ספורט

ספורט / רץ המרתון שגלה בגלל מחאה פוליטית, הוזמן לשוב לאתיופיה כגיבור לאומי

את זכייתו במדליית הכסף האולימפית ציין פייסה לילסה עם סימן המחאה של שבט אורומו - והפך לאויב הממשלה האתיופית | המסגרת ניסיונות הפיוס במולדתו, קראה לו הממשלה החדשה לשוב מהגולה בה הוא נמצא מאז מחשש לחייו

מחאתו של פייסה לילסה רץ המרתון האתיופי (צילום: סוכנות AP).
מחאתו של פייסה לילסה רץ המרתון האתיופי (צילום: סוכנות AP).
ליאור ברטל
ליאור ברטל
כתב ספורט
צרו קשר עם המערכת:

בקיץ 2016, כאשר חצה את קו הסיום של ריצת המרתון באולימפיאדת ריו, הרים האצן האתיופי פייסה לילסה את ידיו בתנועת איקס  – סמל תנועת המחאה של בני שבט האורומו, כנגד הדיכוי והפגיעה בזכויותיהם מצד הממשלה. בן רגע, הפך מדליסט הכסף הטרי מגיבור לאומי לאויב הממשל באתיופיה. מאז אותה מחאה, גלה לילסה לארה"ב, וכעת, שנתיים מאוחר יותר, פרסמה ממשלת אתיופיה בקשה רשמית שיחזור למולדתו כגיבור לאומי.

לילסה, בן שבט האורומו, השבט הגדול ביותר באתיופיה שמונה כ-25 מיליון בני אדם, ששפתו היא המדוברת ביותר באתיופיה (למרות שאמהרית היא השפה הרשמית במדינה), יצא בסיום ריצת המרתון במתקפה חריפה על ממשלתו. "הממשלה האתיופית רוצחת את תושבי אורומו ולוקחת את אדמותיהם ואת המשאבים שלהם" אמר, "אני מאורומו ותומך במחאה של התושבים. הממשלה האתיופית הורגת את בני עמי ואני אעמוד לצידם ואפגין בכל מקום".

הממשלה החדשה שהוקמה באתיופיה בחודש אפריל האחרון, בראשות ד"ר אבי מוחמד עלי, אף הוא בן שבט הארומו, מבקשת להחזיר את השקט הפוליטי לאתיופיה ולהפיג את המתחים בין השבטים היריבים. חלק מהתוכנית הזו הוא החזרתו של האצן הגולה ולהציגו במדינה באור חיובי, כמי שלקח חלק במחאה הגדולה שהובילה לשינוי הפוליטי במדינה.

במכתב שפורסם על ידי הוועד האולימפי והתאחדות האתלטיקה של אתיופיה נכתב כח "הספורטאי פייסה לילסה השיג תוצאות טובות מאוד במשחקי ריו ובתחרויות אחרות, שאיפשרו להניף גבוה את הדגל האתיופי. אנחנו רוצים שלילסה יחזור לארץ מולדתו כדי לחדש את הקריירה שלו, ואנחנו מוכנים לקבל אותו כגיבור לאומי"

המחלוקת הבין-שבטית שהביאה לגלות של לילסה החלה כבר ב-1886, אז הוקמה עיר הבירה של אתיופיה – אדיס אבבה, שבמחוז אורומיה, המחוז הגדול במדינה. הבעיה הייתה שעיר הבירה הוגדרה כמחוז אוטונומי משלה, שפועל בנפרד משאר המחוז.  ומעל המחוז. במשך השנים העיר המשיכה לגדול ולהתפתח וככל שגדלה, כך גורשו מהאדמות בני שבט האורומו. בכלל, קהילת האורומו הייתה במשך השנים לאחת הקהילות היותר מדוכאות ונרדפות באתיופיה מבחינה פוליטית, תרבותית וכלכלית, למרות ואולי בגלל שהיא מונה כ-40% מאוכלוסיית המדינה.

מאז שנת 2014 מתקיים עימות בין השלטון המרכזי לבני השבט אורומיה סביב תוכנית חדשה שמטרתה להגדיל את העיר בירה על חשבון סילוק אלים של חקלאים מקרקעותיהם. בממשלה האתיופית טוענים שהתוכנית נועדה לפתח את העיר הגדלה בקצב מסחרר ומונה כבר כ-3.3 מיליון תושבים ושהרחבת העיר תעזור לקדם כלכלית את בני השבט שעיבדו את אדמותיהם. לעומת זאת בני השבט טוענים כי מאז שהחלה התוכנית, חקלאים רבים חוייבו למכור את קרקעותיהם ולעזוב אותן, מצב שהוביל לכך שקהילות שלמות הפכו לעניות וסבלו מקריסה כלכלית.

בשנת 2014 סטודנטים ברחבי אתיופיה, בני השבט האורומו, החליטו למחות נגד החלטת הממשלה. עשרות אלפים הפגינו ברחבי המדינה ועל פי סוכנויות לזכויות האזרח הרגו כוחות המשטרה עשרות ופצעו מאות מפגינים על ידי דיכוי אלים של ההפגנות. המחאות והאלימות נמשכות גם בשנתיים האחרונות והמצב באתיופיה בסכנת התדרדרות קשה. ה-8 באוגוסט 2016 היה יום שיא למארגני המחאה. הם הצליחו לארגן הפגנות ביותר מ-200 ערים וכפרים שבהם השתתפו מאות אלפי אנשים ולפי התקשרות המקומית יותר מ-100 מפגינים נהרגו בהתקלות אלימה עם המשטרה המקומית.

בתוך האווירה הקשה והאלימה הזו החליט לילסה, ספורטאי מצויין ולא מוכר בקרב חובבי הספורט העולמי, לנצל את הבמה התקשורתית הגדולה ולהעניק את קולו הייחודי לסבל של בני שבטו באתיופיה וכנגד הפגיעה הקשה בזכויות האזרח על ידי הממשלה האתיופית.

בתקשורת האתיופית ערכו את הסרטון ולא הראו את מחאתו של לילסה, אך למרות זאת, בשביל בני שבטו הוא הפך לסמל. לילסה מבין שלמחאתו יהיו השלכות קשות, בראיון לניו יורק טיימס אמר שלעת עתה אין בכוונתו לחזור לאתיופיה: "אם אחזור הם יהרגו אותי, ואם לא יהרגו אז יכלאו אותי". בנוסף, המדליה בה זכה עלולה להשלל ממנו על ידי הוועד האולימפי האוסר באופן גורף כל אמירה פוליטית או מעשה מחאה. אך למרות הכל פייסה לילסה היה נחוש לעמוד ולמחות. "אין לי מה לעשות בנידון. עשיתי את מה שהרגשתי", אמר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!