לאה גולדברג היתה מעשנת כבדה מאוד ולא במקרה, כנראה, ספר שיריה הראשון נקרא בשם "טבעות עשן" אבל גם המשוררת הנודעת ידעה על נזקים בעישון וגם כתבה על זה בשירה "על הנזק בעישון": "בֹּקֶר גָּשׁוּם. לֹא לָקוּם. לַיְלָה עָבַר בְּשֶׁקֶט/לַיְלָה עָבַר וְעַכְשָו – אֵיזֶה אָבִיב מִתְעַנֵּן/בֹּקֶר כְּמוֹ לַיְלָה. זֶה טוֹב. רַק הַדְּמָמָה חוֹנֶקֶת/אֵיזֶה אָבִיב כָּבֵד! אָמַרְתִּי לָךְ: לֹא לְעַשֵּׁן".
כל עובד זכאי לתנאים פיזיים הולמים במקום עבודתו והפרת חובה זו עשויה לזכות את העובד בפיצוי על נזקים שנגרמו לו עקב כך. הזכות לתנאים פיזיים הולמים נגזרת מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק, מכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו.
גם אי הקפדה על איסור עישון במקומות עבודה מהווה פגיעה בזכות של העובד לתנאים הולמים באופן של חשיפת העובד הלא מעשן לעישון פאסיבי.
החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 אוסר על עישון סיגריות במקום עבודה, למעט חדר נפרד לחלוטין שהוקצה לעישון בידי הנהלת המקום, לאחר התייעצות עם העובדים, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין ואין עובדים בו או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים.
לפי החוק, המעסיק גם מחויב לקבוע במקום העבודה שלטים המורים על איסור העישון ולהחזיקם במצב תקין. המעסיק אף צריך לנקוט בפעולות אכיפה נגד עישון על ידי עובדים במקום העבודה ואם הוא לא עושה כן – האחריות מוטלת על המעסיק.
ומה קורה עם המעסיק מפר את החוק? כלומר, לא מציב שלטים על איסור העישון, לא מקצה חדר נפרד ולא אוכף את האיסור על עישון? במקרים אלה קמה לעובד הנפגע זכאות לתביעה נגד המעסיק.
בפסק דין של בית הדין לעבודה חויבה המעסיקה, באותו מקרה מדינת ישראל, לשלם לעובד שלה פיצוי בסך של 25,000 שקלים בגין הנזק שהעובד סבל עקב הפרת חובותיה למניעת עישון במקום העבודה.
מאותו פסק דין עולה כי במהלך עבודתו, העובד נחשף לעישון של חבריו לעבודה במקום העבודה. לדברי העובד בעדותו, במהלך העבודה עישנו לידו חבריו לעבודה בחדר סגור ללא מערכת אוורור. עוד העיד העובד כי הממונים עליו ידעו על קיום העישון אך לא עשו מאומה בעניין. העובד אף הצביע על שמות העובדים המעשנים, ביניהם הבוסית שלו באותה יחידה אשר עישנה מולו למורת רוחו של העובד.
