במשרד התחבורה רוצים להקים חניוני ענק מחוץ לגוש דן, כדי להקל את עומס הפקקים בכניסה לאזור תל-אביב. מתכנן התחבורה הוותיק עמירם סטרולוב סבור שהתכנית תשפר את המצב הקיים, אך אין סיבה לחכות רק ל-2022 כדי להקל את העומס, וכבר עכשיו אפשר להכניס אוטובוסים בעדיפות לגוש דן בעזרת נתיבי תחבורה ציבורית על גבי השול, כמו הנתיב הקיים מנתניה עד תל אביב.
אתמול (רביעי) פורסמו מסמכי המכרז להקמת שני חניוני ענק ותפעול מערך ההיסעים, בראשון לציון (כ-4,000 מקומות חניה) ובשפיים (כ-7,000 מקומות חנייה). ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן פרסמה את מסמכי המכרז, בו צפויות להשתתף 6 הקבוצות הישראליות, שעברו בהצלחה את שלב המיון המוקדם. החניונים צפויים להכיל כ-11,000 כלי רכב בסך הכל, והם אמורים לאפשר לאלפי נהגים להשאיר את הרכב בחניון ולהגיע לעבודה במערך היסעים חינמי רחב היקף. הקבוצות המתמודדות הן: שיכון ובינוי ואגד; מנרב-מטרופולין-מנוליד-שאשא; אשטרום-אורון; שפיר הנדסה אזרחית וימית; דן-דניה ו-אלקטרה-אפיקים. המכרז מקודם בשיטת PPP – Public Private Partnership, במסגרתו הזכיין יתכנן, יממן, יקים, יתפעל ויתחזק את הפרויקט למשך תקופת הזיכיון, שאורכה יהיה 10 שנה.
שר התחבורה והמודיעין, ישראל כ"ץ אמר כי "מדובר באחד הפרויקטים החיוניים והחשובים ביותר במטרופולין תל אביב, הצפוי לשנות באופן דרסטי את המציאות התחבורתית בגוש דן. פרויקט הנתיבים המהירים צפוי לשרת מאות אלפי נהגים ונוסעים מדי יום, ולספק לציבור הישראלי שירות חשוב". לדברי השר, הפרוייקט מעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, ומאפשר לנהגים להשאיר את הרכב הפרטי מחוץ למטרופולין, "ולהשתלב באופן מיטבי עם מרכיבי התחבורה הציבורית האחרים".
מנכ"ל חברת נתיבי איילון, איתמר בן מאיר הדגיש כי "מדובר במהלך חשוב, שיביא בשורה חדשה לציבור בישראל ויאפשר להם לשנות את הרגלי הנסיעה. אנו מייצרים אלטרנטיבה עוקפת פקקים בגישה למרכז תל אביב, כך שהציבור יוכל להשאיר את הרכב הפרטי בחניון מחוץ לעיר, ולהיכנס למטרופולין ת"א בשאטל חינם, תחבורה ציבורית מהירה, או נסיעה שיתופית. כל זאת, במטרה להקל על בעיות גודש התנועה במטרופולין ת"א ככלל ובעורקי התנועה הראשיים בגוש דן בפרט".
חניונים מדרום ומצפון
סטרולוב סבור שהפרויקט החדש יביא לשיפור של המצב הקיים, אך מדובר בצעד שלא בנוי בצורה אופטימלית בכלל ויחל להשפיע הרבה יותר מדי מאוחר: "חניון בראשון לציון זה נהדר. זה קרוב לאנשים לבית, אבל חניון בשפיים זה מיקום רחוק מאוד. למה לא בנתניה או בחדרה? אנשים צריכים להתרגל לרעיון של תחבורה ציבורית מהתחלה ועד הסוף". סטרולוב היה בין המתכננים שהמליצו על המרת השול בכביש החוף מאיזור נתניה עד תל-אביב לנתיב תחבורה ציבורית בשעות הבוקר בין 6 ל-9, אשר לטענתו מצליח לקצר את זמן ההגעה למרכז תל-אביב בכ-15 דקות. מנגד, הנתיב חוזר להיות שול במשך שאר שעות היממה, ואסור לנסיעה, אך נהגי ישראל בוחרים לעתים להשתמש בו בניגוד לחוק. "זו בעיה שאפשר לפתור עם הצבת מצלמות לטובת הרתעה ואכיפה בהשקעה די קטנה", אומר סטרולוב, "וגם לקדם זאת במהירות בכל רחבי גוש דן. למה לחכות שנים? החניונים ממוקמים מצפון לגוש דן ומדרום, וזה יפה, אבל מה עם כביש 5 מכיוון ראש העין? למה שם אין חניון? זה לא איזור פחות עמוס".
תוספת הנתיבים מ-2022 עד 2025
בנוסף יכלול הפרויקט תפעול של מערך נתיבים מהירים לאורך כביש 2 (כביש החוף) וכביש 20 (נתיבי איילון) מכביש 57 ועד ראשון לציון – דרומה וצפונה, באורך מצטבר של כ-75 ק"מ. בנוסף, יכלול הפרויקט את הקמת כביש 541 ממחלף שפיים ועד רעננה, באורך של כ-3 קילומטרים. נתיבים המהירים יתווספו לנתיבים הקיימים, ולא יילקחו מתוך נתיבים קיימים, כאשר חברת נתיבי איילון בע"מ תבצע במהלך השנים הקרובות את הרחבת הכבישים והתאמתם לנתיבים המהירים. הנתיבים המהירים יוגדרו כנתיבים ייעודיים לשימוש תחבורה ציבורית ולרכבים בהם 3 נוסעים ומעלה, כאשר נסיעה של רכבים פרטיים (בהם 1-2 נוסעים), תתאפשר אך ורק במידה והנתיב יהיה פנוי. כך, יקדם הפרויקט תחבורה ציבורית יעילה, תוך עידוד נסיעות משותפות למוקדי הביקוש בת"א.
עבודות התשתית של הפרויקט, כולל סלילת הנתיבים והקמת החניונים, צפויות להסתיים בשנת 2025. בקרוב יחלו העבודות לסלילת הנתיבים הייעודיים במקטע הראשון בפרויקט, שבין מחלף השלום עד וולפסון באיילון דרום, והן צפויות להסתיים כבר ב-2022.
לתת לאוטובוסים לזרום כבר עכשיו
"אין סיבה שרק ב-2022 יהיו נת"צים", אומר סטרולוב. למרות השיפורים בתשתית הכבישים ובכמותם, סטרולוב סבור שכולם כיום מבינים שהשקעה הזו יורדת לטמיון בגין הקצב המוגבר של עליית רכבים פרטיים חדשים על הכביש. הפתרון היחידי, לדבריו, הוא בתיעדוף משמעותי של התחבורה הציבורית, ובהפיכתה לאמצעי נח וזול. "היום, כגמלאי, אני יכול בעלות מאוד נמוכה לנסוע ברכבת בכרטיס חופשי יומי למקומות בפריפריה, ולהנות מהזמן שמתפנה לי בנסיעה כשאני לא צריך לנהוג. יש לי רכב פרטי, אבל אני 'משתמש כבד' של תחבורה ציבורית". לדבריו, התכניות להשקעות עתק בנתיבים חדשים וברכבות קלות ולעתיד גם ברכבת תחתית, הן רחוקות מאופטימליות. "תראה מה עשו עם המטרונית בחיפה – הצליחו תוך זמן קצר יחסית ליצור קו מהיר, בלי שינויים גדולים מדי בתשתית, ובלי לעצור את העיר. אחד התופעות המגוחכות היא שחשבו שאנשים בישראל לא ירצו לנסוע באוטובוס אלא רק ברכבת. זו אחת הסיבות שהגלגלים של המטרונית מכוסים במגן, שזה יראה יותר אסתטי, אבל זה לא באמת משנה. אנשים רוצים להגיע מהר ובנוחות, ולא משנה אם קוראים לזה מטרונית או רכבת. בזמן שייקח לסלול נתיבים חדשים, צריך להסב במקביל את הנתיבים הקיימים ולתת לאוטובוסים לזרום כבר עכשיו".
