שרי מפלגת "כולנו" – משה כחלון ואלי כהן יכריעו בקרוב באחת הסוגיות המשמעותיות בתחום הבניה בישראל – האם לאשר הטלת מכס על יבוא מלט. המלט המיובא מגיע לארץ בעיקר דרך חברת סימנט – אשר בבעלות מספנות ישראל הפרטיות. מלט זה נמכר במחיר נמוך ב-30% ממלט תוצרת ישראל, ולפי החקירה, גם במחיר נמוך יותר מאשר בארצות המקור, בעיקר יוון וטורקיה.
שוק המלט בישראל נשלט על ידי מונופול נשר, ולצידו חברת מלט הר-טוב מבית שמש. היבוא בהיצף גורם לשתי החברות להפסדים כאשר מלט הר-טוב היא החברה העמידה פחות מבין השתיים. עד כה, למרות שנקבע כי יש בישראל יבוא במחירי היצף, לא התקבלה החלטה להטיל היטל על היבוא, מפני שיש לבחון את התועלת שביבוא בהיצף לעומת הנזק לתעשייה המקומית. בעקבות התחרות הבלתי הוגנת, חברת נשר הורידה את מחירי המלט ב-10%-5%.
חברת סימנט הגיבה בחריפות לכוונה להטיל מכס על המלט המיובא: "החלטתו של הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, מר דני טל, להטיל היטל היצף על המלט המיובא תעלה לציבור בישראל למעלה ממיליארד וחצי שקלים מדי שנה ומהווה איום על פרוייקט מחיר למשתכן ופרוייקטים אחרים של תשתיות לאומיות. מדובר בהחלטה שהגיעה בעקבות חקירה שנפתחה בניגוד לאמנות הסחר עליהן חתומה ישראל ובניגוד לחוק. החלטה זו משולה לתקיעת אצבע בעין של שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן. בעוד השרים, נבחרי הציבור, עושים ככל שביכולתם להיאבק ביוקר המחיה, מר טל החליט לייקר את כל המלט בישראל ולהטיל על הציבור עלויות עצומות. החלטה זו עתידה לייקר את מחירי המלט והבטון ובעקבות זאת את מחירי הדירות, להזניק את מדד תשומות הבניה ולייקר את עלות בניית התשתיות במדינת ישראל, זאת כאשר סכומים אלה ישתלשלו לכיסו של המונופול המוחזק בבעלות זרה. בהקשר זה ראוי לציין כי בפעם הקודמת ששר התמ"ת אהוד אולמרט חתם על היטל היצף למלט, מחירי המלט בישראל זינקו, העלות למשק הישראלי נאמדה במיליארדי שקלים ולקח למשק כ-12 שנה להתאושש ממהלך זה. במקביל, ובזמן זה, מחירי המלט בעולם דווקא ירדו".
לעומתה, חברת נשר הצדיקה את הטלת ההיטל כך: "יבוא במחירי היצף אין פירושו עידוד תחרות, אלא ניסיון השתלטות על השוק המקומי באמצעות הורדת מחירים בטווח הקרוב – לצורך העלאת מחירים בהמשך. המשמעות היא לא רק מכה אנושה לתעשייה הישראלית, אלא פגיעה עתידית בצרכן הישראלי".
התלונה לגבי היבוא הוגשה בתחילה על ידי חברת מלט הר-טוב, המחזיקה בנתח של 7% בלבד מהשוק, כאשר הטלת היטל בגין היצף אפשרית כאשר יותר מ-25% מהייצור המקומי נפגע. הצטרפות נשר לתלונה אפשרה את פתיחת החקירה. הממונה על ההיטלים בחר שלא להטיל מכס עד כה, בטענה כי חברות המלט לא סיפקו נתונים מלאים על הפגיעה בהן בגין היבוא בהיצף. כעת, לאחר שליחת מלוא הנתונים, צפויה להתקבל המלצה להיטל על היבוא.
ההמלצה טעונה אישור של השרים, אשר עשויים להיפגע פוליטית אם יאשרו אותו. כאשר חלק משוק הבניה "התרגל" למחירי היצף, הטלת היטל יכולה לייקר את עלויות הבניה ואיתן את מחירי הדיור, אשר רק לאחרונה נבלמה העלייה בהן ואף נרשמה ירידה קלה. הורדת יוקר המחיה היא הדגל המרכזי של מפלגת כולנו, אך גם במקרה של סגירת מפעל מלט הר-טוב, ופיטורים בנשר, עלולים לפגוע בהם פגיעה, ממקום אחר. בעוד שפתיחת שוק המלט ליבוא מתחרה יכולה להיות גורם מרסן למחיר המלט המקומי, הרי שיבוא בהיצף יכול בקלות להפוך לגורם מרסק.
