חוק הלאום בגרסתו ה'מרוככת' אושר הבוקר (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המשותפת העוסקת בו, וצפוי לעלות היום (רביעי) להצבעה במליאת הכנסת. החוק עבר ברוב של 8 נגד 7 חברי כנסת, ובהצבעה נוספת בעקבות רביזיה ברוב של 9 נגד 7 ח"כים. על אף שמרבית הניסוחים מעוררי המחלוקת בחוק הוסרו, חברי הכנסת מהאופוזיציה ביקרו בחריפות את החוק והתריעו מפני פגיעה קשה בדמוקרטיה הנובעת מחלק מהסעיפים שאושרו. יו"ר ועדת חוק הלאום ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) אמר כי "לעם היהודי מגיעה מדינה יהודית". חבר הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר עם אישור החוק להצבעה במליאה כי "אנחנו מודיעים בתדהמה על מותה של הדמוקרטיה שגססה בשנים האחרונות וסבלה מהדרה וגזענות. זה שיא השפל".
שלושת הסעיפים ה'בעייתיים' בחוק, אלו הנוגעים להתיישבות המופרדת ושימור המורשת, השפה וסעיף המשפט העברי אינם מופיעים עוד כפי שהובאו בנוסח המקורי. סעיף שימור המורשת, שאישר במקור הפרדה בישובים על בסיס אתני, הוחלף בסעיף פחות בעייתי בעל אופי הצהרתי בלבד, האומר כי המדינה "רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
הסעיף הבעייתי היחיד שנשאר הוא השפה, המגדיר כי השפה העברית עליונה לשפה הערבית, בניגוד לחוק היום האומר כי הערבית הינה שפה רשמית בישראל. יחד עם זאת סעיף ג' בנוסח שאושר מאפשר תרגיל משפטי, המסייג את סעיף השפה ואומר כי אין בחוק היסוד, "לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית" לפני שנחקק.
ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), יוזם הצעת החוק, אמר עם אישור ההצעה – "הדיונים הענייניים והמעמיקים תמו. חוק הלאום הונח הבוקר בכנסת לקריאה השנייה והשלישית, לאחר אישורו בוועדה. בידי חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, היכולת להחליט בחוק האם ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. שלל התרגילים, השקרים, הפייק ניוז מאחורינו. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק, חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, כפי שהגענו אליו לאחר לא מעט שינויים והתאמות כדי לאפשר לכל אחד להצביע בעדו. ברגע האמת, חשוב שכל חבר כנסת יצביע בקולו או באצבעו 'בעד' כדי שלראשונה מאז הקמת המדינה לפני 70 שנה תיקבע בחוק יסוד העובדה שכולנו מכירים בה: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. בידי הח"כים לעשות היסטוריה, או להישאר מחוצה לה".
ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה עם אישור החוק – "חוק הלאום שעבר בוועדה מוסך גלולת רעל בדמוקרטיה הישראלית. לא ייאמן. למרות ההתרעות וחוות הדעת, ולמרות שהיה ניתן להגיע לקונצנזוס סביב החוק של בני בגין ויש עתיד (הכוונה לגרסה אחרת של החוק, המגדירה את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית המבטיחה שוויון לכל אזרחיה – ש.נ.). הקואליציה בחרה בחוק המפנה עורף למגילת העצמאות, חוק שיביא לפילוג ושסעים. מדינת ישראל היום הופכת להיות מדינה יהודית ונוטשת את הדרך הדמוקרטית".
ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני) אמר בתגובה לאישור החוק: "נגמרו המשחקים והוסרו המסיכות. הממשלה מעגנת את האפליה נגד דוברי הערבית והמיעוטים בישראל. בכוונתי לפנות לשר הפנים שיעדכן את מעמדי בתעודת הזהות בהתאם לחוק היסוד החדש, כאזרח סוג ב"'.
הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי. בנוסף מעגנת ההצעה את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי. ההצעה קובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם, וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. בנוסף מקבעת ההצעה את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.
מאז השבוע שעבר הותקף חוק הלאום ע"י נשיא המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה בטענה כי הוא מפר שוויון בין חלקי החברה הישראלית, וכי אינו חוקתי. במוצאי שבת אף התקיימה הפגנה של גורמים באופוזיציה נגד הצעת החוק.
בחודש מאי בשנה שעברה אושר חוק הלאום בוועדת השרים לענייני חקיקה ומאז חולל סערה ציבורית, מאחר והוא מטפל באמצעות הליך חקיקה פוליטי בנושאים מהותיים לזהותה ואופייה של מדינת ישראל הדורשים קונצנזוס לאומי רחב. נושאים אשר ראוי היה שיקודמו באמצעות תהליכי עומק חברתיים ליצירת הסכמה לאומית רחבה ושאינם נתונים או מושפעים מגחמות פוליטית רגעיות שנועדו לקידום אישי פוליטי.
