הרשויות המקומיות מנסות לטרפד את החוק לצמצום מספר תאגידי המים מ-58 ל-26: במרכז השלטון המקומי הנחו ראשי רשויות שלא לשתף פעולה עם רשות המים ומבטיחים כי יפעלו לביטול כלל תאגידי המים לאחר הבחירות. בניגוד גמור לטענת השלטון המקומי, ברשות המים סבורים כי הקמת תאגידי המים הפחיתו את עלות משק המים, וכי צמצום מספר התאגידים ימשיך מגמה זו.

לפי חשיפת "כלכליסט", ביום ה' האחרון שיגר שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מכתב לראשי רשויות עם הנחיות מפורטות, כיצד למנוע איחוד תאגידי מים, כולל נוסחים מבוקשים להחלטות במועצת העיר, אשר מעדיפים להחזיר את הטיפול במשק המים לעירייה עצמה ולביטול תאגידי המים כולם.

איך מנוהל משק המים ?

תאגידי המים נועדו לטפל בהזנחה של תשתיות המים בישראל שנצברו לאורך עשרות שנים וגרמו לאיבודי מים גדולים. לטענת רשות המים, הקמת התאגידים מאפשרת להקדיש את כלל הגביה ממשק המים לנושא המים בלבד, והביאה למהפכה שצמצמה את מאוד את תופעת איבודי המים, הגבירה את ההשקעה בתשתיות ואף חיזקה את שיעור הגבייה של חשבונות המים. עם זאת, מתכונת תאגיד המים, המחייבת הטלת מע"מ, מייקרת את המים בשיעור של כ-3%.

למרות הניסיון להפעיל את משק המים כ"משק סגור", הפעולה דרך תאגידי מים הנמצאים בבעלות הרשויות המקומיות, יוצרת פערים בין הרשויות. חלקם קיבלו לידיהם צנרת במצב טוב מאחרים, או כאלו שנהנים מאוכלוסיה חזקה שלא יוצרת בעיות גביה קשות, כמו גם טופוגרפיה או נוחה, או גישה לבארות מים מקומיות. הבדלים אלו, גורמים לכך שישנם תאגידי מים רווחיים ואחרים שמפסידים. תאגידים חזקים יכולים, גם לפי החוק הקיים, לקבל דיבידנדים של עשרות מליוני שקלים, ועד כה כבר חולקו כספים בשיעור של מאות מליונים, אשר נגרעו ממשק המים, כאשר באותו הזמן ישנם תאגידי מים שלא מצליחים להגיע אפילו לאיזון.

ח"כ דוד ביטן במליאת הכנסת. ארכיון (צילום: פלאש 90)

לפי החוק החדש, פרסמה רשות המים מתווה גיאוגרפי לאיחוד אשר משקלל מספר שיקולים – שותפות לאותו מתקן טיפול בשפכים, שילוב בין מגזרים ובין רשויות חלשות וחזקות. במסגרת תיקון החוק נכרכו גם תיקונים אחרים: שיפור השירות שנותנים תאגידי המים על ידי תקצוב פרויקטים לחידוש צנרת מים ישנה בדיור ציבורי, התקנת מערכות קריאה מרחוק לשידור נתוני צריכת מים בזמן אמת, חיוב מועצת רשות המים לקבוע תעריפים מופחתים בשל נזילה והפחתת דמי ההקמה שמשלמים הצרכנים.

מדוע מתנגד השלטון המקומי ליישום החוק ?

יישום החוק החדש אמור להתרחש בחודש יוני הקרוב. כנימוק רשמי, טוענים בשלטון המקומי שמודל תאגידי המים מייקר את המים לתושבים וכי מחלקת מים עירונית יכולה לטפל באופן טוב יותר בצרכי התושבים. מקור במשק המים מסר ל"דבר ראשון" כי למרכז שלטון המקומי יכולות להיות סיבות אחרות לחלוטין להתנגד למהלך והן בראשן סיבות פוליטיות. איחוד תאגידי המים יכול להוות תקדים לאיחוד רשויות מקומיות בכללותן, ולהקטנת כוחם של מוקדים פוליטיים מקומיים. פחות תאגידים פירושן פחות משרות בכירות, ולכן פחות אפשרויות למינויים מטעם הרשויות. חשש נוסף הוא ייחודי לרשויות חזקות והוא חשש כלכלי – איחוד בין רשויות חזקות לחלשות במסגרת תאגיד ממים תקדם יתר שוויון במשק המים בין הרשויות, אך תצמצם את האפשרות למשיכת דיבידנדים, לפחות עד אשר יושלמו ההשקעות במשק המים גם ביישובים חלשים יותר. ניהול משק מים דרך העירייה, יכול בתיאוריה להיות יעיל יותר, אך הוא גם כולל בתוכו פיתוי מתמיד להשתמש בכספי גביית המים לצרכים אחרים ולהזניח את התשתיות. חלוקת דיבידנדים מתאגיד מים, אמורה להתאפשר כיום רק לאחר שהתאגיד ביצע את כל ההשקעות הנדרשות במשק המים.

כיום כ-25 רשויות מקומיות כלל לא יצרו תאגיד מים והן ממשיכות להפעיל את משק המים בעצמן, ואילו שאר הרשויות שייכות ל56 תאגידי המים הקיימים. במקור תוכננו לקום רק כ10-15 תאגידים, ומספר התאגידים שקם בפועל משקף פשרה עם השלטון המקומי.

חיים ביבס, יו"ר המרכז לשלטון מקומי. צילום: הדס פארוש, פלאש 90.

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מרכז השלטון מתנגד לחוק תאגידי המים והביוב האזוריים שעבר במחטף ע"י ח"כ דוד ביטן בימים האחרונים של הכנסת ובמהלך הבחירות המוניצפיאליות, מבלי לקיים היוועצות עם השלטון המקומי. על כן, מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות מסרבים לשתף פעולה עם הניסיון למחטף משק המים, יוזמים תיקון חקיקה במסגרת פעילות הכנסת הבאה, קוראים לבטל את תאגידי המים ולעבור למשק מים סגור, תוך הפחתת עלויות המים, ביטול המע"מ וחזרה להתנהלות תקינה וישירה עם התושב".