רופא? עו"ד? מורה? מה רציתם להיות כשתהיו גדולים? ומה רוצים בני הנוער של היום?דו"ח חדש של ה-OECD בדק את הציפיות של תלמידים מרחבי העולם לגבי עתידם התעסוקתי ומצא שבעוד שעשרת המקצועות המבוקשים ביותר ממשיכים להיות זהים פחות או יותר לאורך השנים, דווקא הציפייה לעיסוק מגוון יותר היא שמצביעה על חברה עשירה ויציבה יותר בעוד הסכנה שבאוטומטיזציה מסכנת תלמידים בשכבות החלשות, גם אם הם מצטיינים.

ב-2018 53% מהבנות בעולם ציפו לעבוד בעשרת המקצועות המבוקשים ביותר לעומת 46% מהבנים. בראש טבלת המקצועות המצופים אנחנו ממשיכים למצוא את המקצועות ה"קלאסיים": רופאים (המקצוע המבוקש ביותר בקרב הבנות עם 16%), מורים, עורכי דין, מנהלי עסקים ומהנדסים (המקצוע המבוקש ביותר בקרב הבנים עם 8%), בעוד שבתחתית הטבלה נמצאים האמנים והשחקנים. מקצועות הרפואה, ההוראה ועריכת הדין נרשמו גם כמקצועות המבוקשים ביותר בקרב התלמידים ללא הבדל בין הרקעים הכלכליים-חברתיים השונים או ההישגים בלימודים.

בישראל, רק בשליש מבתי הספר החזקים ובחצי מהמוחלשים ניתן ייעוץ תעסוקתי, בעוד שממוצע ה-OECD עומד על שני שליש הן בחזקים והן במוחלשים

ומה בנוגע להבדלים מגדריים? הנתונים של ה-OECD מצביעים על כך שגם בימינו ישנה התפלגות מגדרית משמעותית במקצועות אליהם תלמידים מבקשים לכוון את עצמם, התפלגות שלאו דווקא תלויה בהישגים עצמם. כך למשל, ממוצע התלמידים המצטיינים במתמטיקה ומדעים ב-OECD לפי מבחן פיז"ה עמד בשנה האחרונה על 13.1% (11.1% בישראל). רבע מאותם בנים מצטיינים מצפים לעבוד במקצועות העלית בתחומי המדעים וההנדסה אך רק 10% בתחום הרפואה. לעומת זאת, 30% מהתלמידות המצטיינות בתחום טענו שברצונן לעבוד בתחום הרפואה, כאמור, לעומת 10% מהבנים. פערי הציפיות בין המגדרים מתאפיינים באותו הדפוס לאורך כל המחקר ובכל הארצות כשבישראל מדובר על 22% (בנים) לעומת 15% (בנות) בקרב מקצועות המחקר ו-28% (בנות) לעומת 10% (בנים) בקרב מקצועות הרפואה.

אחד הממצאים המעניינים של הדו"ח מעלה כי ישנו יחס הפוך בין העולם המתפתח למפותח בהקשר של "ריכוז ציפיות מתחומי התעסוקה" שאת המשך קיומו רואים כותבי המחקר באור שלילי. בעוד שמדינות חזקות כגון גרמניה ושוויץ רק 40% מהתלמידים ציפו לעבוד באחת מעשר העבודות הפופולאריות ביותר בשוק, 75% מהתלמידים בברזיל ותאילנד ראו את עתידם באחת מהן.

לדעת מחברי הדו"ח, הפער בריכוז הציפיות במספר מצומצם של משרות, מעיד על חוזקו היחסי של שוק העבודה בעולם המפותח בכך שהוא מצליח לייצר מגוון רחב של עבודות ובתורו מייצר ביקוש הולך וגובר של כישרונות שמעשירים את מערכת החינוך ו"מחסנים" את צעירי המדינות מפני רכישת מקצועות בעלי פוטנציאל הכנסה נמוכה או כאלו שעלולים להיעלם, זאת בניגוד לפיתוח ה"חד-כשרוני" המזוהה עם מערכת החינוך הישנה ושוק עבודה מצומצם הקיים ברוב העולם המתפתח.

ילדים בתחפושת מד"א (צילום: דוברות מד"א).

אך לא הכל קודר: המחברים מדווחים על עליה מתמדת בציפיות התעסוקתיות בקרב בנים בעולם השלישי ב-20 השנים האחרונות, פרמטר המצביע על שוק עבודה מתפתח ומתרחב, זאת בארצות כמו אינדונזיה, ברזיל ואף הודו.

אז למה כדאי לשים לב? מחברי הדו"ח טוענים שהחשש הגדול בקשר לעתיד התעסוקתי אינו בינלאומי ועולמי כמו שהוא לאומי. הפערים הגדולים ביותר נמצאים בתוך המדינות מכיוון ששם הכסף שיש להורים הוא לרוב השורה התחתונה. אחוז התלמידים המצטיינים מרקע כלכלי חזק שהביעו רצון להשקיע בלימודים אקדמיים או ביטחון בכך שייקחו חלק בתפקיד בכיר או ניהולי עד גיל 30 הוא כפול מזה של חבריהם המגיעים מרקע כלכלי חלש יותר, גם אם הגיעו לאותם ההישגים בבית הספר. בניגוד לארצות כמו אוסטריה וגרמניה, שם הרצון וההכוונה ללימודים חוץ-אקדמיים מכווני עבודה, בעיקר בתחום תעשיית הרכב והמיכון הכבד, הם פופולאריים ואף נחשבים למסלולי יוקרה, בשאר המקומות מדובר במחסום רציני המונע מתלמידים בעלי פוטנציאל גבוה להגשים את רצונותיהם.

10% מהתלמידים המצטיינים בישראל הבאים מרקע חזק ציינו שאינם מצפים לסיים את לימודיהם האקדמיים, לעומת 20% מהתלמידים מרקע חלש, נתון טוב יותר מממוצע המדינות המפותחות, העומד על 30%. כ-15% מהתלמידים המוחלשים והחזקים ציינו שאינם רואים את עתידם כמנהלים, יש לציין שגם פה, בניגוד למגמות אחרות, ישראל ממוקמת במקום הרבה יותר טוב ממוצע המדינות, בהן מעל ל-30% מהתלמידים המוחלשים ציינו שאינם רואים בעצמם בתפקידי עבודה בכירים בעתיד.

חינוך מקצועי. צילום: אורן חדש

בממוצע הארצות המפותחות, 41% מהעבודות שצויינו כמבוקשות ביותר בקרב תלמידים מרקע כלכלי-חברתי מוחלש נמצאות בסכנת אוטומטיזציה והיעלמות מהשוק עוד בימיהם כמועסקים, זאת לעומת 37% מהעבודות המבוקשות על-ידי תלמידים שמגיעים מרקע חזק. הנתונים של ישראל מבחינה הזו חופפים לחלוטין לאלו של ה-OECD כשהבנים נמצאים בסכנה גבוהה יותר מאשר הבנות לאבד את עבודתם לאוטומטיזציה.

אז איך הולכים ומוצאים עבודה? הדו"ח מציין שבשני העשורים האחרונים נרשמה תפנית באופן בו צעירים ניגשים לחיפוש אחר עבודה. האינטרנט הפך לכלי נגיש בכל רחבי העולם המפותח כשמעל 70% מהתלמידים, משני המגדרים וכל הרקעים, ציינו אותו כמקור המידע הראשון אליו הם פונים להתייעצות לגבי אפשרויות הקריירה שלהם בעתיד. ומיד אחריו נמצא שאלון תיאום הכישרונות והציפיות לעתיד תעסוקתי שמפיקות לשכות התעסוקה ואחריו, בפער משמעותי, התייעצות עם יועצת תעסוקה בבית הספר. בישראל, רק בשליש מבתי הספר החזקים ובחצי מהמוחלשים ניתן ייעוץ כזה כיום, בעוד שממוצע ה-OECD עומד על שני שלישים הן בחזקים והן במוחלשים.