חיים גרינברג, מנהלו לשעבר של מפעל פרסקו תעשיות מזון בע"מ ישלם 45 אלף שקלים קנס לאחר שהורשע ברשלנות בגין אירוע בו נקטעה לפני עשור רגלה של עובדת במהלך עבודתה במפעל. כך קבע בית הדין הארצי לעבודה ודחה את ערעורו של גרינברג על פסק דינו של בית הדין האזורי בנושא, בעקבות חקירה שניהל מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, המצוי כיום במשרד העבודה והרווחה.

העובדת ל', שבשנת 2008 טרם מלאו לה 18, עבדה במפעל כפועלת ייצור בבקרים וכעובדת ניקיון בשעות הלילה. ב-4 בפברואר אותה שנה נדרשה לנקות מקפיא בשר שאמנם הופשר לפני כניסתה, אך המסוע המוביל בשר למקפיא וממנו הוסיף לעבוד, וכך גם גלגלי השיניים. בשעה שניקתה את המסוע בהתזת מים, נתפסו מכנסיה בגלגלים ורגלה הימנית נמשכה לביניהם. היא חולצה בסיוע מכבי האש ופונתה מידית לבית החולים בנהריה, שם נאלצו הרופאים לקטוע את רגלה הימנית מתחת לברך.

כקטינה, אסור היה מלכתחילה להעסיק את ל' בעבודה מסוכנת זו. על פי דו"ח חקירת התאונה שנערך על ידי חוקר מינהל הבטיחות שהיה בשעתו חלק ממשרד התמ"ת, המגן שכיסה את גלגלי השיניים לא היה במקומו בזמן התרחשות התאונה, המעסיק לא וידא שההדרכה שניתנה לה הובנה על ידה כראוי וכי היא פועלת לפיה, וכן לא דאג להשאיר אחראי משמרת שיוודא שהמקפיא אכן מכובה ומנותק מכל מקור אנרגיה טרם שהעובדת נכנסה לנקותו.

בנובמבר 2011 נסגר תיק החקירה המשטרתי כנגד גרינברג, בהתאם להחלטת פרקליט מחוז חיפה בשל 'העדר ראיות מספיקות להעמדתו לדין' בגין אי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים בעת שימוש במכונות באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה. עם זאת, בדצמבר 2012, כמעט ארבע שנים לאחר התאונה, הגישה הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת כתב אישום כנגד החברה וכנגד גרינברג.

בספטמבר 2014, הורשעה החברה על פי הודעתה, ונגזר עליה קנס של 1000 שקלים בלבד, זאת בהתחשב בכך שהיתה חדלת פרעון, הפסיקה את פעילותה והוצא לה צו פירוק. גרינברג הודה כי ניהל את החברה אך כפר בהאשמות האישיות שיוחסו לו.

בית הדין האזורי לעבודה שמע 11 עדים בתיק, והרשיע את גרינברג בכל העבירות שיוחסו לו, וקבע כי היה עליו לחזות באופן סביר כי עובד עלול להיפגע מהגלגלים בעת ביצוע עבודות הניקיון שכללו את הסרת המגנים ממערכת גלגלי השיניים. בית הדין הדגיש כי גרינברג לא וידא כי קיים במכונה התקן המנתק אותה מהחשמל מרגע הסרת המגנים, על אף שידע כי פעולות הניקיון מבוצעות לאחר הסרתם, ואף כי עובדי הניקיון קיבלו הנחיות לנקות את המכונות בעודן פועלות. עוד דחה בית הדין את טענתו של גרינברג שניקוי המכונות לא היה בגדר עבודות 'תחזוקה' המחייבות בכיבוי המכשירים וניתוקם מחשמל. בית הדין האזורי גזר על גרינברג קנס של 45 אלף שקלים, וחתימה על התחייבות בסך 60 אלף שקלים להימנע מעבירות בטיחות נוספות למשך שנתיים.

גרינברג ערער על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה, וביקש לטעון כי האחראי הראשי והבלעדי לנושא הבטיחות בעבודה במפעל היה ממונה הבטיחות שמינה, ושהוא עצמו יצא במינוי ממונה הבטיחות ידי חובתו. למיטב ידיעתו, טען, אמורים היו המכונות להשטף כשהן מושבתות, ולכן הסרת המגנים לא אמורה היתה להוות סכמה. עוד מחא בערעורו על כך שממונה הבטיחות כלל לא הועמד בתיק לדין, וטען ל'הגנה מן הצדק'. עוד טען כי התביעה שהוגשה על ידי משרד התמ"ת הוגשה בלא סמכות לאור סגירת התיק נגדו על ידי פרקליטות מחוז חיפה.

עו"ד אפרת קלט מהפרקליטות, אשר ייצגה את המדינה בערעור בפני בית הדין הארצי, טענה בפני בית הדין על החשיבות הרבה שיש לייחס לשמירת הוראות הבטיחות בעבודה והרתעת המעסיקים מאי קיומן. כמו כן, ביקשה להביא בחשבון את הפציעה החמורה של העובדת שהותירה את הנערה עם נכות קשה והעובדה שהמערער לא הביע כל חרטה.

עוד טענה כי מדובר בעבירות שחשוב למגר באמצעות קנסות ראויים, על מנת להפוך אותן לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית, והדגישה כי מדובר על פי רוב בקורבנות מקרב ציבור עובדים מוחלש, כמו עובדת הניקיון במקרה זה. בית הדין הארצי התבקש להעביר מסר ברור כי על מעסיק שהורשע בעבירות לפי פקודת הבטיחות ותקנותיה, תוטל סנקציה אשר תהפוך את ההתנהגות לבלתי כדאית עבורו.

"מבלי צורך לקבוע מסמרות לגבי היקף, סמכויותיו של ממונה הבטיחות, שוכנענו כי החלטת המדינה שלא להגיש נגדו כתב אישום בנסיבות המקרה שלפנינו אינה הופכת את הגשת כתב האישום כנגד המערער לאקט שלטוני הפוגע בתחושת הצדק וההגינות. מקובלת עלינו טענת המדינה כי המערער הוא שעמד ב'ראש פירמידת הסמכויות' במפעל ו'אחריות העל' לנקיטת אמצעי הבטיחות השונים הייתה מוטלת עליו… לא די בעצם מינויו של ממונה בטיחות כ'שגר ושכח', בלא לוודא בפועל באופן סביר כי נשמרים כללי הבטיחות ומתקיימות הוראותיה של פקודת הבטיחות בעבודה" קבעה השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ודחתה גם את הטענה כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות ואת יתר טענותיו.

"אנו מברכים על פסיקת בית הדין הארצי" מסרה עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד העבודה והרווחה. "בית הדין הארצי לעבודה שלח מסר ברור לציבור ולציבור המעסיקים והמנהלים בפרט לפיו מוטלת עליהם אחריות עליונה לשמירה על בטיחות העובדים. בעיית בטיחות עובדים הינה בעיה שאמורה להיות בראש מעייניהם של מעסיקיהם אבל אנו רואים פעם אחר פעם שמעסיקים עוברים על הוראות הבטיחות בעבודה והתוצאות חמורות. במסגרת ההליך הפלילי נחקרים תחת אזהרה נושאי המשרה הרלוונטיים ומנהלי החברות ולאחר הוכחת ביצוע העבירות מוגשים כתבי אישום פליליים. אנו נחושים להמשיך ולפעול במסגרת ההליך הפלילי למגר את ההתנהלות של חברות ומנהלים שאינן דואגים לקיום הוראות הבטיחות בעבודה במפעלים תעשייתיים ובכלל".

ל' הועסקה כעובדת קבלן על ידי חברת פיטר ואבי דקסון בע"מ, עליה הוטל בסוף אוגוסט 2010 קנס בגובה 37,500 שקלים על ידי מינהל ההסדרה והאכיפה בגין העסקתה בעבודה האסורה לקטינים. 

את תגובת חיים גרינברג לא ניתן היה להשיג.