לפני עשר או עשרים שנה, רצף האירועים הזה היה יכול להישמע דמיוני: סופר-פארם משקיעה בחברת קנאביס, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק מתמנה ליו"ר בחברה אחרת, מעבדה חדשה לחקר החומרים הפעילים בצמח מוקמת באוניברסיטה העברית, ומדריכי השקעה חדשים לעוסקים בתחום מתפרסמים חדשות לבקרים. ניכר שאי אפשר לברוח בתקופה האחרונה מהמירוץ לזהב הירוק. על הפרק: צמח הקנאביס, לשעבר מריחואנה – מה שעד לפני רגע תויג בעיקר כסם קל וממסטל, כסממן לתרבות פנאי שחלק הזדהו אתה וחלק לא.
בשנים האחרונות מתחוללת בשוק הקנאביס מהפכה של ממש. ניכר שבכל רגע המהפכה הזו צוברת יותר ויותר מהירות, שאין בדל של סיכוי שתנוח לרגע. לפחות לא כרגע. היא גם עוברת תהליך היי-טקיזציה מזהיר: לתחום נכנסו יזמים, משקיעים, מפתחים – כל שמות התואר האלה שעד לפני רגע הוצמדו לאנשי עמק הסיליקון. אנשי הקנאביס הם אנשי עמק הסיליקון החדשים. גוגל ופייסבוק הומרו בתהליכי מיצוי החומר, יצירת סוכריות ואבקות, שיווק בהתאם לסטנדרטים רפואיים מחמירים ועוד. וזה לא קורה סתם: נמצא כאן כסף, הרבה מאוד כסף, ותעשייה שנמצאת בחיתוליה ולכן לא כל המקומות עדיין תפוסים. בואו, תביאו רעיון, נמצא משקיע, תעשו בוכטה.
ובהתאם לרוח היזמית-פיתוחית שכה מאפיינת אותנו כאן בארץ, המהפכה הזו לא פסחה עלינו. ממש לא. אנחנו אוהבים לדבר חדשנות, להיות שם בין הגדולים, למחזר את הקלישאה על המשאב האנושי שלנו, על המוח היהודי, על האקזיט הבא. בשבוע האחרון התקבצו כאן משקיעים ויזמים רבים מהארץ ומהעולם לאחד האירועים החשובים בשנה, כנס Cannx לקנאביס רפואי. זו הפעם השלישית שהאירוע נערך, אבל הפעם זה קורה על רקע הרפורמה החדשה שמוביל משרד הבריאות, שנועדה להנגיש את מוצרי הקנאביס לחולים ולשדרג אותם לסטנדרטים מודרניים של תרופה לכל דבר ועניין, "מדיקל גרייד" הם אוהבים לומר.
משלימים פערי מחקר של עשרות שנים
מאות אנשי מקצוע, חוקרים, יזמים, משקיעים ומה לא התקבצו חנוטים בחליפות במהלך יומיים עמוסים של תצוגות והרצאות בביתן 2 במרכז הירידים בצפון תל אביב, במקום שבו תתקיים תחרות האירוויזיון בעוד פחות משנה. אווירה קוסמופוליטית בישראל של היום – לא עניין של מה בכך. הם מגיעים לכאן מצפון אמריקה, מאירופה וגם מאוסטרליה, וזה לא זול: המחירים נעים בין מאות שקלים ליום השתתפות אחד, עד לכ-1,500 ש"ח ליומיים המלאים. בחלל המרכזי נפרסו עשרות דוכנים, מיצגים ועמדות הסברה של חברות העוסקות בתחום – חברה העוסקת בשליטה בטמפרטורות בחממות הגידול, חברה שעוסקת בכנסים ובחינוך בנושא קנאביס, חברות המייצרות מוצרי קנאביס סופיים ועוד.
![כנס "קאנאX" לקנאביס רפואי, אוקטובר 2018 (ספי קרופסקי)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/10/181018_cannx2.jpg "כנס "קאנאX" לקנאביס רפואי, אוקטובר 2018 (ספי קרופסקי)")
המארגנים הם אנשי התעשייה, בהובלת יוסי בורנשטיין המכהן כיו"ר Cann10 ליזמות בתחום הקנאביס, שם מוכר למי שעוסק בתחום. מתברר שבמהלך היום הראשון של הכנס התייצב במפתיע פיטר נייגרד, טייקון קנדי מתחום האופנה הנמצא בשנות ה-70 לחייו, "חיית מעבדה אנושית" לפי הגדרות מסוימות. בסוף העשור הקודם לחייו הוא החל במרוץ אחר חיי נצח, במסגרתו הזריק לעצמו תאי גזע שנלקחו מנשים צעירות. סיפורו הופיע בסדרה דוקומנטרית של ציפי ברנד פרנק, שכעת רצה בבחירות בתל אביב. נייגרד מתעניין בתרופות פלא, ותחום הקנאביס הוא הקסם האחרון של תעשיית הפארמה, אז הוא כאן. ניתן להבחין בין הדוכנים גם באבא והאמא של הקנאביס הרפואי, פרופ' רפאל משולם, כימאי מהאוניברסיטה העברית שאחראי על גילוי החומר הפעיל בצמח, ה-THC.
אמנם קנאביס היה בשימוש רפואי כבר לפני עשרות שנים, אבל באמצע המאה הקודמת הוא הוכרז כסם מסוכן. ההכרזה הזו הובילה לכך שהמחקר בכל הנוגע לצמח נעצר, וכך איבדנו עשרות שנים של ידע שהיה יכול להצטבר. רק בשנים האחרונות חודש המחקר, וכפועל יוצא שונתה גם הגישה כלפי הצמח וסגולותיו. במלים אחרות, ישראל והעולם המערבי מגלים את הקנאביס מחדש, וזה טומן בחובו המון בשורות חיוביות – אך גם שטחים לא ממופים שטרם נחקרו עד הסוף בשל השנים החסרות הללו, ומכאן הזהירות שעדיין ננקטת מצד גורמי מקצוע ורגולטורים עד שאלו ייחקרו וימופו. לעתים זו זהירות מוגזמת.
הרפורמה אושרה, היישום מתקדם לאט
באפריל השנה יצא לדרך אחד השלבים המהותיים ברפורמת הקנאביס שאושרה בממשלה ב-2016. מוצרי קנאביס החלו להימכר במסגרת פיילוט בכ-20 בתי מרקחת ברחבי הארץ שהוסמכו לכך, והחל מהלך להסמכת רופאים ורוקחים שיורשו לרשום ולמכור את המוצרים הללו. הרגולטור, משרד הבריאות, החל בליווי ובפיקוח על הליך הגידול של הצמחים. מדובר בארבע חוליות בשרשרת – מגדלים, מפעלי יצור (תחת כללי פיקוח חדשים, במסגרת הרפורמה), מרכזי קבלה, מיון והפצה ובתי המרקחת. ככלל, במסגרת הרפורמה הוחלט לבצע הפרדה תאגידית בין חוליות שרשרת הגידול, הייצור והניפוק – כפי שנהוג בשוק התרופות. מספר בתי המרקחת שיקבלו אישור למכור מוצרי קנביס לא יוגבל בשלב הסופי, אך אלו יידרשו לעמוד בתנאים מסוימים. הניפוק וניהול המוצר יתבצע כמקובל עם תרופות נרקוטיות, כלומר עם התוויה מפורשת.
במלים אחרות, הרפורמה הביאה להפיכת הקנאביס למוצר רפואי לכל דבר ועניין, בדומה למוצרים רפואיים אחרים בבית המרקחת. אם עד כה נמכרו לחולים שקיות עם כמות מסוימת של תפרחות, מעתה יימכרו מוצרים הנתונים להתוויות מסוימות ברמת מוצר קפדנית, בהתאם לתקן GMP (Good manufacturing practices) הנחשב למחמיר. למשל, אורך חיי מדף ארוכים יחסית, וריכוזים שונים של חומר פעיל. על פניו, המהפכה הזו אמורה להשפיע על מספר הולך וגדל של מטופלים הנזקקים למוצרים המופקים מהצמח, שצריכתו ללא אישור עדיין מוגדרת כלא חוקית בארץ ובמקומות מסוימים בעולם – וגם תמשיך להיות מוגדרת כך לעת עתה, כל עוד השימוש אינו דרך מוצרים מתווים, תחת פיקוח רפואי ובתמורה למרשם. על הנייר זה נשמע טוב, אפילו טוב מאוד. אלא שהפער בין החזון והיוזמה לשטח הוא עדיין גדול, גדול מאוד.
על המדרכה באבן גבירול: "במקום לייעל את התהליך, מסרבלים אותו"
במרחק של 2.9 קילומטר מהמקום שבו נערך הכנס הבינלאומי במרכז הירידים, שוכנת לה תחנת החלוקה של "תיקון עולם" בצפון רחוב אבן גבירול בתל אביב. מחוץ לדלת שלצדה ניצב שומר ממתינים להם על המדרכה נכים, חולים מבוגרים וגם כמה צעירים. כולם ממתינים שהשומר ייקרא במספר שלהם על מנת שייכנסו ויקבלו את שקית הקנאביס. לעתים הם נאלצים לחכות כאן שעות, במקרים טובים זה קורה קצת יותר מהר. בתקופת החגים הם מספרים שהתורים היו ארוכים במיוחד. יחד עם זאת, רובם מתארים טיפול ראוי, מהיר ומקצועי כל אימת שתורם מגיע להיכנס פנימה, עניין שקורה פעם בחודש.
בקרב המטופלים בתור שוררת אי ודאות בכל הנוגע לרפורמה החדשה. הם מבינים שמשהו קורה, שדברים הולכים להשתנות, אבל לא לכולם ממש ברור מתי ואיך. חלקם מעדיפים את המצב הנוכחי, את תחנת החלוקה הזו באבן גבירול, את התור במדרכה, על בתי מרקחת ממוזגים והתוויות מדויקות. שינוי זה לא דבר קל. "חלק מהמטופלים יודעים מה קורה וחלק לא מודעים לשינויים כלל. אני מטופלת כבר המון שנים, בסביבות שבע שנים, ופעם לא הייתי מחכה בתור כמעט. הייתי מגיעה ונכנסת די מהר. בפעמים האחרונות המתנתי בחוץ בין שעה לשעתיים", מספרת דפנה, בשנות ה-30 לחייה מהשרון, המתמודדת עם תסמונת גנטית הפוגעת ברקמות החיבור.
לדבריה, "ישנם המון מטופלים שמבקשים מינונים הולכים וגדלים ואולי מוכרים את הרוב, אבל במקום ליעל את התהליך הם הופכים אותו ליותר ויותר מסורבל כל הזמן. לוקח המון זמן לקבל תשובות וקורה המון פעמים שמטופלים פתאום מקבלים אישור לחצי שנה, ואז גם צריכים לשלם כסף נוסף שאין להם לפגישה נוספת אצל הרופא, ועלולים להיתקע בלי אישור חודשים עד שמשהו זז. אני יודעת מה הזכויות שלי, אז כשקיבלתי אישור לחצי שנה בטענה שזו החלטת רופא, איימתי לערב את עורכת הדין שלי וימים אחר כך קיבלתי אישור חדש לשנה". באשר לשינויים המדוברים, דפנה מוסיפה כי "בהתחלה אמרו שזה רק זמן הסתגלות ובסוף כולם יעברו לבתי מרקחת, אבל גם לפני שנה אמרו שרופאים עברו קורס מיוחד כדי שיוכלו לחדש רישיונות (לקנאביס) בקופות החולים, ובינתיים זה נתקע כי לא הביאו להם מחשבים מתאימים".
ברוך שממתין בתור, אדם בסביבות שנות ה-60 לחייו החולה בסרטן קיבה, מספר כי ישנם יתרונות מסוימים בכך שהוא צריך להגיע פעם בחודש לתל אביב על מנת לקבל את השקית. הוא מתגורר בעיר גדולה בשרון, ועדיין מתמודד עם הדילמות הכרוכות בשימוש בקנאביס, לאור הסטיגמות שעדיין קיימות סביב הצמח. "ברגע שיתייחסו לזה כאל תרופה לכל דבר, יהיה הרבה יותר קל", הוא אומר ברמיזה לכך שנוח לקבל את זה כאן ולא בבית המרקחת ליד הבית. לדבריו, "ישנם עוד הרבה רופאים שעדיין לא מתייחסים לזה כאל תרופה". ואולי מכאן הבעיה מתחילה, כשגם השכבה המקצועית עדיין לא נמצאת בקו אחד עם ההתפתחויות.
קנאביס בבתי המרקחת: הדרך עוד ארוכה, ולא ידוע כמה זה יעלה
הפיילוט בבתי המרקחת נערך במקביל לשיטה הנוכחית, של תחנות חלוקה דוגמת זו של "תיקון עולם" באבן גבירול. כיום משלם כל מטופל בעל רישיון מחיר קבוע של 370 שקל בחודש, לא משנה מהי כמות החומר שנרשמה לו. כשהרפורמה תושלם, והמוצרים יימכרו בבתי מרקחת בלבד, המחירים יהיו מגוונים בהתאם לסוג המוצר ולכמויות. לחלק זה עשוי להשתלם שכן שילמו הרבה יותר עד כה ביחס לכמות שקיבלו, ולאחרים שנרשמה להם כמות גדולה – זו עלולה להיות מכה.
העניין הוא שעדיין לא ברור מתי ואיך ייסגרו התחנות הקיימות, והמוצר יימכר בהתאם לנהלים ולהתוויות החדשות בבתי המרקחת בלבד. לא הסתפקנו רק בעדויות של המטופלים, והתקשרנו לנציגים של "תיקון עולם", כמטופלים, על מנת לברר מה קורה עם הרפורמה החדשה. "ברגע שתיקון עולם ידעו מה קורה עמם גם מבחינת הרפורמה נעדכן באתר, כרגע אנו מספקים בחנות שלנו באבן גבירול", נמסר מטעם הנציגה. כשניסינו לברר מה בנוגע למחירים, נענינו כי "הלוואי והיינו יודעים לענות… אתה מכיר את ההבטחה של המנכ"ל שלנו (לשמור על המחירים, ס"ק). אבל בשלב זה אין לנו תשובות קונקרטיות מה יקרה או אם בכלל. כולנו נצטרך להתאזר בסבלנות ולראות מה יקרה בתחום. התקווה היא שזה באמת יקל על המטופלים את הליך הרכישה".
"המדינה נהנית בין החליפות, במשרד הבריאות שכחו מהמטופלים עצמם"
בחזרה לכנס במרכז הירידים. ביום הראשון מגיע אליו אורן ליבוביץ', שהוביל את מפלגת "עלה ירוק" בבחירות האחרונות לכנסת כיו"ר, ונחשב לפעיל מוכר בתחום ועורך מגזין "קנאביס". הוא נשאל עד כמה הכנסים האלה רחוקים ממה שקורה בשטח? לדבריו, הם רחוקים למדי. "בניגוד לאירועים מקבילים באירופה וארה"ב הפתוחים לקהל הרחב ועוסקים במגוון תתי-תחומים של עולם הקנאביס, כולל כמובן לצרכני פנאי, בישראל ישנם שני כנסים עיקריים ושניהם מיועדים אך ורק לקהילת הרפואה, החברות הגדולות והביזנס. רוב המוצרים והפיתוחים המוצגים באירועים אלו הם בגדר תיאוריה או לשימושם של בעלי חוות גידול למשל".
הוא מוסיף כי "עלויות הכניסה לאירועים גבוהים למדי ובהתאם מסננים את הגישה לבעלי אמצעים בלבד. זה לא בהכרח עניין רע, אבל בהחלט קצת מנותק מהשוק האמיתי, הן של הקנאביס הרפואי – כ-40 אלף מטופלים שסובלים מהתנהלות לקויה של המדינה ושל החברות בין באשמתן או בגלל רגולציה בלתי אפשרית – והן של הקנאביס לשימוש פנאי הרלוונטי לכמיליון אנשים בישראל לפחות הנתפשים כעבריינים, נרדפים, מופללים ומנודים מהחברה".
איפה המדינה נמצאת בכל זה? האם נוח לה יותר כאן בין החליפות?
"בוודאי שהמדינה מרגישה נוח בהרבה בין החליפות, ורק בינן. למעשה השנה נערך לראשונה כנס מטעם היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות ואורגן על ידי מנהל היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות – ס"ק), יובל לנדשפט בעצמו. גם לכנס זה, קנאען שמו (cannaan), הגיעו אך ורק בעלי אמצעים ובכירים בממשלה ובחברות. במקביל נפתח במכון וולקני מרכז לאומי למחקר קנאביס רפואי המתמקד בתחום הגנטיקה של צמחי קנאביס בעיקר, גם שם יש דברים יפים, וכן אוניברסיטאות (ת"א, ירושלים ואריאל) שמציעות קורסים בתחום. מנגד אחד המאמצים המרכזיים של המדינה הוא להפריד בין שוק הקנאביס 'הרפואי' לשוק הפנאי, כשלמעשה דווקא המדינה, מתוך ראייה של בריאות וביטחון הציבור, צריכה לעמוד בראש הקריאה להסדרת שוק הפנאי (לגליזציה). האבסורד הוא שחלק מהמחדלים והקשיים הבולטים ביותר בשוק הקנאביס הרפואי נובעים מתוך חשש הרשויות כלפי שוק הפנאי".
לדבריו, "משרד הבריאות והיק"ר, שכחו מהמטופלים עצמם, הסובלים מהעלאת מחירים צפויה בעקבות המעבר לחלוקה בסופר פארם, לפסילת עשרות סוגי זני קנאביס ללא כל בסיס מדעי, ובאופן כללי עסוקים יותר מדי בביזנס ולא מספיק במי שעבורם הם אמורים לעבוד".
מנסים להראות כאן חדשנות ופריצות דרך. היכן ישראל נמצאת ביחס לשאר העולם?
"בתחום המחקר ישראל היא בהחלט גם פורצת דרך וגם מובילה עולמית, זאת מתוקף האיסור על מחקר כזה בארה"ב ובגלל הדרישה הציבורית לקנאביס רפואי הנובעת בין השאר מקשיי הגישה לתוצרת בשוק הפנאי. כדי להבהיר את הנקודה ניקח את ספרד או הולנד למשל, שם דווקא השוק של הקנאביס הרפואי לא מפותח כל כך מאחר ומי שמעוניין בשימוש בקנאביס יכול פשוט ללכת לחנות ולרכוש. מבחינת טכנולוגיה, סטארטאפים וכדומה גם כן ישראל היא בהחלט מהמובילות, עם כמה פיתוחים מעניינים, אך רובם עדיין בשלבי אבטיפוס".
לסיכום, ליבוביץ' מציין, למען הסר ספק, כי "הכנסים האלה חשובים מאוד בסופו של דבר, וכל מה שנכתב כאן ונראה כביקורת נגטיבית ראוי להילקח כצד אחד של המשוואה. בצד השני יש יתרון להצטרפות של 'החליפות' לביזנס הזה כי בסופו של דבר הכסף שלהם מניע גם את גלגלי הרגולציה. כשבכירים בפוליטיקה ובתעשייה נכנסים לתחום, התחום הופך למקובל יותר, פחות עם סטיגמה של סטלנים, ועם צפי לעתיד מצליח. זה גם מראה שרבים מבינים את הכיוון אליו הולך התחום, שבסופו של דבר ייפתח גם לשוק הפנאי".
המרחק מקנדה עדיין גדול
באולם עצמו אנשי הפארמה והטק משתדלים ללכת בין הטיפות בזהירות המתבקשת, כשהם נשאלים על ידינו, בשיחות רקע, על הפער הזה בין מה שקורה בשטח, מרחק של 2.9 קילומטר מפה, לבין מה שקורה באולמות הממוזגים של מרכז הירידים. הם לא רוצים להשמיע ביקורת כלפי הרגולטור, המדינה, מכיוון שלדעתם היא עשתה "דברים מדהימים" בתחום, אבל מודעים לכך שייקח עוד זמן עד שהבשורה תחלחל לשטח, אל משתמשי הקצה.
המשתתפים שעמם דיברנו מדגישים שפרק הזמן הנוכחי עדיין מוגדר כ"פיילוט", כתקופת ניסיון, ושישנם עוד אי אלו חיווטים לרפורמה בפרט ולמהפכה הירוקה בכלל עד שתגיע לכולם, גם לברוך ולדפנה. המרחק בינינו לבין קנדה, למשל, שהשבוע הצטרפה למהפכת הלגליזציה, הוא עדיין רחוק, רחוק מאוד.
באחת ההרצאות אחד הנואמים מדגיש שוב שיש להציב את "המטופל במרכז", סיסמה שאוהבים למחזר במשרד הבריאות, גם אם אינה תמיד מחוברת לשטח. כשהם נשאלים, אנשי היזמות והפיתוח, בנוגע לעתיד – תשובתם דומה לזו של ליבוביץ' מעלה ירוק – שהתחום צפוי להתקדם בשני מסלולים מקבילים – מסלול רפואי, תרופה לכל דבר ועניין הנמכרת בבתי מרקחת מורשים; ומסלול של ליגליזציה, "שוק הפנאי". שאלה אחת שנותרה פתוחה ושאף אחד עדיין לא יודע איך לענות עליה היא – מתי.
