דובר צה"ל פרסם אתמול (רביעי) את החלטות הפרקליט הצבאי הראשי ביחס לאירועים חריגים במערכת "צוק איתן"- בהם "תיק רפיח".

בנוגע לאירועי הקרב ברפיח ביום 1 באוגוסט 2014, ובין השאר ביצוע 'פקודת חניבעל' – הכוללת כללים לפעולה מיידית במקרה של חטיפת חייל בידי האויב והשלכותיה לאחר חטיפת סגן הדר גולדין ז"ל והריגתם של רס"ן בניה שראל ז"ל ושל סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל בידי החמאס, נכתב בהחלטות כי האירועים נבדקו "באופן מקיף ומקצועי על-ידי מנגנון הבירור המטכ"לי ולאחר בחינה יסודית של ממצאי הבדיקה, החליט הפצ"ר אפק, כי אין מקום לפתיחת חקירה פלילית ביחס לאירועי הקרב".

בחודש מרץ האחרון מבקר המדינה פרסם דו"ח לבחינת פעילות צה"ל במבצע "צוק איתן" בהיבטים של המשפט הבינלאומי. דו"ח המבקר מצא כי התגלו פערים מהותיים בפקודות "חניבעל" ערב מבצע "צוק איתן" ובמהלכו בין המטכ"ל לפיקוד דרום ולאוגדת עזה.

הקרב ברפיח נבדק על-ידי שלושה צוותי תחקור בראשות קציני מילואים בדרגת תת-אלוף שהורכבו ממומחים במקצועות הצבאיים הרלוונטיים (בהם מקצועות החי"ר, תותחנות, הפעלת אש אווירית, שריון ומודיעין). במסגרת הבדיקה נאספו מאות רבות של מסמכים, סרטים, הקלטות קשר וחומרים מודיעיניים, ונערכו פעולות רבות שתכליתן לנתח כל היבט הקשור לקרב בכללותו ולאירועים פרטניים במסגרתו. הדבר אפשר לגבש תמונה מקיפה ביחס לקרב, לפקודות שניתנו, למהלכי הכוחות ולאירועים שהתרחשו במהלכו.

בצה"ל אומרים כי הממצאים מלמדים באופן ברור, כי כוחות צה"ל פעלו במטרה לעצור את החטיפה של סגן הדר גולדין ז"ל ולפגוע בארגוני הטרור במרחב באמצעות תקיפה של מטרות צבאיות ופעילים צבאיים. באותה עת ההערכה בקרב כוחות צה"ל היתה כי סגן גולדין ז"ל עודנו בין החיים. הלחימה הקרקעית והפעלת האש במהלך הקרב נעשתה על בסיס שיקולים מבצעיים, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. לא נמצא כל ביסוס לטענות כי תכלית פעולות צה"ל הייתה נקמה על חטיפתו של סגן גולדין ז"ל. כמו כן, לא נמצא בסיס עובדתי לטענות לפיהן הפעלת הוראת "חניבעל" לחילוץ חייל חטוף (שהוחלפה בינתיים בהוראה חדשה) הובילה להפעלת כוח בלתי מידתית או בלתי מרוסנת.

מהבדיקה עלה, כי בעקבות הפרת הפסקת האש על-ידי החמאס והריגתם של רס"ן בניה שראל ז"ל ושל סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל וחטיפתו של סגן גולדין ז"ל, התחדשה הלחימה במרחב והתפתח קרב שכלל כניסה של כוחות קרקעיים בהיקף גדול ולחימה בעצימות גבוהה, תקיפות לסיוע והגנה על הכוחות המתמרנים, ותקיפה של פעילים צבאיים של ארגוני הטרור הפלסטינים ומטרות צבאיות במרחב העיר רפיח, באש ארטילרית, במרגמות, ובאש מן האוויר. עוד נכתב כי במהלך הקרב הרגו כוחות צה"ל לפחות 42 פעילים צבאיים של ארגוני הטרור הפלסטינים. בנוסף, מבחינה של כלל הטענות שהועלו, נכתב כי אפשר שנהרגו באופן לא מכוון עד כ-70 אזרחים כתוצאה מתקיפה של מטרות צבאיות ופעילים צבאיים.

עוד צויין כי כלל הטענות בעניין אירועים במהלך הקרב בהם לפי הנטען נפגעו אזרחים בלתי מעורבים נבחנו ביסודיות ובאופן מקצועי וכי הבדיקה לא העלתה חשד המצדיק פתיחה בחקירה פלילית. במסגרת העדכון המלא שצורף להודעת דובר צה"ל פורסם גם מידע בנוגע להחלטת הפצ"ר ביחס לחלק מהאירועים הללו.

במסגרת ההחלטה הצביע הפצ"ר על לקחים מערכתיים ומבצעיים שעלו מהבדיקה שנערכה (כגון, לקחים הנוגעים לתחום הפעלת האש ולפעילותם של תאי התקיפה, ולהרחבת התיעוד של הפעילות המבצעית). עוד צויין כי חלק משמעותי מהלקחים כבר הועברו לטיפול המפקדים במהלך תהליך הבדיקה ויושמו זה מכבר.

אירועים חריגים נוספים

במסגרת העדכון המלא, הותר לפרסום מידע בנוגע להחלטות הפצ"ר ביחס לאירועים חריגים נוספים שנטען שאירעו במהלך מערכת "צוק איתן", לגביהם עלו טענות ביחס להתנהלות צה"ל. ביחס לכל אחד מהאירועים פרסם הפצ"ר את עיקרי האירוע ותמצית החלטתו.

במהלך מערכת "צוק איתן" התקבלו בצה"ל דיווחים ותלונות הנוגעים לכ-360 אירועים חריגים שאירעו לכאורה במהלך המערכה. בשנים האחרונות נבחנו אירועים אלו באופן יסודי, בין במסגרת חקירות שבוצעו על ידי היחידה הארצית לחקירות מבצעיות (יאל"ם) במצ"ח ובין על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי. חלק מההחלטות פורסמו בעדכון זה ובעדכונים קודמים.

בדיקת האירועים מצויה בשלב מתקדם. מבין 31 חקירות מצ"ח שנפתחו (24 באופן מיידי, ושבע נוספות בעקבות ממצאי מנגנון הבירור המטכ"לי), נותרו שתי חקירות שהטיפול בהן טרם הסתיים. בנוסף, מבין 220 אירועים שהופנו לבחינת מנגנון התחקור המטכ"לי, נותרו עשרות בודדות של אירועים שהטיפול בהם טרם הסתיים.