דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה ועבודה

מתקרב למיצוי / פער המיומנויות שמאיים על המשך הצמיחה של אומת הסטארט-אפ

מחקר של מרכז טאוב מצא כי למרות ההצלחה העקבית של ההיי-טק הישראלי, שיעור התעסוקה בו לא צפוי לגדול משמעותית | גם התוכניות הממשלתיות בנושא לא יסייעו | הסיבה: העובדים המתאימים כבר שם, והמיומנויות של אלו שלא נמוכות מדי

עובדי היי טק למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Phil Whitehouse)
עובדי היי טק למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Phil Whitehouse)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

תקלה במנוע: למרות ההצלחה העקבית של ההיי-טק הישראלי, לא נראה כי יש לו עוד מקום רב לצמוח, בעיקר בשל חוסר התאמה בין המיומנויות של מרבית העובדים במשק לאלו הנדרשות בענף, כך על פי מחקר שפרסם הבוקר (רביעי) מרכז טאוב.

מבחינת תעסוקה חלקו של הענף עומד כ-8% בלבד, אך הוא בעל חשיבות גדולה למשק בהיותו מקור לרבע מתשלומי מס ההכנסה. ההיי-טק הישראלי זכה לתמיכה ותמריצים מצד קובעי מדיניות כבר מתחילת דרכו ולאחרונה, אף אושרה רפורמה מקיפה לעידוד התעסוקה בתחום  בניסיון להגדיל את מספר הישראלים הנהנים מתנאי העבודה המועדפים בהיי-טק.

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב: "הנתונים מראים באופן עקבי את אי השוויון הגבוה בישראל, הנובע מהבדלים גדולים בין כישורי הבוגרים של הזרמים השונים במערכת החינוך. לפיכך, מתן תמריצים למעבר לתחום ההיי-טק לבדו אינו בגדר מענה מספק".

עם זאת מממצאי המחקר, חלק מ"דוח מצב המדינה 2018" של המרכז, עולה כי הפוטנציאל להתרחבות נוספת של התעסוקה בהיי-טק מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל נמוך, לכל הפחות בטווח הקצר. לאור הממצאים אמר גלעד ברנד, מחבר הדוח, כי "ייתכן שעל קובעי המדיניות לחשוב על מקור חלופי לצמיחה עתידית במשק".

המחקר החדש בדק את היקף הפוטנציאל להתרחבות התעסוקה בהיי-טק, באמצעות PIAAC, סקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD שבוחן את רמת האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בקרב גילאי 65–16.

העובדים המתאימים כבר מועסקים, ומי שלא יודע אנגלית טוב-נשאר מאחור.

עובדי ההיי-טק בישראל מרוויחים, בממוצע, פי שניים מעובדים בתחומים אחרים, והחברות הגדולות מדורגות לרוב בראש רשימת מקומות העבודה הנחשקים. אם כן, מדוע שיעור העובדים בהיי-טק נותר ללא שינוי יותר מעשור? המחקר מראה כי עובדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, כפי שהן משתקפות בתוצאות סקר PIAAC, משתלבים כבר כעת בשיעורים גבוהים בתעשיית ההיי-טק, וכי הפער בין כישוריהם של עובדי ההיי-טק בישראל למיומנויותיהם של העובדים ביתר המגזרים – בעיקר בקרב ערבים וחרדים  – עומד על כמעט סטיית תקן שלמה, פער גדול במיוחד וחריג ביחס למדינות אחרות.

הפער בין רמת המיומנות בין עובדי ההיי-טק לשאר עובדי המשק (מרכז טאוב)
הפער בין רמת המיומנות בין עובדי ההיי-טק לשאר עובדי המשק (מרכז טאוב)

עוד מראה המחקר כי 22% מהעובדים המיומנים ביותר (חמישון ההישגים העליון בסקר) מועסקים בהיי-טק – שיעור גבוה בהרבה מכל יתר מדינות ההשוואה. מנגד, ההסתברות לעבוד בתחום ההיי-טק בקרב עובדים שאינם בחמישון המיומנות העליון, נמוך יחסית.

המחקר מצא כי אפילו בוגרי לימודי מדעים והנדסה, שאינם בעלי מיומנויות גבוהות, מתקשים להשתלב במקצועות התואמים את תחום לימודיהם (הן בישראל הן במדינות מפותחות אחרות). לטענת ברנד, המשמעות היא שהתועלת בהסבת עובדים שאינם בעלי מיומנויות גבוהות להיי-טק מוטלת בספק.

שיעור המועסקים במגזר ההיי-טק מתוך חמישון המיומנויות העליון (מרכז טאוב)
שיעור המועסקים במגזר ההיי-טק מתוך חמישון המיומנויות העליון (מרכז טאוב)

עוד מיומנות חשובה שנחוצה לתעסוקה בהיי-טק היא שליטה בשפה האנגלית, והסבירות שמי שאינו בקיא בשפה יוכל להשתלב בענף היא אפסית. מהמחקר של מרכז טאוב עולה כי מחסום השפה משמעותי במיוחד עבור האוכלוסייה הערבית והחרדית, שייצוגה בהיי-טק נמוך במיוחד: פחות מ-5% מהעובדים. השיעור הנמוך הופך למובן יותר כשלוקחים בחשבון את העובדה שכ-44% מהחרדים וכ-40% מהערבים בגילי 44-25 העידו כי אינם בקיאים כלל באנגלית, לעומת 20% ו-40% (בהתאמה) שהעידו על רמה טובה.

לדברי ברנד, "הנתונים מראים כי שיפור הוראת האנגלית במוסדות החינוך של קבוצות אוכלוסייה אלו הוא תנאי הכרחי להנגשת תחום ההיי-טק עבורן".

האפשרות להרחיב את התעסוקה בהייטק מוגבלת ביותר.

כאמור, על פי ממצאי המחקר, שיעור העובדים שסביר להניח שיוכלו להשתלב בהיי-טק עומד על כ-4% בלבד מהאוכלוסייה בגילאי העבודה שאינה מועסקת כיום בתחום.

נתון זה הושג מתוך רצון לבחון באמצעות סימולציה את פוטנציאל ההעסקה בקרב עובדים בעלי רמת מיומנות גבוהה שאינם מועסקים בענף, מתוך הנחה כי הכישורים של מרבית העובדים במשק נמוכים מהנדרש כדי לעבוד בהיי-טק. הבדיקה כללה השוואה בין רמות המיומנויות הנחוצות לתעסוקה בהיי-טק במדינות ה-OECD ובין מיומנויות העובדים הישראלים בגילי 44-25 שבקרבם הסבירות והכדאיות של הסבה מקצועית גבוהות יותר.

השוואה זו גילתה כי שיעור העובדים שסביר להניח שיוכלו להשתלב בהיי-טק עומד על על 3% בקרב החרדים, ובקרב הערבים – על כמחצית האחוז בלבד. עם זאת, מרבית העובדים המצויים בקבוצה בעלת הפוטנציאל (68%) מועסקים כבר כעת במשרות בשכר גבוה, ורק חלק קטן מהם (32% ) צפויים לשפר את מצבם בעקבות מעבר להיי-טק. כלומר, כשמביאים בחשבון את המוטיבציה למעבר תחום, הפוטנציאל להרחבת התעסוקה בהיי-טק הוא בסביבות אחוז אחד בלבד.

נוסף לאפשרות המוגבלת להרחבת התעסוקה בהיי-טק, המחקר מצביע על כך שיש לבחון את כדאיות המאמצים המושקעים בכך. לכאורה התרחבות ההיי-טק עשויה הייתה להשפיע באופן חיובי גם על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות), אולם בשל ההבדלים הבולטים בכישורים יש תחלופה מעטה בין העובדים בהיי-טק לעובדים בתחומים אחרים, כך שהיקף ההשפעות החיוביות של הענף על יתר המשק מוצב בסימן שאלה.

העובדים בישראל פחות מיומנים, אבל נרשם שיפור

נתוני המחקר של מראים כי ישראל מתאפיינת בריבוי עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, המביאות לכושר השתכרות נמוך. שיעור העובדים הישראלים שמיומנויותיהן מדורגות ברמה הנמוכה ביותר ב-OECD (עשירון תחתון) עומד על כ-16% מהאוכלוסייה הבוגרת, ורק כ-7% מהעובדים בישראל ממוקמים ברמת המיומנויות הגבוהה ביותר (עשירון עליון). בקרב האוכלוסייה הערבית התמונה מדאיגה במיוחד: כמחצית האוכלוסייה הערבית הבוגרת ממוקמת בתחתית דירוג המיומנויות של ה-OECD (שני העשירונים התחתונים).

בצד החיוב, הנתונים מעידים על מגמת שיפור במיומנות של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ועל שיפור משמעותי אף יותר בקרב האוכלוסייה הערבית; באוכלוסיות אלו קבוצות הגיל הצעירות עולות על קבוצות הגיל הבוגרות מבחינת הישגיהן בסקר המיומנות (בהשוואה לקבוצות הגיל המקבילות במדינות ה-OECD). לפיכך, ייתכן שהפוטנציאל לעלייה בשיעור המועסקים באפיקי תעסוקה בשכר גבוה, כמו ההיי-טק, יגדל בהמשך הדרך.

"חלק ניכר מהעובדים בישראל הם בעלי רמת מיומנות נמוכה, ולפיכך בעלי כושר השתכרות נמוך. זמינות כוח העבודה הזול גורעת מהכדאיות של המעסיקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומכבידה על פוטנציאל הצמיחה של המשק" אמר ברנד, "ייתכן שהתמקדות בשיפור המיומנויות של קבוצת עובדים זו תניב תשואה גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת כדי להעביר את העובדים המיומנים יותר, שממילא אינם רבים, לתחום ההיי-טק".

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב, הוסיף כי "הנתונים מראים באופן עקבי את אי השוויון הגבוה בישראל, הנובע מהבדלים גדולים בין כישורי הבוגרים של הזרמים השונים במערכת החינוך. לפיכך, מתן תמריצים למעבר לתחום ההיי-טק לבדו אינו בגדר מענה מספק".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!