בעקבות החלטת אגף כוח האדם של צה"ל לסגור את מערך מקא"ם, הידוע כ"נערי רפול", ולהכניס שינויים בפרויקט לקידום אוכלוסיות מיוחדות, נשמעו תגובות ציבוריות קשות, הן מהציבור הרחב והן מקרב חברי הכנסת.

ב'כאן' חדשות פורסם לראשונה על ההחלטה שבעקבותיה ליווים של כ-3,000 חיילים הנמנים על הפרויקט בשירותם הסדיר יועבר לטיפול של המפקדים הישירים.

ח"כ ד"ר ענת ברקו (הליכוד) תקפה בחריפות את צה"ל ואמרה: "לצערי הרב ההתנערות של צה"ל מתפקידיו החברתיים היא עקבית. פרויקט הדגל של "נערי רפול" במקא"ם יבוא אל קיצו בגלל ביטול מערכת התמיכה והליווי של מש"קיות מקא"ם". ברקו הוסיפה כי האמירה שיצאה מצה"ל "כאילו" יש פגיעה ביכולת הפיקוד של המפקדים כיוון שיש מש"קיות שמטפלות בנערי מקא"ם היא אינה נכונה.

ברקו תקפה גם את שר הביטחון אביגדור ליברמן כי נמנע מלהתייחס לנושא: "אחד הביקורים הראשונים שעשה שר הביטחון ליברמן היה ב"חוות השומר". לצערי הרב, כיום לא שומעים את קולו" והוסיפה: "יש לשמור על פרויקט ממדרגה ראשונה. פעם לצבא הייתה האמירה "עם בונה צבא בונה עם", סגירה של פרויקט כזה מבטלת את העשייה החברתית הליבתית של צה"ל. אני מקווה שלצד פתיחת מעבר כרם שלום יפתח שר הביטחון את לבו ויעשה מהלך שיעצור את הפקרתם של צעירים שימצאו את דרכם לרחוב ושיכולים להיות חיילים ולוחמים".

שר הביטחון אביגדור ליברמן, בביקורו בחוות השומר. צילום: תקשורת שר הביטחון

ח״כ אורלי לוי-אבקסיס אמרה בתגובה כי משמעות סגירת מסלול מקא"ם כמוהו כסגירת דלתות לשילוב בחברה הישראלית לאלה הזקוקים להזדמנות כזו. "שינוי מערך מקא״ם (נערי רפול) באופן שמציע צה"ל הוא, פשוטו כמשמעו, לסגור את דלתות העתיד לנוער שכה זקוק להזדמנות הראויה להתפתח בחייו. השינוי יביא לכך ששילובם בשירות הצבאי ייפגע משמעותית. בהמשך ישיר לכך – תיפגע גם היכולת וההזדמנות שלהם לשרוד ולהשתלב באופן מיטבי בחברה האזרחית" אמרה לוי-אבקסיס והוסיפה: "על מנת שצעירים אלו יישרדו את השירות הצבאי, יש לאפשר להם את התנאים ורשת הביטחון. כל זאת מתוך הבנה שלמפקדים יהיה קושי להכיל ולהתמודד עם המורכבויות בשירות של הנערים – וכך, הוצאתם מן השירות תהיה מהירה. השארת הסמכות בנוגע לשירות ותנאיו אצל משקיות הת"ש תמנע תהליך בעייתי זה. אסור לנו לקחת מהם את הזכות להשתלב בחברה האזרחית. שילובם הוא אינטרס ראשון במעלה של המדינה – כך הם ייקחו חלק בחברה ולא יהיו נטל עליה. זה מגיע להם וזה חשוב לנו. אני קוראת לרמטכ"ל לשקול סוגיה זו מחדש בפרויקט החשוב והרגיש הזה".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) כתבה אתמול בחשבון בטוויטר שלה כי היא "קוראת לרמטכ״ל לבטל את ההחלטה. זהו אחד הפרוייקטים המשמעותיים בצה״ל, המעניק למי שלא זכו בהנגשת השכלה ובתמיכה לאורך הדרך – ליווי, ידע ותמיכה לשירות צבאי משמעותי".

ח״כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי הוא "קורא לשר הבטחון ולרמטכ״ל לבטל את ההחלטה המצערת על סגירת מערך מקא״ם. לצבא יש גם תפקיד חברתי במדינת ישראל, ומשכך יש לו גם אחריות. פרויקט ״נערי רפול״ הינו פרויקט שמאפשר גם למי שבאים מהרקע החלש ביותר, לקיים שירות צבאי מלא ולעיתים רבות גם משמעותי, ובביטולו צה״ל ומערכת הבטחון מפקירים את אותם אנשים, שלא היו זוכים לאותן הזדמנויות ללא הליווי של המש״קיות המוכשרות לכך. אם צה״ל הוא צבא העם, אז הוא צבא כל העם".

בתגובה לטענות שהושמעו כי צה"ל מצמצם את תפקידיו החברתיים בחברה הישראלית נמסר מדובר צה"ל כי צה"ל כצבא העם, פועל רבות במטרה לשלב את כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית בשירות משמעותי.

ביחס לסגירת מסלול איתן נמסר כי בימים אלו מסתיימת עבודת מטה שמטרתה לשפר את תהליך ההכנה, השיבוץ וההכשרה של חיילי איתן המתגייסים לצה"ל. במסגרת עבודת המטה הוחלט כי הטיפול בחיילי איתן יועבר לטיפול גורמי ת״ש ביחידות. מערך הת״ש יתוגבר וזאת בשיתוף גורמי מקצוע נוספים ובנוסף, כלל בעלי התפקידים שיעסקו בחיילי איתן יזכו להכשרות ייעודיות כולל מפקדים וגורמי משאבי אנוש בצה"ל.

"המודל מוכיח את עצמו"

מסלול מקא"מ (נערי רפול) נועד לנערים מאוכלוסיות מיוחדות – רבים מהם בעלי רקע של מצוקה והזנחה, ואף עם רישומים פליליים במשטרה. עבור רבים מהם זו הזדמנות לפתוח דף חדש באזרחות.

"אני מקווה שההחלטה תשתנה ועוד נערים עם סיפור חיים דומה לשלי יקבלו את ההזדמנות הטובה לשנות את חייהם" אמר ל'דבר ראשון' מיכאל בן שטרית, בוגר מסלול נערי איתן (רפול). בן שטרית שימש עד לפני חודשיים כמנהל אגף חינוך בקרית מלאכי שהקים וניהל את בית הספר התיכון ברנקו וייס לנוער בסיכון במודיעין. כיום הוא עצמאי ומרצה למנהיגות, מצויינות וחינוך.

"התגייסתי בנובמבר 1988 למסלול איתן וסיימתי אותו כולל טירונות והשלמת השכלה בסיסית. במחווה אלון הוכשרתי בקורס נהיגה במשאית וזה היה התפקיד שלי בצבא", אמר בן שטרית וסיפר גם על הרקע ממנו הגיע לשירות: "גדלתי בבית שמש. הייתי תלמיד ישיבה חרדית עד גיל 15.5 כשעזבתי את הישיבה לא קיבלתי הזדמנות בתיכון להשלים פערים ותוך כמה חודשים נשרתי עוד לפני שסיימתי כיתה י".

מיכאל בן שטרית, בוגר מסלול נערי איתן (רפול) בתקופתו בצה"ל. (באדיבות המצולם)

כיצד אתה מחבר בין מסלול איתן בצבא לבין הפיכתך לאיש חינוך?
"באופן חד משמעי לא הייתי שורד את השירות הצבאי אם זה לא היה במסגרת הזו. לא הייתי יכול להיות חייל מן המניין. גם לא הייתי מקבל הזדמנות להתגייס. המסגרת הזו לימדה אותי בסבלנות ובדרך מיוחדת לקבל כללים ומרות. להיות חיובי ולהוציא מעצמי את המיטב. המפקדת שהייתה לי הייתה אשת החינוך הטובה ביותר שפגשתי מימי".

האם בוגרי התיכון שהקמת השתלבו גם הם במסלול איתן?
"חלק מהבוגרים של בית הספר שהקמתי הלכו גם למסלול. מי שלא הצליחו לפתח עם תום הלימודים את המסוגלות להשתלב המשיכו למסלול נערי רפול. הם המשיכו אחר כך גם לתפקידי פיקוד ולמסלולי לימודים באוניברסיטה".

כיצד אתה רואה את החלטת צה"ל לסגור את תכנית נערי רפול?
"אני חושב שזו טעות קשה. מבחינתי לא משנה השיקולים הכלכליים. המודל מוכיח את עצמו והוציא עשרות אלפי נערים ממעגל של נשירה והתנהלות מורכבת, למצב של תפקוד ובנייה של מסלול חיים חיובי וטוב יותר. אני באופן אישי במקום אחר לגמרי בכך שהפכתי לאיש חינוך והקמתי בית ספר לנערים בסיכון. גם מדינת ישראל הרוויחה. המסלול נותן לנו הזדמנות להיות במסלול חיובי שהמדינה מרוויחה ממנו. הפכנו להיות אנשים שקמים בבוקר ומפרנסים ולא נטל על המדינה".

מיכאל בן שטרית, בוגר מסלול נערי איתן (רפול). (באדיבות המצולם)

"אני חושב שגם צה"ל מרוויח מזה מכיוון שהוא מקבל חיילים המלמדים את המפקדים בכל המסגרת הצבאית לראות שיש בחברה הישראלית חיילים שמורכב להם ושקשה להם ועם סיפור מורכב. המפקדים לומדים לתת מעצמם יותר ולהיות רגישים ולהתמסר לחיילים. סגירת המסלול היא טעות. הליווי הזה נחוץ. אי אפשר לעשות טירונות או שינוי כזה בגיל בגיל 19-18 ללא ליווי מיוחד. הטירונות הרגילה לא עושה שינוי בנער בסיכון. צריך ליווי ותמיכה וגם אח"כ להמשיך בצעדים הראשונים באזרחות. העורף המשפחתי שלנו נשאר חלש".