ישראל אינה ערוכה לרעידת אדמה קשה, והתוצאות עלולות להיות קטלניות – כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, בדוח בנושא מוכנות תשתיות לאומיות ומבנים לרעידת אדמה שפורסם היום (רביעי). בדיקת המבקר מצביעה על חוסר היערכות במשק האנרגיה, משק המים ותשתיות התחבורה. בנוסף מצביע המבקר על חוסר מוכנות והיערכות במרבית מבני המשטרה, שירותי הכיבוי ההצלה, מוסדות החינוך בישראל ומבנים ציבוריים רבים שנבנו לפני שנת 1980 – בה אושר התקן לבניית מבנים הערוכים לרעידות אדמה.

נוכח רצף של רעידות אדמה בעת האחרונה בצפון הארץ, הנחה מבקר המדינה להקדים את פרסום הדוח, שמציג תמונת מצב עדכנית לגבי הליקויים בהיערכות המדינה לרעידות אדמה. הדוח מצטרף לדוחות קודמים מהשנים האחרונות בנושא מוכנות לאירועי חירום, בהם התריע המבקר על כשלים רבים בהיערכות לאסון שתוצאותיו עשויות להיות קטלניות.

המבקר מציין כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה בישראל היא כמעט ודאית, והשפעתה על אזורים שונים במדינה תהיה עצומה. בהתאם למסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170,000 חסרי קורת גג.

ניסיונן של מדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר ברעידות אדמה, כך יקטן היקף הנזק בהם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו. המבקר שפירא מציין כי בשנים האחרונות נעשים צעדים להגברת המודעות לסיכוני רעידת אדמה והדרך שבה יש להיערך לקראתה. משרדי הממשלה וגופי התשתית השונים הרחיבו בשנים אלה את הפעולות לחיזוק התשתיות לשם צמצום הנזק שייגרם בעטיה. עם זאת, בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.

הדוח סוקר שורה של תחומי תשתית לאומית שיושפעו מרעידת אדמה כגון משק הגז הטבעי, אספקת הדלק, הגז והמים, עמידות מבני חינוך, בתי חולים ובתי מלון מרעידות אדמה וכן מבנים המשמשים את כוחות הביטחון וההצלה כגון תחנות כיבוי ותחנות משטרה. בכולם מסתמן חוסר בנתונים על מוכנות המבנים או נתונים המעידים כי מרבית המבנים אינם מוכנים לתרחיש של רעידת אדמה חזקה, או שאין אף גורם ממשלתי המוסמך להורות להם להתכונן לכך. גם הקמת מערכת לאומית להתרעה מפני רעידות אדמה עדיין לא הושלמה, וגם יחידה ייעודית במכון הגיאולוגי להתרעה מיידית מפני רעידות אדמה עדיין לא קמה.

ה'הפתעה' של תמ"א 38: הפתרון המבוסס על שוק חופשי לא עבד

כשלון מהדהד העולה מהדו"ח הוא תמ"א 38, שנועדה למגן מבנים מרעידות אדמה ע"י עידוד קבלנים להוסיף קומות לבנייני מגורים ב'תמורה' לחיזוקם. באין תמריץ ממשלתי לפעול באזורי הפריפריה, הקבלנים עשו זאת רק באזורי ביקוש בהם זה השתלם להם. מהנתונים בדו"ח עולה כי עד סוף שנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ"א 38, אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. דווקא באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת. המבקר קובע כי בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי.

משק החשמל, המים והביוב ללא גיבוי

חשש משמעותי נוסף העולה מהדו"ח הוא שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע, וללא חיבורים נוספים יימצא משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנת שיבושים כבדים. מעבר לכך מציין המבקר גם העדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת דלק בשעת חירום, וצפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק, אשר אינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים.

גם רשות המים שבמשרד האנרגיה אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לגבי בחינת עמידותן של תשתיות מים ברעידות אדמה. פריצות בצנרת הביוב ברעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים.

לרשות הכבאות מידע חלקי בלבד לגבי פריסת צוברי גז בישול ובכלל זה על הצוברים שלא הותקנו בהם התקני סגירה אוטומטית בעת רעידת אדמה. בכך יש פגיעה קשה ביכולתה של רשות הכבאות לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה שעלולה להיפגע.

גם תשתיות התחבורה בסכנה: מתוך יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, חוזקו עד מועד סיום הביקורת 3 גשרים בלבד. למשרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של תשתיות התחבורה. דבר שעלול לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה אל מוסדות חיוניים או אל מוקדי אסון.

כוחות החירום לא יצליחו לתפקד

מהדוח עולה כי חלק מתשתיות החירום הלאומיות יתקשו לתפקד ולהעניק סיוע לנפגעים מרעידת האדמה. ראשית, לכוחות החירום לא יהיה איפה לנחות: עיכוב ההסדרה של שדה התעופה נבטים, שלפני שנים החלט כי ישמש כשדה חלופי בשעת חירום, פוגע קשות במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג.

בנוסף, מהדוח עולה כי גם המבנים של כוחות הבטחון וההצלה עלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה, מה שיקשה עליהם לתפקד ולסייע: חרף החלטת ממשלה משנת 2008 על חיזוק מבני הציבור, לרבות בתי החולים, עד למועד סיום הביקורת קודם חיזוק בתי החולים באופן חלקי בלבד. זאת ועוד, למשרד הבריאות אין מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידתם של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים, שמטופלים בהם אלפי אזרחים במחלקות סיעודיות, שיקומיות ובמחלקות לתשושי נפש.

ומה לגבי כוחות הכיבוי וההצלה, שיהיו אחראים על החילוץ של אלפי הנפגעים וכיבוי השריפות שייגרמו כתוצאה מרעידת אדמה? אחד האבסורדים הגדולים בדו"ח הוא היעדר מידע של רשות הכבאות והמשרד לביטחון פנים אודות תחנות הכיבוי העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה. המבקר מציין כי בסך הכל, כ-185 תחנות משטרה, תחנות כיבוי אש ומד"א ומתקני שב"ס נבנו לפני 1980.

גם המפעלים, בתי הספר והמלונות לא מוכנים

סוגיה נוספת עליה מתריע המבקר היא פיקוח חסר על מבני תעשייה וחומרים מסוכנים. אם ייפגעו ברעידת אדמה מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, הדבר עלול לסכן את האוכלוסייה ואת הסביבה ויחייב הקצאת משאבים נכבדים לטיפול במפגע. למרות זאת, המבקר מתריע כי האסדרה והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה אינם מספקים. נכון לסוף שנת 2017, מתוך 300 מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, רק כ-100 קיבלו הנחיות מהמשרד בנושא.

גם מבני בתי הספר בישראל מחוזקים באופן חלקי בלבד: במועד סיום הביקורת חוזקו 50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון, מתוך כ-1,600 המיועדים לחיזוק  (סה"כ יש 2400 מבני חינוך שנבנו לפני 1980, מאז בונים בתקן מתאים לרעידות אדמה). עד היום לא נמצא פתרון לחיזוקם של בתי ספר השוכנים במבנים טרומיים. כמו כן ישנם אלפי תלמידים בישראל הלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית, ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה.

ממציא מדאיג נוסף העולה מהדו"ח הוא שלמדינה אין כל מידע על מוכנותם של מלונות ומבני תיירות לרעידת אדמה. לפי המבקר, למרות שמלונות רבים קרובים לקו הבקע וקיימת הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה, אין בידי משרד התיירות מיפוי של בתי המלון בארץ ועמידותם ברעידת אדמה, אין לו כלים לחייב אותם לשתף עמו מידע בנושא, ואין הוא יכול לחייבם לבצע חיזוק מפני רעידות אדמה.

אין תקן לבטון

לצד כל אלו, גם במבנים הנבנים כיום ולכאורה ממוגנים מרעידת אדמה, ישראל לא אימצה תקן בינלאומי של בטון המחייב את הקבלנים, על אף שהבטון הוא רכיב חשוב מאוד בחוזקו של מבנה ובעמידותו ברעידות אדמה. לפי המבקר, שימוש בבטון שאינו עומד בתקן הבין-לאומי עלול להשפיע לרעה על יציבותם של מבנים בעת רעידת אדמה עזה.

מדינה ללא מערכת התרעה

על פי הדו"ח, טרם הושלמה הקמת מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה ומתן התרעה עליהן. (חיישנים לאורך קו השבר). התקציב שהקצתה הממשלה לרכישת "כרוזיות" (המספקות התרעה קולית)  אינו מספיק להיקף הרכישה כפי שקבעה הממשלה. בנוסף, חרף החלטת ממשלה מ-2009 טרם הוקמה היחידה הסייסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול 24/7.

חוסר תשתית פיננסית וביטוחית

המבקר מתריע מפני "ליקויים של ממש" בכיסוי הביטוחי של האזרחים והתושבים מפני רעידות אדמה. למשל: בהיעדר פוליסות לביטוח רכוש משותף בבנייני מגורים, ברוב המקרים יתקשו הדיירים בשיקום הבניין לאחר רעידת אדמה. שיעור הבתים המשותפים שביטחו את הרכוש המשותף מפני סיכוני רעידת אדמה נמוך מאחוז אחד.

ביטוח עבור ערך הקרקע, הנוסף על ביטוח מבנה, מאפשר למבוטח לרכוש דירה אחרת תחת דירתו שנהרסה, במקום לשקם את הדירה שנפגעה. לביטוח זה חשיבות במיוחד באזורים שערך הקרקע בהם גבוה .מבדיקת המבקר עולה כי שיעור המבוטחים שרכשו ביטוח עבור ערך הקרקע  הוא נמוך, ושיעור המבוטחים שרכשו ביטוח בשיעור 200% או 300% לפחות מסכום ביטוח הדירה הנקוב בפוליסה נמוך מאוד. דוגמה נוספת – חוק לימוד חובה קובע כי התלמידים יבוטחו בביטוח תאונות אישיות, אולם בפוליסה לביטוח התלמידים ישנה החרגה הקובעת כי הביטוח אינו מכסה רעידת אדמה או תאונה שאירעה בעטיה.

אין גוף מתכלל

היבט נוסף עליו מתריע המבקר הוא היעדר סמכויות לגוף המקצועי שאמור לתכלל את היערכות המדינה לרעידת אדמה. מדובר בוועדה מקצועית שמונתה על ידי ועדת השרים למוכנות העורף לחירום ולרעידת אדמה, והוקמה כגוף מטה שייעץ לה. לטענת המבקר, הממשלה לא העניקה לוועדת ההיגוי סמכויות לביצוע המטרה לשמה הוקמה ואין לה סמכות חוקית לחייב להיערך לרעידת אדמה.