דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שפורסם לאחרונה, חשף תמונה עגומה: נכון לסוף שנת 2018, 30% מהילדים מילדי ישראל חיים מתחת לקו העוני (עלייה של 0.4% מהשנה הקודמת). אחד התוצרים הקשים של העוני הוא השכלה וחינוך ברמה ירודה, כך שהסיכוי של ילדים הגדלים מתחת לקו העוני לרכוש השכלה נאותה קטן משמעותית מאלו שחיים ברווחה כלכלית.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחה בעלת אמצעים (בחמישון העליון) מוציאה על השכלה פי חמש יותר ממשפחה מעוטת אמצעים (מהחמישון התחתון) – 1,119 שקלים לעומת 277 שקלים. מעגל העוני נמשך ומונצח מדור לדור, כי הורים מעוטי אמצעים יכולים להעניק לילדיהם פחות השכלה מהורים בעלי אמצעים. הקושי הכלכלי במימון השכלה נמשך לכל אורך שנות הלימודים, החל מחוגים בגיל הגן, דרך שיעורי תגבור בבית הספר היסודי והתיכון, ועד רמת ההשכלה הגבוהה של תואר ראשון ומעלה.

בהיעדר אמצעים, ילדים עניים נחשפים להזדמנויות למידה מועטות, ועתידים לרוב להמשיך לחיות מבלי יכולת ממשית לפריצת מעגל העוני. נשאלת השאלה כיצד ניתן בכל זאת לאפשר לילדים להיחלץ משושלת העוני ולשנות את גוארלם ואת גורל ילדיהם?

מחקרים שנערכו בנושא מעלים כי מרבית ההורים אינם מודעים כלל להשפעה העצומה שיש להם על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדיהם. כך למשל, האופן שבו הורים משוחחים עם ילדיהם, מעודדים אותם לשאילת שאלות, קוראים להם ומשחקים איתם, יכול לנבא את התפתחותו האקדמית של הילד. אם כך היכן בדיוק הבעיה?

שורש הבעיה טמון במודעות, בידע ובכלים שיש להורים. חלקם חסרי מודעות וידע באשר לאופן שבו ניתן לפתח תשתית לשונית איתנה בקרב ילדיהם, אך רובם,  בהינתן הכלים המתאימים ובהכוונה מקצועית, יכולים לשנות זאת.

מרבית הפעילויות שניתן לעשות בבית על מנת לפתח שפה, קריאה, כתיבה וחשיבה מתמטית למשל, אינן קשורות כלל בהוצאה כלכלית. הן יכולות להתבצע בקלות כשמשוחחים בארוחת הערב או כשמכינים רשימת קניות ביחד. לפיכך, אחד המפתחות המרכזיים והחשובים להצלחה וסגירת פערים בחברה יתאפשר באמצעות שילוב הדרכת הורים כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים הבית ספרית. דמיינו לעצמכם, למשל, שתוכנית הלימודים כוללת פעילויות משותפות להורים וילדים בשעות אחר הצהריים. הורים מגיעים עם ילדיהם למסגרת החינוכית, ובזמן שילדיהם משחקים במשחקי העשרה לשוניים, ההורים משתתפים בסדנת הדרכה שבה הם לומדים כיצד ניתן לפתח סביבה תומכת דומה בבית. ניתן גם להכשיר מובילי פרויקטים בקהילה שיובילו הדרכות מסוג זה במתנ"סים ובמרכזי הצעירים.

יצירת פעילויות מובנות שהן חלק אינטגרלי ממערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, תחשוף  את ההורים לשיטות ודרכים להקנות השכלה לילדיהם, ותעזור להורים להפוך את המעורבות שלהם בהשכלת הילד לחלק בלתי נפרד מהחינוך בבית באופן חווייתי ומהנה.

ממצאי המחקרים בתחום מלמדים שעל ידי פיתוח מודעות הורית לסביבה הלשונית שבה הילד גדל ניתן להשפיע באופן חיובי על הישגיו האקדמיים בעתיד. העובדה שהמבחנים המשווים הבינלאומיים בהבנת הנקרא, למשל, מראים שוב ושוב שישנו קשר בין הרקע ממנו מגיע הילד לבין הישגיו בשפה ובקריאה, מחזקת את הצורך בהגברת המודעות והמעורבות ההורית בהתפתחות החינוכית של ילדיהם.

מן הראוי שהדרכת ההורים תיעשה בעוד ילדיהם לומדים במסגרות הגיל הרך, לפני שהילד חווה כישלונות לימודיים ופיתח רגשות שליליים כלפי למידה בכלל וכלפי המסגרת החינוכית בפרט. סיבה נוספת בגינה ראוי להתחיל בהדרכה בגיל הצעיר קשורה בעובדה שבסיס מוצק בגיל הרך (בשפה, לדוגמה) מנבא הצלחה בכל מקצועות הלימוד, שנים רבות קדימה.

שיתוף והדרכת הורים באופן שיאפשר לשלב זאת במסגרות החינוכיות הקיימות. השרשת מודעות הורית להקניית בסיס אורייני חזק בגיל צעיר תייצר מנגנון לצמצום פערים בין אוכלוסיות חלשות והחזקות כבר מגילאי הגן. התהליך איטי ויסודי אולם בעבודה קשה ועקבית ניתן לשבור את תקרת הזכוכית.

פרופ' ורד וקנין-נוסבאום היא ראש החוג לחינוך וראש המרכז לחינוך אורייני באקדמית גליל מערבי. ד"ר מירי שריד היא ראש אשכול לקויות למידה באקדמית גליל מערבי