פעילי סביבה מפעילים לחץ על יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, לשריין במקום ריאלי את חברת הכנסת יעל כהן פארן, העומדת בראש המפלגה הסביבתית 'התנועה הירוקה'. לכנסת הגיעה כהן פארן דרך שני הסכמים: הראשון עם ציפי לבני, בתוך המסגרת של 'התנועה' בראשותה והשני במסגרת סיעת 'המחנה הציוני' המשותפת למפלגת העבודה ולתנועה. הפירוק של המחנ\ה הציוני, ביוזמתו של אבי גבאי, שלח את לבני לריצה עצמאית, שהתבררה כ'מדבר פוליטי', לפחות על פי סקרים שניבאו שהיא לא תעבור את אחוז החסימה. לאחרונה הודיעה לבני על פרישתה, שעלולה לסתום את הגולל גם על ההתמודדות של כהן פארן בבחירות הקרובות.

במפלגת העבודה לא הסכימו להתייחס ישירות ליוזמת השריון שמקדמים הפעילים הירוקים ומסרו: "לא מתייחסים לנושא השריונים. כפי שכולם יודעים, למפלגת העבודה תהיה את הנבחרת הטובה ביותר בכנסת ובממשלה הבאה". מטעמה של כהן פארן נמסר: " לתנועה הירוקה יש כוח ציבורי רב ואני עובדת בימים אלה כדי לממש אותו פוליטית. פנו אלי ממספר מפלגות לשריון. כרגע יש מגעים על כך, אך לא אוכל להרחיב מעבר לכך". השעון של כהן פארן מתקתק, כאשר הרשימות צריכות להימסר מחר, ונכון לרגע זה אין לה בית פוליטי.

אבי גבאי וציפי לבני (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

האם אג'נדה סביבתית היא נישה, ייצוג של תנועה פוליטית מתחזקת, או תנועה א-פוליטית?

פעילי סביבה הם אנשים אקטיביים מבחינה פוליטית, המשתתפים בשלל מאבקים חברתיים סביבתיים; נמצאים בדיאלוג מתמשך עם גופי הרגולציה, האקדמיה ומשרדי ממשלה שונים, נבחרים ברשויות המקומיות, אך כמעט ולא נבחרים לכנסת. מפלגת 'התנועה הירוקה' קיימת כעשור. היא נועדה להיות הייצוג הפוליטי של פעילי הסביבה בישראל ובחרה עד כה לרוץ תמיד ברשימה משותפת עם מפלגות אחרות כמו מפלגת מימ"ד ב-2009, שייצגה בעבר זרם מתון ושמאלי יותר בציונות הדתית, כאשר גם יחד לא עברו את אחוז החסימה. לאחר מכן, כאמור, הצטרפה המפלגה לרשימה של ציפי לבני, 'התנועה', אך בבחירות לכנסת ה-19 לא שובצו נציגיה במקומות ריאליים. המזכירים הנוכחיים: ערן בן ימיני וח"כ יעל כהן פארן, שימשו שניהם בעבר כמנהלים הראשונים של ארגון 'מגמה ירוקה', ופארן נכנסה לרשימת 'המחנה הציוני' בזכות ההסכם בין לבני למפלגת העבודה. בכנסת ה-20 נבחרה פארן, כאשר שובצה במקום ה-25. הרשימה זכתה ב-24 מנדטים, אך פרישתו של דני עטר מהכנסת לטובת תפקיד יו"ר קק"ל, הובילה להשבעתה של פארן כחברת כנסת בנובמבר 2015. בכנסת שימשה פארן בתור הנציגה המובהקת של התנועה הירוקה, יחד עם ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת, שקידם סוגיות סביבתיות מתוך תפיסת עולמו, ללא בסיס אלקטורלי ירוק במובהק. חנין איננו מתמודד לכנסת הבאה והיעדר מקום פוליטי ריאלי לפארן עשוי לייתם את הכנסת מנציגות ירוקה ברורה, אף על פי שיש לה תומכים בציבור ויש לה נציגים במועצות של חלק מהרשויות המקומיות.

האם הירוקים כבר במפלגת העבודה?

בנובמבר 2018 התנועה הירוקה קראה לתומכיה להצטרף דווקא למפלגת העבודה בהזמנה ל'חוג הסביבתי' של המפלגה:

אנו קוראים לתומכינו להצטרף למחנה הציוני, ביחד נחזק ונגדיל כוח סביבתי מאורגן, נשפיע מבפנים ונקדם את מטרותינו.להתפקדות …

Posted by ‎התנועה הירוקה – Hatnua Hayeruka‎ on Sunday, 18 November 2018

שם כתבו: "לפי הבנתנו התפקדות למחנה הציוני הוא צעד מתחייב. במציאות הפוליטית הנוכחית התנועה הירוקה לא תוכל לרוץ כרשימה עצמאית", וכן "במחנה הציוני כבר נמצאים רבים מכוחותינו, שם גם קיימת היכולת להשפיע דמוקרטית. בשלוש השנים בהן נציגתנו יעל כהן פארן מכהנת, היא מהווה כתובת לכל פעילי המאבקים הסביבתיים בארץ. יעל עומדת בראש ועדה לקידום אנרגיות מתחדשות, בראש המאבק למען מפרץ חיפה, היא מובילה את השדולה למען זכויות בעלי החיים, את שדולת המים ואת שדולת ים המלח".

אף על פי כן, כהן פארן לא הצטרפה למפלגת העבודה ולא השתתפה בבחירות המקדימות במפלגה. בהזמנה אחרת לחוג הסביבתי בפייסבוק, תואר ד"ר דרור בן עמי כ"אסטרטג התנועה הירוקה וממייסדיה". בשיחה עם 'דבר ראשון' אמר כי "הרעיון היה שיעל תתברג במפלגת העבודה במקום ריאלי. גבאי פירק את השותפות עם ציפי לבני, אז לא היו מועמדים מטעמה. רצינו להשפיע על מיקומה של יעל, בהינתן ש'המחנה הציוני' יחזיק מעמד, אבל הוא לא. לא היה ברור האם יהיו פריימריס משותפים או לא."

– מה אתה מעדיף שיקרה?
"לגבאי יש שריונים במקום השני, העשירי וה-16. אני מאחל לה מינימום מקום עשירי. התחלנו במהלך של התפקדות למפלגת העבודה וזה תואם את המהלך שכבר התחלנו. יש חיבורים טובים. החיבור ב'מחנה הציוני' לא היה סופר ברור לקראת בחירות, אז התפקדנו כדי לאפשר לנו להשפיע במפלגה בעתיד. אנחנו חושבים שיש בין מנדט וחצי לשני מנדטים ירוקים בציבור, וזה לא מספיק לרוץ כמפלגה נפרדת".

האם הכח הסביבתי עולה?

בשנה וחצי האחרונות, נרשמת עליה בחשיפה התקשורתית של נושאים סביבתיים, בייחוד הודות למאבק שהוביל ארגון 'שומרי הבית' כנגד מיקום אסדת לווייתן. הארגון הצליח לגייס מהציבור מעל חצי מליון שקלים במימון המונים ומתקרב ליעד הבא של 700,000 שקלים, למרות שהיעד אותו הציב הוא יעד שנראה כמעט אוטופי. פירוק האסדה ושינוי תכנית הפיתוח עלול לעלות למדינה מאות מיליוני דולרים ולפגוע ביחסים עם ירדן ומצרים ואין לו כיום תומכים בכנסת, למעט כהן פארן. ביחד עם ארגונים קטנים יותר, הצליחו 'שומרי הבית' לקיים את אחת מההפגנות הסביבתיות הגדולות בהיסטוריה של מדינת ישראל בכיכר רבין, אם לא הגדולה ביותר. אף על פי כן, לא ברור באיזו מידה התמיכה הציבורית בארגון יכולה להיות מתורגמת לתמיכה בקלפי, שכן גם פעילים ירוקים מצביעים לכנסת לפי מגוון שיקולים, ולא רק לפי אג'נדה ירוקה. יוני ספיר, העומד בראש הארגון מסר: "נשמח מאד לראות את יעל כהן-פארן חברה בכנסת הבאה. עבודתה מוערכת מאד והאג'נדה שהיא מובילה ראויה מאד". הקריאה לגבאי לקלוט ברשימה את כהן פארן כוללת פעילים ממגוון ארגונים סביבתיים.

הפגנה בכיכר רבין נגד מיקום אסדת לוויתן סמוך לחוף, 1 בספטמבר 2018. (צילום: ארז רביב)

על אדומים וירוקים בפוליטיקה בישראל

ככלל, מועמדים בעלי אג'נדה סביבתית מצליחים להיבחר בישראל ברשויות המקומיות, אך אינם מזוהים ככח פוליטי משמעותי בזירה הלאומית, ואין להם התארגנות חזקה בנושא.

ירון חנן, חבר מועצת העיר חיפה, אשר סיעתו 'הירוקים של חיפה' זכתה להישג מכובד של ארבעה מושבים במועצת העיר, הסביר מדוע לדעתו הנושא הירוק מצליח להיות פוליטי ברמה המוניציפלית, אבל מתקשה להשיג ייצוג ברמה הלאומית: "הרשימה הירוקה לא התבססה מספיק כי במדינה שלנו זה מוגדר כמפלגת נישה. הייתי רוצה לראות בכל המפלגות אנשים כאלה, אבל זה לא כל כך קורה." לגבי כהן פארן אמר: "יש כאן החמצה גדולה, לא רק ברמת הפוליטית, אלא עניינית – של חברת כנסת ירוקה לחלוטין שכרגע נמצאת בלי בית. אני מאוד מקווה שתמצא בית מתאים – במחנה של 'חוסן לישראל' או של 'העבודה', זה יהיה מאוד חבל אם היא לא תהיה בכנסת". לאחר פרישת ח"כ דב חנין מהכנסת מסמן חנן מספר קטן של חברי כנסת אחרים, הקשובים לנושא הסביבתי במידה כלשהי: "יש את תמר זנדברג ב'מרצ', יעל גרמן וקארין אלהרר ב"יש עתיד" ואכרם חסון ב'כולנו'. ברשימה של 'חוסן לישראל' יש שם מפתיע ואני מאחל לה בהצלחה – מיקי חיימוביץ' – שהנושא הסביבתי די בוער בעצמותיה ואני מתרשם מהכנות שלה".

תומר פינס, יו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת 'העבודה' ומנציגי האגף השמאלי במפלגה, מעדיף שבעלי אג'נדה סביבתית יהיו חלק אורגני מהמפלגה. "אני לאו דווקא תומך בשריון מקום לאיש במפלגת 'העבודה'. אם כבר משריינים מישהו, אז אני לא נגד כהן פארן, אם זה במקום ה-15 זו כמובן שאלה אחרת."

– יתכן ויש להם אלקטורט של מנדט או שניים, אולי זה כדאי לכם?
"'הירוקים' בעולם זה זרם פוליטי שברוב המדינות יש להם ייצוג מפלגתי. בארץ לא, והמקום הטבעי הוא במפלגת 'העבודה', ביחד עם עוד קבוצות שמאליות. אני מעדיף שהם יהיו חלק מהמפלגה, הייתי רוצה לראות אותם משתלבים במפלגת 'העבודה'."

– למה מפלגת 'העבודה' היא המקום הטבעי?
"בעולם מקובל ש'הירוקים' וה'אדומים' משתפים פעולה. בסוף אלו שתי תנועות עם הסתכלות שונה על המציאות, אבל יש להן מכנה משותף – שמות את האדם במרכז ונאבקות בגורמי הון ומשתפי הפעולה שלהם בשלטון שבאים לגרוף רווחים על חשבון האזרחים. במאבקים בשטח רואים אנשים ביחד משתי התנועות, זה מרגיש טבעי."

– אבל בישראל הירוקים הם לעיתים א-פוליטיים, ומבקשים תמיכה גם בימין.
"לדעתי מקומם הטבעי הוא בשמאל ורואים שרוב המנהיגות שלהם נמצאת בשמאל. בכל מקום נורמלי אחר בעולם זה בשמאל. לגבי השריון כעת, אין לי דעה נחרצת בנושא."

– ואז עולה השאלה האם מפלגת 'העבודה' היא באמת שמאל?
"אמרת נכון".