ההסתבכות המוזרה של ענקית התקשורת: בזק בינלאומי קנתה ציוד תקשורת רב-קיבולת, ומכרה אותו לשתי חברות תקשורת אחרות, להן סיפקה אינטרנט עסקי, על בסיס תשתית של חברת בזק. שתי החברות שרכשו את השירות מבזק בינלאומי פיצלו את קו האינטרנט ומכרו אותו הלאה ללקוחות, תוך שהן מקימות רשת עצמאית, ללא רישיון על גבי עמודי טלפון וחשמל. לאחר שנותקו מהקו על ידי בזק הגישו החברות תביעה בה הן טוענות כי הכל חוקי, פרט לניתוקן על ידי בזק. במשרד התקשורת מכירים את הנושא אך שומרים בינתיים על שתיקה.
בכתב התביעה שהגיש עו"ד דיאן קשקוש, מטעם העסק "ירכא TV" מירכא וחברת "ר.ח. שירותי תקשורת" מאבו סנאן, מצוין כי בזק ובזק בינלאומי מספקות שירות "קו מטרו" – אינטרנט מהיר בסיב אופטי, מזה שנים, וכן שהציוד לאספקת אינטרנט ללקוחות קצה נרכש מבזק בינלאומי, שרכשה אותו במקור מבעלי ר.ח. תקשורת. בתביעה נטען כי ב-9.7.19, בזק ניתקה בפתאומיות את הלקוחות, אף שהן עמדו בתנאי ההסכם, תוך דרישה לחברן בחזרה.
האם מקובל לספק אינטרנט פיראטי ביישובי המיעוטים בישראל?
לשתי החברות אין רישיון תקשורת, ובנוסף לגישה לאינטרנט הם מספקות שירותי שידורים באותם היישובים. כך, נטען כי ר.ח. תקשורת מספקת שירותי אינטרנט באבו סנאן כבר עשר שנים, וטכנאים מטעם בזק מתקנים תקלות בחיבור שלה, כאשר מתגלות כאלו. עוד טוענות התובעות כי מדובר ב"שיטה מקובלת" בקיבוצים וביישובים דרוזיים אחרים. בנוסף, לתובעות יש מכתב בו לכאורה עובד של בזק בינלאומי מכיר בכך שהחברה מספקת ללקוחות חיבור של סיב אופטי כולל ציוד מנוהל, שמשמש לאספקת השירות ללקוחות קצה.
על פי התביעה, לחברות לא נדרש רישיון תקשורת, משום שהרישיון של בזק מתיר לה להרשות לאחרים לספק שירות במקומה.
בדיון שהתקיים ב-25.8.19 העיד ראיד חמדאן, בעלי ר.ח. תקשורת, כי חברה אחרת בבעלותו מכרה ציוד לבזק בינלאומי, והיא מכרה אותו בתשלומים ל"ירכא TV", תוך שבזק בינלאומי מודעת לכך שלא מדובר בציוד של לקוח קצה, אלא ציוד שנועד לספק אינטרנט ללקוחות קצה. הוא הודה שאין לו רישיון תקשורת, ושמשרד התקשורת סירב להעניק לו רישיון, אך זאת רק על מנת להרחיב את השירות. לטענתו, הוא רשאי לספק אינטרנט באבו-סנאן, על סמך פסיקה משנת 1999, שקבעה שיש להשיב לו ציוד שהוחרם על ידי משרד התקשורת, ששימש לשידורי טלוויזיה, אף שלא מדובר כלל בשירות אינטרנט.
מדוע ניתקה בזק את הלקוחות?
לפי בזק ובזק בינלאומי, עולה תמונה הפוכה לחלוטין, בה התובעות הן עברייניות שדורשות מבזק לחזור ולשתף פעולה עם העבירות שלהן, תוך קיפוח האינטרס המסחרי שלה.
יואב קיטה, מנהל אגף התשתיות בבזק, טען כי ירכא TV פרשה סיבים אופטיים על עמודי תאורה בין צומת כישור לכניסה המזרחית של ירכא, בניגוד לחוק. הוא גם העיד כי הפגיעה בבזק התגלתה כאשר לקוחות התנתקו מהחברה והסתבר שהם מתחברים לאחרים, אף שירכא היא אחד היישובים המנותקים מתשתית של הוט.
כאשר העיד מנהל מחלקת הביטחון בבזק, יהודה פורת ונשאל "איך גיליתם בכלל את החשד שהמבקשות לטענתכם עוברות עבירות", הוא השיב באופן חמקמק: "אם זה מעובדי בזק, אם זה טכנאים, אנשי מכירות או כל מי שבא במגע עם לקוחות", ולא פירט איך בדיוק התקבלה ההחלטה לבצע את הניתוק בחודש יולי האחרון, כאשר השירות מסופק כך במשך מספר שנים.
עו"ד מטעם בזק, תיבי עמוס, הצהיר כי החברה מתכוונת לתבוע תביעת נזיקין בגין עשיית עושר שלא במשפט, כנגד מי שפיצל את הקו העסקי שסיפקה, ושיווק חיבורי אינטרנט ממנו הלאה.
בסיכומיו אמר עו"ד קשקוש מטעם התובעות: "בזק בינלאומי רוכשת ציוד שידור שאמור לא לשדר לבית פרטי אלא למספר רב של לקוחות… הם רכשו מאיתנו את הנתב הגדול שאמור לשדר למאות בתי אב ומכרו אותו לירכא TV. בזק בינלאומי משלמת עבור הרכוש הזה ומקבלת מירכא TV תשלום חודשי עבור אותם נתבים שאמורים לשדר שידורים גדולים. לבוא היום ולטעון 'לא ידענו' זה נחמד. במועד ההתקשרות שתי המשיבות ידעו היטב את מטרת ההתקשרות".
בזק בינלאומי סיפקה את הציוד שפגע מסחרית בבזק
כתבי התשובה של בזק ובזק בינ"ל, טוענים כי אספקת שירותי תקשורת ללא רישיון היא עבירה פלילית שדינה מאסר של שלוש שנים. לטענתן, טופס ההזמנה החתום של ירכא TV, ושל ר.ח. תקשורת כולל הצהרה שאסור להשתמש בשירותי בזק על מנת להפר את החוק, וכי הפרה מאפשרת ניתוק מיידי ללא כל התראה, כמו גם התחייבות מפורשת של הלקוח שלא לספק שירותי תקשורת ללא רישיון. הן מכחישות את המסמך של עובד לשעבר בבזק בינ"ל לפיו הוא מכיר בכך שהחברות מספקות אינטרנט ברשות, משום שהוא ללא תאריך, אינו חתום ולא ברור איך התקבל. אם נשלח, מדובר במכתב שנכתב ללא סמכות, טוענות החברות. בזק בינלאומי מכחישה כי ידעה מראש שמדובר בלקוחות שמספקים חיבורים לאינטרנט וזאת ללא רישיון. עוד עולה מהתשובות, שהתובעות סיפקו שירותים בחמישה יישובים שונים, ולא רק באבו סנאן וירכא.
מהמסמכים המצורפים לתגובה של בזק בינלאומי עולה כי ר.ח. תקשורת שילמה 2,750 שקלים בחודש על קו מטרו סימטרי במהירות 40/40 מגהביט, ואילו ירכא TV, שילמה 6,000 שקלים בחודש בעבור קו סימטרי 100/100 מגהביט, אך מחצית מהתשלום נגבה בגין נתבים רבי קיבולת, אחד מהם מתוחזק על ידי חברת NET A, בבעלות ראיד חמדאן, שהינו גם בעלי ר.ח. תקשורת.
הנזק לבזק
מתגובת בזק עולה כי היא משקיעה מיליונים בכדי לספק את אותה רמת תשתית ביישוב ירכא כמו בשאר הארץ. היא מגלה כי טכנאי החברה גילו כי על העמודים שלה נתלו כבלי תקשורת של אחרים, בניגוד לחוק. חקירה באגף הביטחון מצאה "תמונה קשה של ביצוע עבירות על חוק התקשורת, לרבות תוך הנחת רשת על גבי עמודים של בזק". עוד נטען כי "התובעים הקימו רשת תקשורת שלמה הכוללת נתבים, מפצלים, מחברים ומגברים שונים ומאות (אם לא אלפי) מטרים הפרושים על גגות הבתים ועל מתקני תשתית אחרים", בהם עמודי תאורה, עמודי בזק, מערכות חשמל, ולעתים על עמודים שהקימו בעצמן. בזק טוענת כי החיבור בעלות של 72,000 שקלים בשנה יכול לאפשר הכנסות של מעל מיליון שקלים בשנה. עוד נטען כי "קיומה של תשתית פיראטית, דוגמת זו של התובעים והמשך מתן השירותים על ידם במקביל, בנוסף לאי-החוקיות החמורה הכרוכה בה, מנציחה מצב של תשתית ירודה ביישובים נשוא ההליך, ואף "מחזירה" את התושבים, את חזות היישוב ואת מצב התשתיות שנים רבות אחורה".
בזק מכחישה כי העניקה לאחר רשות לספק שירותי תקשורת במקומה ומצפה ש"בית המשפט הנכבד לא ייתן ידו לביצועה של עבירה, בוודאי לא יכפה על הנתבעות לבצע עבירה". בזק מצהירה כי אין לה הסכם עם התובעות, ואין היתכנות לכך שהרשת שהקימו לא מצריכה רישיון, משום שכביכול בזק הרשתה זאת, ולו רק משום שהיא לא פרושה (רק) במתקני חברת בזק. התיק העיקרי עודנו מתנהל, כאשר התובעות ויתרו על בקשת הראשונית ל"צו עשה" המורה לחבר אותן בחזרה לשירותי בזק.
היכן משרד התקשורת?
הנספחים לתביעה כוללים פניה מרתקת ממר דוד נסים מחברת A-NET (ספקית הציוד לבזק בינלאומי), אל יהודה פורת במחלקת הביטחון בבזק במטרה לחבר מחדש את הלקוחות שנותקו. נסים מפרט כי מערכת "עיר ללא אלימות" של אבו סנאן, נשענת על אותו חיבור אינטרנט ומוסיף כמה טענות מדהימות: "כעדות לרשלנות ולחיפזון שלכם, ניתקתם את רנין תקשורת בכפר סמיע, כאשר מפעיל אחר מחובר להוט, באמצעות תשתית בזק, 200 מטר משם באותו הכפר, והתשתית שלו תלויה על העמודים של בזק. אמור לי אתה מה יגיד שופט על אכיפה בהולה וסלקטיבית זו?". נסים מציין כי בכפר מג'אר יש מעל 4,000 לקוחות המחוברים בסיבים אופטיים. נסים מספר כי חברת הוט מציעה לחבר אותם במקום בזק, נושא שגם עלה בחקירת העדים בבית המשפט, כאשר לחברת הוט "אין בעיה של חוק בזק ושאר גחמות". לפי נסים בזק בינלאומי מכרה מערכות תקשורת לירכא, חורפיש ומקומות נוספים, "שלא נציין מחשש אמיתי שראש גדול מהצד שלכם ינתק אותם פתאום".
התמונה המצטיירת מחילופי דברים אלו היא שתשתיות התקשורת בישראל נמצאות בהפקרות ואיש הישר בעיניו יעשה. במשרד התקשורת אישרו אך ורק כי הם מכירים את הנושא, ומסרו כי הוא "נמצא בהליך בירור. מטבע הדברים לא ניתן להרחיב עד לסיום הבדיקה".
נדגיש כי החברות לא מספקות רק חיבורי אינטרנט אלא משווקות גם שידורי טלוויזיה. במשרד התקשורת לא אוכפים את חוק התקשורת, המחייב למשל, הוצאת רישיון לכל שידוריVOD (שידורים לפי דרישה), בהתאם לתיקון לחוק התקשורת מ-2007. כמו כן, במשרד משתמשים בפרשנות מצומצמת לשידורים על גבי האינטרנט ומתירים לעצמם שלא לפקח עליהם בכלל.
מדיניות זו מפלה לרעה את הוט ו-YES, אשר נדרשות להוצאות נכבדות בכדי לעמוד בדרישות הרישיון שלהן, ופועלות בעצמן להתחיל להגר לשידורים על גבי האינטרנט, פעולה שגם תחסוך מהן את הצורך להחזיק ברישיון, לכשתושלם בתוך מספר שנים, בחסות הרגולציה הלא שוויונית של המשרד.
בינתיים, נראה כי ביישובים מסוימים בארץ אין כלל דין ודיין, והמשרד איננו מתערב כדי לקבוע באופן ברור למי יש או אין רשות חוקית לספק שידורים או לחבר לקוחות קצה לאינטרנט, תוך שהוא מטיל על בזק חובת אספקת שירות כלל ארצי.
ניגוד אינטרסים בתוך קבוצת בזק?
המסמכים הנלווים להליך המשפטי מציגים מראית עין מדאיגה לפיה חברת בזק בינלאומי סיפקה ציוד תקשורת למגוון לקוחות, שלא רק שימש להפרת החוק, אלא גם פגע באופן ישיר באינטרסים של קבוצת בזק. בר.ח. תקשורת טענו כי טכנאים של בזק היו מגיעים באופן שגרתי לתקן תקלות בקו המטרו, ושום דבר לא הוסתר מעיניהם. קשה להעריך מה בדיוק גרם לבזק להחליט על הניתוק – אולי זה אבדן לקוחות באבו-סנאן, או אולי טכנאי בזק שנחשף לסכנה ממשית בעקבות התשתית הפיראטית התלויה גם על עמודי בזק.
גם במקרים אחרים, כמו באסדרת השוק הסיטונאי, החליט משרד התקשורת, כי התשתית של בזק, בעלת החשיבות הלאומית, היא בפועל לא שלה. המשרד מרשה לחברות מתחרות לעבוד בתוך התשתית של בזק, אפילו תוך שימוש בקבלנים חיצוניים. עד כה לא הצליח המשרד לגבש החלטה כיצד יש לנהוג כלפי מי שלכאורה תולה רשת תקשורת עצמאית על גבי העמודים של רשת בזק. הנושא מוכר למשרד לפחות כמה חודשים, די והותר זמן בכדי לבצע הליך בירור ואכיפה.
**
בחברת "בזק בינלאומי" בחרו שלא להשיב לשאלות "דבר" לגבי מכירת הציוד ללקוחות, שפגעו לכאורה באינטרסים של בזק.
בחברת "בזק" בחרו שלא להגיב לכתבה.
בחברת "הוט" בחרו שלא להגיב לכתבה.
