הממשלה צפויה לאשר הבוקר (ראשון) תכנית כוללת ראשונה להיערכות ישראל להסתגלות לשינויי האקלים בכדור הארץ. במסגרת התכנית אותה מוביל המשרד להגנת הסביבה, תוקם במשרד מנהלת להיערכות לשינויי האקלים, שתתאם בין משרדי הממשלה השונים ותעקוב אחרי ביצוע האסטרטגיה הלאומית להסתגלות לשינוי. על אף שהתכנית המוצעת מפורטת ומתייחסת לכלל משרדי הממשלה והרשויות, היא אינה כוללת תוספת תקציב או כוח אדם לאף גורם ממשלתי – מה שיקשה על מימוש שינויים משמעותיים בפועל. כמו כן, במציאות בה שינויי האקלים והבעיות הנלוות אליהן כגון התחממות גלובלית, בצורות ומדבור הינם עובדה ידועה מזה למעלה משלושים שנה והשפעותיהן על חיינו מורגשות ביתר שאת ניתן לומר כי ההחלטה מגיעה באיחור מה.
התכנית כוללת טיפול בכלל האספקטים השונים של תופעת שינויי האקלים: בריאות הציבור, היערכות להתמודדות עם גלי חום וקור ושיטפונות הצפויים להתגבר, הכשרת המשק החקלאי להתמודדות עם בצורת ומשברי מזון, שינויים במשק האנרגיה והתעשייה וצמצום פליטות גזי החממה, שמירה על המגוון הביולוגי וטיפול במינים פולשים ואף היערכות אסטרטגית להשפעות הבטחוניות והפוליטיות של משבר אקלים במזרח התיכון.
לתכנית הוצבו חמש מטרות – צמצום הפגיעה בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי, נקיטת אמצעים להגדלת העמידות של המערכות הטבעיות, בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות, חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע למקבלי החלטות ולציבור, והשתלבות ישראל במאמץ הגלובלי בהתאם למחויבותה תוך קידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. בלב התכנית עומדת הקמת מנהלת להערכות לשינויי אקלים בראשות המשרד להגנת הסביבה, בה ייקחו חלק כלל משרדי הממשלה ורשות ממשלתיות שונות כגון רשות המים, רשות החשמל, רשות הטבע והגנים, רשות מקרקעי ישראל, רשות הכבאות, משטרת ישראל, רשות החירום הלאומית וכן גורמים לא ממשלתיים כגון פורום ה-15 והתאחדות התעשיינים.
בתחום בריאות הציבור קוראת התכנית בין היתר לפיתוח תכנית פעולה למוכנות לגלי חום וקור ושיטפונות. במשק המים קוראת התכנית ליישום תכנית האב למשק המים עד 2030, שאושרה בממשלה לפני חודש. בתחומי הבנייה והתכנון העירוני מתייחסת התכנית לעידוד בנייה ירוקה וכן בחינת האפשרות שמוסדות חינוך ומבני ציבור יידרשו להיבנות כירוקים ובחינת דרכים להתמודדות עם אי-החום העירוני.
בחקלאות, מגזר המושפע מאד משינויי האקלים קוראת התכנית להקמת בנק גנים לצמחי ארץ ישראל שישמר את המגוון ביולוגי הייחודי לארץ, ולמיפוי והערכת סיכונים בחקלאות וביטחון תזונתי בעקבות שינויי האקלים שתשמש בסיס להיערכות החקלאות לשינויי האקלים. שריפות יער הן תחום נוסף המוגבר מאד על ידי ההתחממות הגלובלית ובו מציעה התכנית לבחון דילול של יערות נטועים והגברת ממשקי הרעיה האקולוגים, ולקדם תקנות לאזורי חיץ בין יישובים וליערות כדי למנוע מעבר של השריפות לשטח הבנוי.
גם למשרד הביטחון וצה"ל לישראל ישנה התייחסות ועל פי התכנית נדרשת עבודת מטה לבחינת השפעות שינויי אקלים על המצב הגיאופוליטי באזור, וכן על תחומי החימוש, הלוגיסטיקה, הבריאות והבינוי של צה"ל ומשרד הביטחון. מבחינת המשרד לביטחון פנים נדרשת היערכות להתמודדות עם אירועים מזג אוויר קיצוני והגברת החוסן הלאומי. אפילו משרד התיירות נדרש להערכות לשינויי האקלים, ועל פי התכנית תידרש בחינה של אופני השמירה על אתרי מורשת ואתרי העתיקות מפני מפגעי האקלים.
אחת הבעיות שזיהה המשרד להגנת הסביבה הוא המחסור בידע מדעי הדרוש לצורך קבלת החלטות בנושא שינוי האקלים, ועל כן כוללת התכנית יצירת תכנית ניטור לאומית כוללת חיזוק הידע האקלימי ובניית יכולת המחקר האקלימי הישראלי, וכן הקמת יחידה להנגשת המידע שתוקם כחלק מהמנהלת.
מלבד הפגיעה באדם, שינויי האקלים פוגעים גם בסביבה הטבעית של ישראל, ועל כן כוללת התכנית גם שמירה על המגוון הביולוגי ותמיכה במערכות אקולוגיות עמידות, שימור המגוון הגנטי טיפול במינים פולשים והקמת צוות מתכלל לשמירת המגוון הביולוגי. התכנית מתייחסת גם למקורות המים של ישראל ודורשת להפחית את הלחץ על מקורות המים הטבעיים ויישום זכות הטבע למים, קידום שיקום ושמירה על מערכות מים מתוקים שמירה על מפלס הכנרת מפני תנודות קיצוניות, זאת בנוסף להפחתת זיהומי נחלים וים ושיקום נחלים מזוהמים.
שינויי האקלים הגורמים בין היתר להתחממות הגלובלית, התגברות בצורות ושאר שאר אסונות טבע כגון הוריקנים הינה עובדה ידועה מוסכמת בקרב הציבור המדעי ומרבית הציבור הכללי מזה למעלה מ-30 שנה. כבר ב-1988 העיד חוקר האקלים מטעם נאס"א ג'יימס האנסן בפני הקונגרס האמריקאי על התופעה, דבר שהוביל בין היתר להתעוררות תנועת האקלים העולמית והוביל ליצירת אינספור גופים בינלאומיים וממשלתיים מטעם כמעט כל מדינות העולם בניסיון לפתור את המשבר. כאשר ישראל חתומה על אמנת פריז מ-2015 המנסה להגביל את ההתחממות הגלובלית בלפחות 2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, וחברה בגופים הבינלאומיים הקשורים בכך.
כאמור, לתכנית המקיפה ולהקמת המנהלת אין דרישת תקציביות נלוות או השפעה על מצבת כח האדם, ועל כן לא ברור אילו מן הדברים בתכנית אכן ייצאו לפועל – מאחר ויצטרכו לצאת ככל הנראה מן התקציבים הקיימים והמדולדלים ממליא של המשרדים. גם אי הוספת התקנים משמעותה הוספת תפקידים ותחומי אחריות נוספים לעובדים קיימים במשרדים וברשויות, מה שגם מעמיד בספק את הביצוע בפועל של מרבית הסעיפים בתכנית.
