לפעמים נדמה שהים הוא אינסופי ושיש ממנו מספיק לכולם, אך מדובר במשאב שבהחלט יכול להיגמר ולהיפגע. בשנים האחרונות הדרישה למזון מן הים גוברת והולכת, מה שמוביל לדיג יתר. כתוצאה מכך, הולכות ומידלדלות אוכלוסיות בעלי החיים הימיים בכל גופי המים בכדור הארץ.
פגיעה בבעלי חיים ימיים על ידי דיג מסחרי תעשייתי היא אחת מההשפעות המשמעותיות ביותר של בני האדם על מארג המזון בסביבה הימית. דיג יתר הוא מצב שבו כמות הדגים הנתפסת בשיטות הדיג השונות, גדולה מיכולת ההתחדשות של האוכלוסייה הטבעית, ועל כן שלל הדיג יורד ולא עולה גם כשמגבירים את המאמץ (יותר סירות דיג, יותר שעות מנוע, מנועים חזקים יותר וסירות גדולות יותר). דיג יתר מקטין את אוכלוסיות הדגים בים, ופוגע בכושר ההתרבות שלהם. במצב זה, הדייגים בעצם עלולים לפגוע בפרנסתם במו ידיהם.
תעשיית הדיג העולמית מפעילה כיום מגה ספינות דיג (בתי חרושת צפים, שבהם שולים כמויות אדירות של דגים מן הים, מעבדים אותם ואורזים את המוצר הסופי על הסיפון) שמסוגלות לדוג 3,000 טון דגים בהפלגה אחת – כמות השווה לכל שלל הדיג השנתי בישראל (בים תיכון והכנרת גם יחד).
בים התיכון פעולות גם ספינות מכמורת, שגורמות נזק אדיר לחיים על ובתוך קרקעית הים, ואחראיות לתפיסת שלל לוואי גדול מאוד, ביחס לשלל המסחרי שלהן. כל הפעולות האלו מפרות את המאזן האקולוגי באוקיינוסים ופוגעות, מלבד במיני המטרה של הדיג, גם במינים רבים נוספים שאינם מסחריים (שלל לוואי), ובטורפים של אותם דגים בים ובאוויר.
אצלנו, בנוסף לכל, סובלים דגי הים התיכון מתחרות עזה עם מינים פולשים. ב-1869 נפתחה תעלת סואץ, ומאז עברו דרכה למעלה מ-350 מיני דגים פולשים שהיגרו מהים האדום אל הים התיכון, והם מתחרים עם המינים המקומיים על מזון ואתרי רבייה, ותוך כדי כך דוחקים את הדגה המקומית מבתי הגידול הטבעיים שלה. כך נוצר מצב שהמינים המקומיים לא רק בסכנה מבית עקב דיג יתר, אלא נתונים גם למאבק מול אותם דגים פולשים.
תחרות לא הוגנת
מחקר חדש של חוקרים קנדים ובריטים שפורסם החודש בעיתון המדעי Current Biology, מצא שהתחרות על המזון מול הדיג התעשייתי גורמת לפגיעה קשה באוכלוסיות של עופות ימיים כמו פינגווינים ומיני שחפים שונים. על פי החוקרים, עופות הים הם כעת קבוצת העופות המאוימת ביותר בעולם עם ירידה של 70 אחוז בגודל האוכלוסייה הכללית שלהם בשבעים השנים האחרונות. לדברי החוקרים, מאז שנות השבעים והשמונים נכחדו כרבע מכל הפינגווינים וכמעט חצי מהשחפים והפריגטות (מין השייך לסדרת השקנאיים) בעיקר בשל פגיעה במקורות המזון שלהם.
במחקר נמצא כי בין השנים 1970 ל-2010 ירדה צריכת המזון השנתית העולמית של עופות ימיים מ-70 מיליון טון ל-57 מיליון. בתקופה זו השלל של ענף הדיג, שמהווה מזון פוטנציאלי לאותם עופות ים, עלה מכ-59 מיליון טון בממוצע בשנות השבעים והשמונים, לכ-65 מיליון טון בממוצע בשנים האחרונות. התחרות בין עופות הים לתעשיית הדיג ממשיכה לעלות בחלק מהאזורים כגון מדף היבשת באסיה, בים התיכון, בים הנורבגי ובחופי קליפורניה.
במסגרת המחקר, מיפו החוקרים את האזורים בהם עופות המים תופסים את טרפם, חישבו כמה ומאילו דגים העופות ניזונים והשוו את המידע לנתוני הדגים הנתפסים על ידי תעשיית הדיג העולמית. כמיליארד עופות ים נבדקו לאורך כארבעה עשורים, כ-60 אחוז מאוכלוסיית עופות הים בעולם. החוקרים גם מצאו שמיני עופות הים שניזונים מדיונונים, מקריל אנטרקטי (סרטנים פלנקטוניים זעירים), מדגי הרינג ומסרדינים נמצאים בסכנה הגדולה ביותר. שלא במקרה, הדגים והדיונונים הללו נצרכים כמזון על ידי בני אדם.
על פי החוקרים, יש לפעול מיד להצלת העופות. הסכנה הנשקפת לעופות הימיים היא גדולה מאוד ונגרמת לא רק בשל תחרות על מזונם עם ענף הדייג התעשייתי הגורם להרעבתם, אלא גם משום שהעופות הימיים מסתבכים בציוד דיג וטובעים וכמו כן נפגעים מכמויות הפלסטיק האדירות שממשיכות להצטבר באוקיינוסים.
אם לא די בכך, העופות הימיים נפגעים גם מזיהום של דליפות נפט, ממינים פולשים, מהרס ושינויים בבתי הגידול שלהם על ידי פעילות אנושית ומשינויים סביבתיים ואקולוגיים הנגרמים כחלק משינוי האקלים. כל אלו גם יחד עלולים לגרום לבסוף לקריסת אוכלוסיות שונות של עופות ימיים ברחבי העולם.
רפורמה מעודדת
חשוב לציין שבישראל עדיין לא ידועים ממדי הפגיעה במיני העופות באופן מובהק. עם זאת, החשש מפני דיג יתר עלה כבר באמצע המאה קודמת, אך מעט מאד נעשה באותן שנים כדי לאתר את הגורמים או למנוע את הבעיה. כדי למנוע מצב של דיג יתר יכול המחוקק להטיל מגבלות על הדיג, למשל באמצעות קביעת אזורים אסורים לדיג, קביעת תקופות אסורות לדיג (בעונת הרבייה של הדגים, למשל) והגבלה של שיטות דיג שונות (כמו דיג באמצעות ספינות מכמורת, שגוררות רשת גדולה על פני הקרקעית ואוספות את כל שנקרה בדרכן) – ואכיפה של ההגבלות הללו בצורה קפדנית. מצב זה, אשר לא התקיים בישראל במשך שנים רבות, השתנה בסוף שנת 2016 עם אישורן של תקנות הדיג החדשות. בעקבות מהלך ציבורי שקרא לבצע רפורמה בדיג בים (מהלך שהחל בקמפיין של החברה להגנת הטבע וכלל, בין השאר, עתירות לבג"ץ כנגד המדינה), הגיש משרד החקלאות לכנסת תקנות דיג חדשות שאושרו בסוף 2016 בוועדת הכלכלה. עיקרי הרפורמה בענף הדיג כללו את צמצום צי ספינות המכמורת והפסקת דיג המכמורת בצפון הארץ (מחוף דור וצפונה) תוך מתן פיצוי לדייגים שהוצאו מהים ומספר הגבלות נוספות.
הגבלות נוספות נוגעות להגדלה של העומק המינימלי לדיג על ידי ספינות מכמורת (מחוף דור דרומה), כדי למנוע פגיעה ברכסי הכורכר הימיים ובסלעים שהם בתי גידול חשובים לדגים ולבעלי חיים ימיים נוספים; קביעת תקופות שבהן תיאסר פעילות דיג, כדי לאפשר את הִתְרבות הדגים (עונת הרבייה) ואת גדילת הצאצאים הצעירים והצטרפותם לאוכלוסייה הבוגרת (עונת הגיוס); איסור דיג בספינות מכמורת בעונת הגיוס למשך 90 ימים, כדי להקטין את אחוז הדגים הקטנים הנתפסים ברשתות ומושלכים בחזרה אל הים, ולצמצם משמעותית את הפגיעה בצבי הים ובערכי טבע נוספים; וכן הגבלת גודל עיני רשתות הדיג (כלומר, החורים ברשתות) למקובל באגן הים התיכון, כדי שתתאפשר תפיסת דגים גדולים יותר לאחר שהגיעו על פי רוב לבגרות מינית והעמידו צאצאים. בנוסף, נקבעה מכסת שלל יומית מקסימלית לדיג ספורטיבי.
החברה להגנת הטבע ממשיכה גם היום בפעילותה בהגנה על הים במסגרת "החצי הכחול של ישראל" ודורשת את הפסקת הדיג בשיטות הרסניות כמו דיג המכמורת, קביעת מגבלות דיג על מינים בסכנת הכחדה בדגש על דקר המכמורת (לוקוס) והטונה הכחולה, הגנה על מינים נדירים ימיים באמצעות אכרזה על שמורות טבע ימיות ושדרוג האכיפה וההסברה בנושא.
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, מספר על התקדמות משמעותית כתוצאה מיישום הרפורמה בדיג והעברת האחריות לפיקוח ולאכיפה של תקנות הדיג במהלך שנת 2018 ממשרד החקלאות לידי רשות הטבע והגנים שאחראית גם על מניעת הפגיעה בשמורות טבע ימיות ובערכי טבע מוגנים בים כמו כרישים, צבי-ים ובטאים (חתולי ים). "אנחנו מקדמים הן את השלמת רפורמת הדיג ובעיקר את נושא השמורות הימיות, שאמורות לתת מענה גם בהיבט של עופות ימיים", אומר רוטשילד. "בישראל, רק 0.25 אחוזים משטח הים התיכון מוגן כשמורות טבע מוכרזות, ואנחנו קוראים להגדלת שטחן של שמורות הטבע הימיות ל-20 אחוז משטח הים התיכון".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע וסביבה
