קרע בכנסייה הפרובוסלבית-אורתודוכסית בין אוקראינה לרוסיה ממחיש את המשך המתח ההולך ומתגבר בין שתי המדינות. בתום ועידה של שלושה ימים לקראת סופו של השבוע הקודם באיסטנבול, אישר הפטריארך הראשי של הכנסיה האורתודוכסית, ברתולומיאוס ה1 מקונסטטינופול, מנהיגם הרוחני של כ-300 מיליון מאמינים נוצרים אורתודוכסים, לראש הכנסיה האוקראינית לצאת למהלך של ייסוד כנסייה עצמאית (אוטוקפליה), אשר יתחיל בנובמבר הקרוב. מהלך זה, אותו מנסה להוביל ההנהגה של הכנסיה האורתודכסית היוונית באוקראינה מאז 2014, יאפשר לה, כך לטענת הפטריארכיה האוקראינית, להוביל קו הנהגתי-רוחני עצמאי מהכנסייה הרוסית-אורתודוכסית ברוסיה.
פוטין וה"סוכנים" ממסוקבה
בתגובה לכך, הודיעה הנהגת הכנסייה הרוסית שהיא תצא למהלך של ניתוק הקשרים עם טורקיה, מהלך אשר במידה ויקרה, יהפוך למשבר הכנסייתי והפיצול החמור ביותר בעולם הנוצרי מזה מעל ל-1,000 שנה, מאז התרחש הפיצול בין הכנסיה המזרחית אורתודוכסית והכנסיה הרומאית-קתולית ב-1054. ביום שני השבוע במינסק, בירת בלרוסיה, הודיע ראש משרד יחסי הציבור של הפטריארכיה הרוסית וחבר הנהגת הכנסייה, הכומר מטרופוליטן הילאריון, על כך שהכנסיה הרוסית מתכוונת 'להקפיא' כל קשר עם ההנהגה הכנסייתית בטורקיה "המהלכים שבוצעו ע"י הפטריארכיה באיסנטנבול, בין עם בהכוונה למעמד הכמורה או הבישופים, זו חדירה למרחב אמונתם של מיליוני מאמינים" נמסר מהכנסיה הרוסית, "הפטריארך חורג מגבול השיפוט שלו, ולצערנו הרב, לא מאפשר לנו להמשיך את הקשרים בין הכמרים והבישופים של שתי הכנסיות."
ראש הכנסייה הפרובוסלבית באוקראינה, הפטריארך של קייב, נשא בראשון האחרון דרשה באחת הכיכרות המרכזיות בקייב, כיכר סופייבקה, בעד עצמאות הכנסיה. עיתונאים מקומיים דיווחו שהגיעו כ-5,000 בני אדם לכיכר, כשבמהלך הדרשה הוקיר את ראש הכנסייה הפרובוסלבית באוקראינה את הפטריארך ברתולומיאוס, אשר אפשר את המהלך. לדרשה ההמונית הצטרף גם הנשיא הנוכחי של אוקראינה, ויקטור פורשנקו, אשר הולך לבחירות עוד כשנה. פורשנקו נחשב לתומך נלהב של מהלך ההפרדות של הכנסייה האוקראינית ממוסקבה, כחלק מקמפיין פוליטי נרחב אותו הוא הוביל בשנים האחרונות לקחת את אוקראינה מערבה.
בצד השני של הגבול נשמעו תגובות נזעמות, ובינהן גם של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אשר ראה ודחף בשנים האחרונות את מוסד הכנסייה הרוסית האורתודוכסית בתור מוסד מחבר בין השבטים הסלאביים השונים, כל עוד מרכז השלטון הכנסייתי נמצא בעיר הבירה מוסקבה. במוסקבה כבר הבטיחו בתחילת השבוע שרוסיה תדאג לשלומם של מאמיני הכניסה הרוסית, ובתגובה האשימו בכנסיה האוקראינית, וגם בפרלמנט האוקראיני, את הרוסים בכך שהם מחרחרים מלחמת דת בין שתי המדינות "המטרה של הקרמלין הוא להתחיל מלחמת דתות כאן באוקראינה" אמר פורשנקו. "אם תראו אנשים הקוראים להשתלט על כסנייה או מנזר, תדעו שאלו הם סוכנים ממוסקבה".
דת המדינה
את המשבר בין הכנסיות יש להבין בהקשר הגאו-פוליטי של השנים האחרונות בין שתי המדינות. מאז אירועי 'יברומיידאן' בסתיו 2013-חורף 2014, כאשר מעל למיליון אוקראינים יצאו לרחובות. האוקראינים מחו כנגד השחיתות השלטונית והסירוב של הנשיא הפרו רוסי, ויקטור ינוקוביץ', לאפשר מהלך שיוביל את אוקראינה להצטרפותה האפשרית לאיחוד האירופאי. הפגנות, שבמהרה התפתחו להתנגשויות אלימות בין כוחות השיטור ואלפיי המפגינים, הובילו למותם של 125 מפגינים. במקביל, חברי האופוזציה, ובינהם הנשיא הנוכחי פטרו פורושנקו, הצליחו להדיח את ינוקוביץ' מתפקידו והוא נמלט לרוסיה.
במהלך ההפגנות ההמוניות התקבלה החלטה בהנהגת הכנסייה הפרובוסלבית האוקראינית לעמוד לימין האופוזיציה הלאומית והמפגינים, כנגד מה שהם הגדירו 'כשלטון הבובות של מוסקבה'. העמידה על עצמאות לאומית-ורוחנית של הכנסיה האוקראינית החלה עוד בתחילת שנות ה-90', כשחלק מההנהגה הרוחנית האוקראינית ביקשה לנתק כל קשר על מוסקבה. המתח התפוצץ ב-2014 ונמשך בעצם עד היום, בזמן שהכנסייה האוקראינית יצאה בביקורת חריפה נגד התוקפנות הרוסית בדרום מזרח אוקראינה (אשר הובילה למעל לעשרת אלפים הרוגים עד היום), סיפוח חצי האי קרים ע"י רוסיה והמשך הניסיונות הרוסים, להמשיך להשפיע ולשלוט באוקראינה בכלל ובכנסיה האוקראינית בפרט.
שורשיה הנוצריים של האומה הסלאבית, ובין היתר של העמים הרוסים והאוקראינים התחילו בסוף המאה העשירית בקייב, עת התנצר הנסיך הראשי של קייב ולדימיר הגדול. הממלכה הרוסית דאז, אשר אז נקראה קייב של רוס, החלה להתפשט מזרחה מהעיר קייב הבירה. מאז המאה ה-17 הוכפפה באופן רשמי הכנסייה בקייב לכנסייה במוסקבה. כיום, כשני שליש מהאוקראינים מזהים את עצמם עם הכנסייה האורתודוכסית ומחצית מהם הולכים בדרכו האמונית של הפטריארך בקייב. לפי סקרים אחרונים שנעשו במדינה, רק 17 אחוז מהמאמינים מזהים את עצמם עם הכנסיה הרוסית, וגם הם רובם חיים במזרח המדינה.
