דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אתמול (רביעי) מעיד על עלייה במספר המשרות הפנויות במשק בחודשים האחרונים. בין מאי ליולי 2018 עלה מספר המשרות הפנויות בכ-4%. בחודש יולי הגיע מספר המשרות הפנויות לרמת שיא של 107,600. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז התחיל הלמ"ס את סקר המשרות פנויות ב-2009. לשם השוואה בשנת 2013 עמד מספר המשרות הפנויות על כ-60,000. בניגוד לחוכמה המקובלת, הגידול המרשים בהיצע, לא תורגם לעלייה בשכר.

דרושים מלצרים

פילוח המשרות הפנויות למקצועות מראה, באופן לא מפתיע, כי המספר הגדול ביותר של משרות פנויות נמצא בתחום נותני השירותים ונציגי המכירות. תחומי עיסוק שלרוב לא נשענים על השכלה או מיומנות גבוהה וסובלים מתחלופה גבוהה. כך, למשל, בתחום המכירות (עובדי מכירות, סוכני מכירות, נציגי מכירות טלפונים ומוכרים בחנויות ובדוכנים) השוק מציע היום קרוב ל-9,200 משרות פנויות. בתחום המסעדנות – מלצרים ומוזגים – השוק מציע כ-8,800 משרות פנויות.

עם זאת, יש לציין גם מקצועות ההנדסה (מהנדסי מחשבים,מהנדסי חשמל ומהנדסי תעשיה) ממוקמים גבוה יחסית ברשימה. ואלו דווקא מקצועות עם מיומנות גבוהה שהדרישה להם בשוק הישראלי גבוהה מאוד.

התחום שרשם את העלייה הגבוהה ביותר בביקושים הוא זה של עובדי הבניין. על אף הקיפאון בשוק הבניה, בשלושת החודשים האחרונים עלה הביקוש לבנאים בכ-9%.

מנגד, דווקא הביקוש לנהגי אוטובוסים ומשאיות סבל מהירידה המשמעותית ביותר בשיעור של כ-9%. ייתכן שנתון זה ניתן להסביר באמצעות הקמפיין שניהולו לאחרונה חברות האוטובוסים לגיוס נהגים חדשים ואולי יותר מכך לעליית השכר של נהגי האוטובוסים בעקבות שורה של הסכמים קיבוציים בענף.

ביקוש והיצע?

העלייה המתמשכת במספר המשרות הפנויות הייתה אמורה להביא לעלייה מתמשכת בשכר הממוצע. כך לפחות לפי התאוריה הכלכלית שנלמדת באקדמיה. עם זאת דו"ח השכר הממוצע למשרת שכיר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק לפני שבוע מעיד דווקא על ירידה בשכר הממוצע בין החודשים מרץ למאי.

בחודש מרץ עמד השכר הממוצע למשרת שכיר על 10,560 שקלים בחודש. בחודש מאי ירד הנתון הזה לרמה של 9,886 שקלים לחודש. צריך לציין כי מדובר בטווחי זמן קצרים כשהמגמה המתמשכת של השנים האחרונות היא דווקא של עליית שכר, הנגזרת בעיקר משורה של הסכמים קיבוציים ומהעלאת שכר המינימום.

אך עדיין נשאלת השאלה מדוע דווקא בתקופה של עודף משרות ואבטלה נמוכה העובדים מתקשים לתרגם את הביקוש הגבוה לידיים עובדות לעליית שכר? האם ייתכן שהתאוריה הגורסת שהשוק החופשי מתמחר את העבודה באמצעות מנגנוני היצע וביקוש לא בהכרח עובדת במציאות?