת הכחדה ועוד.

הפעילות הנרחבת בתחום, הביאה בשנים האחרונות לחשיפת ההשפעה האדירה שיש למזון שלנו על הסביבה. באופן ספציפי, הראו מחקרים רבים את התפקיד שמשחקת במשבר הסביבתי תעשיית המזון מן החי, המובילה בפליטת אמוניה ומתאן לאוויר, צורכת כמות אדירה של מזון (שיכול היה לשמש כמזון בפני עצמו לבני האדם), מצריכה שטחים עצומים של קרקע ולכן מביאה לביעור יערות ופוגעת במגוון הביולוגי, וצורכת כמות מים אדירה (לשם הדוגמה, כדי לספק ליטר חלב דרושים למעלה מאלף ליטרים של מים).

יוזמות כגון "מיטלס מאנדיי" – במסגרתם נמנעים מאכילת מזון יום אחד בשבוע –  מנסות לעורר את המודעות למחיר האמיתי שהמזון שאנחנו צורכים גובה מהסביבה וממשאבי כדור הארץ, ומבקשות לצמצם את צריכת הבשר העולמית כדרך קלה ופשוטה להשפיע על עתיד העולם ללא צורך במאבקים וביורוקרטיה אל מול הממשלה. ייתכן, אם כן, שהפתרון טמון בשינוי פשוט בהרגלי הצריכה שלנו, בצמצום, אם לא הימנעות מוחלטת, ממוצרי מזון מן החי. החדשות הטובות, יספר לכם כמעט כל מי שמתנסה בכך, הן שלא מדובר בכלל בוויתור כי אם בשינוי תודעתי שחושף מגוון תזונתי רחב יותר, ואפילו בריא יותר.

תעשייה שלוקחת הרבה אבל נותנת מעט

מחקר מקיף ויסודי על היקף השפעת מזון מן החי על כדור הארץ, שפורסם בחודש שעבר בכתב העת הנחשב Science, הגיע למסקנה הבאה: "הימנעות מבשר ומוצרי חלב היא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לצמצום ההשפעה על הסביבה". על בסיס נתונים שנאספו מכ-40,000 חוות ב-119 מדינות  – המייצגים כ-90% מהמזון הנצרך בעולם – נמצא כי מתוך סל גידולי המזון, אחראי המזון מן החי ל-18% מהקלוריות ול-37% מהחלבון שצורכת האנושות. אבל כדי לספק את השיעור הנמוך הזה צורכת תעשייה זו למעלה מ-83% מהקרקע המשמשת לגידולי מזון בעולם, ומתוך כלל הגידולים החקלאיים היא אחראית ל-58% מפעילות גזי החממה, 57% מזיהום המים, ו-56% מזיהום האוויר.

למעלה מ-83% מהקרקע המשמשת לגידולי מזון בעולם מוקדשים למזון מן החי, פרות רועות במרחבים גדולים (צילום: Shutterstock.com)

על פי המחקר, ללא גידול מזון מן החי ניתן יהיה לצמצם את השטח הנדרש לחקלאות ב-75% – חיסכון שווה ערך לשטח הכולל של ארה"ב, סין, האיחוד האירופי ואוסטרליה יחד – ועדיין להאכיל את כל תושבי כדור הארץ. הנתון הזה משמעותי במיוחד כי מלבד מחסור במים, העולם מצוי בחוסר משווע של קרקעות, כאשר יותר יערות ושטחי גידול טבעיים נכרתים ומובערים כדי לייצור אזורי גידול חדשים. מהלך שמצמצם את שטחי המחייה של בעלי חיים רבים, מוביל להכחדת מינים ופוגע במגוון הביולוגי. על זה צריך עוד להוסיף את הגברת הזיהום, והחמרת תופעות שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית.

"תזונה טבעונית היא ככל הנראה הדרך היעילה ביותר להפחית את ההשפעה שלך על כדור הארץ" אמר גוז'ף פור מאוניברסיטת אוקספורד שהוביל את המחקר, "יש לזה השפעה רבה יותר מקיצוץ בטיסות שלך או קנייה של רכב חשמלי, וזה רק מבחינת גזי החממה".

"חקלאות היא תחום שנוגע לכל הרבדים של הבעיות הסביבתיות" הוסיף, "והאמת היא שמוצרים מן החי אחראים להרבה מכך". לדבריו, המזון שאנו אוכלים דומה מאוד לנושא של שריפת דלקי מאובנים ואנרגיה מתחדשת, שזוכה להרבה מאד תשומת לב ועניין ציבורי. "להפוך עשב לבשר זה בדיוק כמו להפוך פחם לאנרגיה. יש לזה עלויות גבוהות מאד בפליטוֹת", הסביר.

"להפוך עשב לבשר זה בדיוק כמו להפוך פחם לאנרגיה". תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).

אחת הסיבות להשפעת המכרעת של תעשיית המזון מן החי על הסביבה היא שכדי לייצר בשר בקר, למשל, צריך להאכיל את הפרה כמות גדולה מאד של מזון – כמו דגנים וסויה, אותם אנחנו יכולים לאכול בעצמנו – כמו גם כמות גדולה של מים. המחיר הזה לרוב סמוי עבורנו כצרכנים, ואנחנו לא מודעים אליו בבחירות התזונתיות היומיומיות שלנו. גורם נוסף שתורם לחוסר המודעות הציבורית לנושא הוא הפחד של הארגונים הסביבתיים, עד לאחרונה לפחות, להיתפס כטבעונים שמנסים להיכנס לך לצלחת, מה שעלול להוביל לאיבוד תמיכה ציבורית ותרומות, לצד כמובן לובי חזק מאד של התעשייה עצמה.

בדיוק כמו התעשייה הכבדה והתחבורה

"כשמדברים על איכות הסביבה מה שכולנו מכירים זה את נושא גזי החממה וההשפעה שלהם על התחממות גלובלית ושינוי האקלים", אמרה לדבר ראשון  ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה, ומנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. לדבריה, "אנחנו מתייחסים הרבה לדלקי מאובנים, שריפת דלקים, ואנרגיה מתחדשת, אבל כמעט לא מכירים את הקשר בין תעשיית המזון – וספציפית מזון מן החי – לפליטות גזי חממה ושינוי אקלים וההתחממות הגלובלית. אבל הקשר הזה הוא הדוק, בדיוק כמו זה של התחבורה או של התעשייה הכבדה".

ד"ר חגית אולנובסקי (קרדיט: האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה)

"כל סוגי המזונות כמובן פולטים גזי חממה – אם זה בגידול, בעיבוד בשיווק או בצריכה – וגם מזהמים את הסביבה בדרכים נוספות" הוסיפה, "העניין הוא שבתחום של מזון מן החי זה בסדרי גודל גדולים יותר. כשמדברים על בשר בקר, מדובר על זיהום שהוא פי אלף מכל מוצר מזון אחר".

את העובדה שהנושא לא נמצא על סדר היום הציבורי, תולה אולנובסקי במסבר סיבות. ראשית, כמו בדרך כלל, מדובר בעניין כלכלי,"יש רווח מאד מאד גדול על מוצרים מן החי", טענה, "אחוז הרווח של חברות המזון על המוצרים האלה הוא גבוה מאד."  סיבה נוספת, על פי אולנובסקי, היא ההשפעה שי למדינה על חיינו כרגולטור, "לחברות המזון יש מועצות שהוקמו בחוק של המדינה והן מתוקצבות על ידי כולנו, כמו מועצת הבקר, מועצת החלב ומועצת הלול. המשימה שלהם היא לגרום לנו לקנות יותר בשר וחלב וביצים. שאלתי את משרד הבריאות לא מזמן, מה ישראלים אוכלים מספיק? מה הם אוכלים יותר מדי? ומה הם אוכלים פחות מדי? ומסתבר שהישראלי הממוצע אוכל יותר מפי שניים מוצרים מן החי ממה שמומלץ לו, אבל פחות מחצי מהירקות והפירות, אז למה המדינה מממנת קמפיינים ומחקרים להגדיל את צריכת הבשר והחלב במקום להגדיל את צריכת הירקות?".

לפני שנגשים למקרר הבשר בסופרמקרט, תעשו סיבוב בירקות (צילום: Rostislav Ageev / Shutterstock.com)

יפעת צור, פעילה חברתית מזה 22 שנה וטבעונית בערך אותו פרק זמן, משמשת כקמפיינרית בתא סביבה ומזון של ארגון מגמה ירוקה, הפועל בנושא מזה מספר שנים. "תעשיית המזון מן החי 'מנצחת' כל סקטור אחר מבחינת ההשפעה הסביבתית שלה" אמרה בשיחה עם דבר ראשון, "ב-2006 יצא דו"ח של האו"ם שקבע שזו התעשייה שהכי פוגעת בסביבה בכל קטגוריה, מפליטות גזי חממה, דרך זיהום מקורות מים בזבוז מים וכמובן פגיעה במגוון מינים ביולוגיים, צריכת אנרגיה ושימוש בקרקע. גם המחקרים שנעשו מאז לא נסוגים מהקביעה החד משמעית של דו"ח האו"ם אלא ההפך".

לדבריה, "אחד הגורמים שמקשים על המודעות להשפעה הסביבתית של תעשיית המזון מן החי היא 'החישובים הנסתרים'.  אנחנו מחפשים איך לסגור את הברז כשמצחצחים שיניים, ופה יש משהו שצורך כל כך הרבה אבל אנשים לא תמיד רואים את כל הסיפור הזה של המשאבים שנמצאים ברקע. זה בזבוז משאבים מובנה איך שלא נסתכל על זה. מדובר בבעלי חיים שצריכים לאכול ולשתות. ומה שהם אוכלים זה מזונות מהצומח שיכולנו לאכול אותם באופן ישיר".

"משהו שחשוב לומר בהקשר הזה הוא שיש פה עניין של לקחת גם את החיים שלנו ואת ההשפעה שלהם בידיים" הוסיפה צור, "במשך הרבה מאד שנים התרגלנו לשמוע שלדברים כמו צריכת חשמל, תעשיות כבדות, ותחבורה יש ההשפעה הדרמטית ביותר על הסביבה, ובצדק כי הם באמת משפיעים. אבל פתאום מסתבר שגם לדברים היומיומיים, שהם בחירה שהיא בידיים של כל אחד ואחת מאתנו, גם יש השפעה שהיא אדירה".

את הבחירה של מגמה ירוקה להיכנס לתחום היא מגדירה כ"אמיצה". לדבריה, "לפני שנתיים התחלנו לדבר באופן ספציפי על תעשיית המזון ואיך היא משפיעה על הסביבה. ארגוני סביבה אחרים חששו בזמנו, וחלקם עדיין חוששים, מלהיכנס לנושא. הקמנו תא 'סביבה ומזון' שמסור לסיפור של בחירות תזונתיות ועידוד מעבר לתזונה מן הצומח מסיבות שהן סביבתיות. אנחנו עושים גם פעילות ציבורית, גם תקשורתית, בכנסת, אנחנו מובילים קמפיינים בארץ ויש גם תנועה בינלאומית".

אחת הפעילויות הבולטות של צור ומגמה ירוקה בשנה האחרונה התקיימה  בוועידת האקלים של האו"ם, שהתקיימה בנובמבר האחרון בבון. בוועידה השנתית דנו מרבית מדינות העולם בהגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. במסגרת הוועידה ארגנו מגמה ירוקה, בהובלתה של צור, יחד עם ארגונים בינלאומיים נוספים שני אירועי צד שעסקו טבעונות ומעבר לתזונה מן הצומח ביחס להגבלת ההתחממות הגלובלית.

יפעת צור באירוע הצד שארגנה בוועידת האקלים בבון (צילום באדיבות המצולמת)

"זה ממש יצר הדים מטורפים. זו הייתה הפעם הראשונה שהיה אירוע בוועידת האקלים בנושא הזה בצורה לא מתחבאת" סיפרה, "בעקבות זה קמה קואליציה בינלאומית של ארגוני סביבה שהמטרה שלה היא לקדם שינוי מדיניות, להכניס את זה לכל ועידות האקלים הנחשבות, ולהכניס את זה לאג'נדה של מקבלי ההחלטות". לאחרונה יצא אף ארגון גרינפיס העולמי בקמפיין מקיף ומסיבי בקריאה לצמצום מזון מן החי במטרה לעמוד ביחד העלייה של 2 מעלות בלבד.

על ההחלטה לקיים את האירועים בוועידת או"ם, סיפרה צור כי "ידענו שתהיה ועידת אקלים עולמית, כמו כל שנה, ואמרנו בתא 'עוד פעם ועדית אקלים עולמית, שוב פעם לא ידברו על מזון מן החי לעומת מזון מן הצומח', ופשוט החלטנו שבמקום להתעצבן נעשה עם זה משהו. חשבנו שנציע לעשות אירוע בנושא ושברור שהוא לא יתקבל, אבל לפחות נראה שיש לזה ביקוש ונכין את הקרקע לשנים הבאות. היו סדר גודל של 800 בקשות לאירועים, כשרק 200 יכולים להתקיים. כנראה שעשינו עבודה ממש טובה, יצרנו קשר עם עשרות ארגונים בעולם והגשנו את הבקשה ביחד כדי להגדיל את הסיכוי להתקבל. ופתאום חודש לפני הוועידה קיבלנו מייל שהאירוע מאושר. כשחיפשנו שותפים לאירוע, הרבה מאד ארגונים נרתעו מכותרת שתסגיר את הנושא, אבל בסוף נשארנו עם הכותרת 'הפחתת הצל הארוך של תעשיית הבקר'".

לקנות עוד קטניות לפני שקונים מכונית היברידית

לעומת צור, שמחברת בין טבעונות כבחירה אקולוגית-סביבתית לבין נושאים כגון צער בעלי חיים והימנעות מוחלטת ממזון מן החי, ד"ר אולנובסקי מאמינה יותר בהנגשת הסיפור באמצעות קריאה הפחתת מזון מן החי ולא לוויתור מוחלט. " הגישה שלי היא שבמקום להפוך 10% מהישראלים לטבעונים, בוא נגרום לכל הישראלים להוריד 10% בצריכת המזון מן החי" הסבירה, "לא רק שההשפעה תהיה יותר מורגשת מבחינה סביבתית, גם מבחינה בריאותית נעזור לכולנו. לא לכולם מתאים להיות טבעונים, אבל כמעט כולנו אוכלים יותר מדי מוצרים מן החי ופחות מדי ירקות ופירות. אם נצליח לגרום לישראלים לאכול קצת יותר קטניות, יותר אגוזים ירקות ופירות ופחות בשר נהיה כולנו יותר בריאים, זו המטרה שלי"

עוד  הוסיפה כי "הרבה פעמים מחברים את הנושא הזה לאג'נדה הטבעונית. כל מחקר שמתפרסם ישר אומרים 'החוקר טבעוני' מה זה רלוונטי? קודם כל, אני בכלל לא טבעונית אני אוכלת הכול, אני אוכלת מעט מאד בקר כי אני מודעת למחיר הסביבתי שלו אבל לגמרי אוכלת הכול. האם באמת המחיר הסביבתי של מזון מן החי הוא כל כך גבוה? כן. האם אפשר לדבר על החלופות שלו שהן הרבה יותר 'זולות' מבחינה סביבתית ויאפשרו ליותר אנשים לאכול מזון יותר מזין? על זה אין ויכוח. צריך מאד מאד להיזהר לא להאשים את המדענים בטבעונות או באג'נדה טבעונית. יוזמת 'מיטלס מאנדיי' למשל מדברת צמצום והפחתת צריכת המזון מן החי ולא מנסה להעביר את כולם לטבעונות".

נקודת הסכמה נוספת בין צור ואולנובסקי היא העובדה שמעבר למזון מן הצומח וצמצום מזון מן החי הוא בעיקרו שינוי תודעתי, שעבור מי שמתנסה בו לא חייב לגרום לתחושת צמצום והגבלת המגוון התזונתי, אלא דווקא הרחבתו וגילוי והכנסת סוגי מזונות חדשים לתפריט.

"אני חושבת שמזון מעובד, ומזון מן החי הוא מעובד, נורא מצמצם את האפשרויות" טענה צור, "יש פה עניין של שינוי תפיסה. שאם אתה מסתכל עליו לעומק אפשר להבין שהמעבר למזון מן הצומח אולי היה אמור לצמצם את האפשרויות אבל פתאום זה פתח קשת רחבה של דברים שביומיום לא הסתכלנו עליהם קודם".

כך, למשל, הדגימה צור, "הרגלים כמו ללכת לנגב חומוס זה משהו שמתקבל מאד באהבה בארץ, אף אחד לא מרגיש שהוא הולך לעשות ארוחה טבעונית מיוחדת, הוא פשוט הולך לאכול חומוס. לרוב המחשבה על הפחתת או הימנעות ממזון מן החי מלווה במחשבה 'מה אני אוכל?' 'מה אני אמרח על הסנדוויץ'?' אבל בעצם כשאני שואלת מישהו שאוכל מזון מן החי מה הוא שם בכריך שלו? התשובה היא גבינה צהובה, גבינה לבנה, גבינה בולגרית, גבינה עם זיתים, גבינה עם שום שמיר, זאת אומרת שאין פה הרבה גיוון. אבל גם כשנמנעים ממזון מן החי יש גיוון, אפשר לשים בכריך טחינה, ממרח זיתים פסטו ממרח עגבניות מיובשות חמאת בוטנים, ריבה. פתאום יש מגוון כל כך רחב". הוא מוסיפה

על נושא זה אמרה אולנובסקי כי "אני לא תזונאית, אני לא נותנת עצות אישיות, אבל כששואלים אותי איך להפחית צריכת בשר אני עונה שזו שאלה לא כיפית. למה לדבר על להפחית? אני לא אוהבת את השאלה הזאת. תחשבו על מה יותר, להוסיף ירקות, להוסיף קטניות לכל מנה. תוסיפו מנת קטניות ותראו איך תאכלו פחות בשר."

"אם מישהו רוצה לעשות משהו טוב לסביבה, אפשר לפני שקונים רכב היברידי בהמון כסף, פשוט להוריד את הבשר מהתפריט", סיכמה אולנובסקי בנחרצות.

"חשוב להמשיך לחבק עצים, ולחסוך במים ולדבר על פערים חברתיים וחלוקת המשאבים לכולם ולהתנגד להתעללות בכלבים ועוד" אמרה צור לסיכום, "אבל אם צריך להתחיל בצעד אחד, שקורה ממש כרגע ושגם ככה אני אעשה אותו היום כי אני אוכל היום – אז יאללה".