שלום שמחון, מי שהיה שלוש פעמים שר חקלאות בממשלות ישראל, מנסח את האתגרים שניצבים בפני השר החדש.

״לשוסטר יש הרבה מאוד ניסיון״, אומר שמחון, ״הוא בא מתוך המגזר החקלאי, הוא קיבוצניק בעצמו, הוא מכיר את  החקלאות הישראלית, הוא היה ראש מועצה, והוא דמות מאד מקובלת בציבוריות החקלאית הישראלית. יש לו נתונים טובים להצליח, אבל נתונים טובים להצליח לא מספיקים, אם אתה לא מקבל גיבוי מהממשלה״.

חמישה דברים ששר החקלאות צריך לעשות על פי שמחון.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

1. לרתום את הממשלה

״כשאני הייתי שר חקלאות ישבו בממשלה אנשים כמו שרון, ופרס, שני אנשים שיודעים מה זה אהבת אדם ואדמה והכירו את ערך החקלאות,״ אומר שמחון ״היו פרטנרים ליד השולחן. היום לא בטוח שיש את הפרטנרים האלה. שוסטר יימצא הרבה פעמים מאוד מאוד לבד. בממשלה יחשבו שהוא מדבר סינית. זה לא מה שהיה פעם.

״באופן עקרוני החקלאות של ישראל נסוגה מאד בעשור האחרון. הקלות הבלתי נסבלת של ייבוא תוצרת חקלאית מחוץ לארץ על חשבון גידול בשטחי המדינה גרם לנטישה גדולה של חקלאים את החקלאות. נדרשת פה עבודה מאד גדולה כדי להחזיר את החקלאים לחקלאות, להכניס דור צעיר לחקלאות הישראלית, לתת לו להאמין שאפשר להתפרנס מחקלאות בכבוד ושאנחנו ממשיכים לשמור על הייעוד של המדינה הזאת״.

אתה אופטימי בנוגע ליעד הזה?
״לא אני לא אופטימי, אני חושב שקצת התמזל מזלנו שיש בסביבה את שוסטר וגנץ, זה שני אנשים שגדלו בערוגות של התיישבות, אז אני מניח שלפחות נזק הם לא יגרמו, זה אני יכול להניח. להגיד שהם יצליחו, זה כבר הרבה תלוי בשר האוצר שגם הוא בא מהתיישבות. אין עוד הרבה מה לרסק כבר בחקלאות״.

2. להגן על החקלאי הישראלי

״המדינה צריכה להרים את המכסים מחדש. את כל הפטורים לייבוא היא צריכה לבטל והיא צריכה לתת לחקלאים את הביטחון שהם יכולים לייצר ושיש להם שוק למכור את התוצרת שלהם במחיר סביר״. שמחון רואה במשבר הקורונה הזדמנות להבין את החשיבות של השמירה על התוצרת המקומית.

״למדנו עכשיו, בקורונה, שצריך להסתמך פחות על ייבוא חקלאי. למדינת ישראל יש יכולות מדהימות באספקת המזון לתושבים, גם בחי וגם בצומח. אנחנו, עד לפני עשר שנים, היינו מהמדינות המובילות בעולם בתחום החקלאות, בחמישייה הראשונה של העולם. הרפתות הכי טובות בעולם, משק המים הכי מתקדם בעולם.

צריך לאפשר לחקלאים לגדל את התוצרת בלי לאיים עליהם כל פעם בייבוא היצף״

״בשנים האחרונות החקלאות נעלמה. כשאתה מסתובב בתערוכות חקלאיות בעולם אתה רואה את הפיגור שאנחנו סובלים ממנו. כשמדינה פותחת את שעריה, באופן בלתי מתקבל על  הדעת, לתוצרת חקלאית שזה בושה לשים אותה בצלחת; כשהממשלה פוגעת בתכנון החקלאי והיא מזרימה פחות כסף להשקעות בחקלאות; כשהממשלה משאירה את החקלאי להיות לבד לגורלו, זו התוצאה בסופו של דבר.

״צריך לאפשר לחקלאים לגדל את התוצרת בלי לאיים עליהם כל פעם בייבוא היצף, ולא ייבוא שבא לפתור מחסור נקודתי כמו המשבר האחרון שהיה עם הביצים. לא הייתה סיבה למשבר כזה. צריך להחזיר אלמנטים של תכנון חקלאי כדי לא להיתקל במחסור, לא במהלך השנה ולא בחגים״.

3. להגדיל את התקציב

״זה לא סביר להכות בחקלאים מכל הכיוונים״ אומר שמחון ״גם ברשתות השיווק וגם במדיניות הממשלתית. אם האוצר לא נותן כסף, אם האוצר מתערב יותר מדי בניהול החקלאות, ולא משאיר למשרד החקלאות לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב בעולם, אז זאת התוצאה. בסופו של דבר חקלאות יש לה משולש: אחד זה החקלאי, שניים זה הממשלה והצלע השלישית זה בורא עולם. יש דברים שלא תלויים בחקלאים, פגעי מזג אוויר, אתה יכול לגדל את השדה בדיוק כמו שאתה רוצה ובסוף בא איזה פגע טבע ואתה יכול לגמור את הקריירה. אם הממשלה לא שותפה לך אתה בעצם נשאר לבד״.

כמה כסף חסר?
״מאות מיליוני שקלים מידי שנה. כשאני הגעתי לכנסת ב-96' התקציב של משרד החקלאות היה מיליארד ו-700 מיליון, והתקציב של משרד הדתות היה 700 מיליון שקל. היום המצב הפוך. התקציב של משרד החקלאות הוא אולי 700 מיליון ושל משרד הדתות הוא מיליארד ו-700 מיליון.

למה האוצר פועל נגד החקלאות?
״אני חושב שהניסיון למדוד כל דבר רק בכלים של תחרות ולא בערכים האמיתיים של החקלאות יצר מציאות שהדירה חלק גדול מהחקלאים החוצה וחשוב שנזכור אנחנו לא מדינה באירופה. מדינה מדברית בסך הכול, עם פחות מים. אנחנו המדינה היחידה שכבשה את המדבר. תסתכלו מה מגדלים היום בנגב ובערבה.

״נתנו לחוקרים המובילים שלנו ללכת לחפש כספים למחקרים בכל מיני מקומות, צמצמנו את מצבת כוח האדם במכון וולקני, הקטנו את מספר המדריכים החקלאיים. השקענו פחות בפיתוח טכנולוגי. בסוף אתה משלם את המחיר״.

4. להכניס דור חדש לחקלאות הישראלית

שמחון חוזר כל הזמן בשיחה לדור חדש שצריך לגדל לטובת החקלאות הישראלית. ״לצערי בשנים האחרונות מספר החקלאים הצטמצם מאד, הרבה מאד נטשו את החקלאות, נטשו את האדמה. חלקה הפך לאדמת בור. המשימה הגדולה של שר החקלאות החדש היא להכניס דור חדש לחקלאות הישראלית״.

כמה חקלאים חסרים?
״פעם היה דיון בממשלה, שר המשפטים בזמנו יעקב נאמן פתח את הדיון, הוא אמר שלפני עשרים שנה היו בישראל 14,000 עורכי דין ושהיום יש 70,000 עורכי דין. אני הרמתי את היד וביקשתי את רשות הדיבור ואמרתי שלפני עשרים שנה היו בישראל 100,000 חקלאים והיום יש 14,000. אבל הם יודעים לייצר פי עשר ממה שאותם המאה אלף. אני לא בטוח שעורכי הדין מייצרים את אותו דבר.

מה השר יכול לעשות?
״בסופו של דבר, שר החקלאות, זה גם שר החקלאים. אם הוא לא מאמין בזה, אז כדאי שהוא לא יהיה שר חקלאות. זאת הכתובת היחידה של חקלאי ישראל שאמרתי שמספרם התמעט מאד בשנים האחרונות, בגלל חוסר הכדאיות הכלכלית לעסוק בחקלאות. ואת זה צריך להחזיר חזרה לאותו מצב שזה היה. אין לשר החקלאות ברירה. בסוף, ביום של גשם כשאף אחד לא נמצא, החקלאים תמיד שם כדי לייצר.

5. פיתוח, פיתוח, ועוד פעם פיתוח

״היתרון הגדול של ישראל, הוא שהיא השקיעה תמיד במחקר ופיתוח. לא משנה אם זה במדען הראשי של משרד הכלכלה או של משרד החקלאות, היא השקיעה כסף גדול בפיתוח יותר משאר מדינות העולם. ככל שהתקציבים האלה הלכו הצטמצמו אז שילמו את המחיר והלכנו אחורה.

״הניסיון לפגוע במכון וולקני, למשל, זו אחת הטעויות. מכון וולקני זה אחד המכונים המובילים בעולם. אם תצטמצם אותו, תדחק אותה לפינה, מה הרווחת בזה?

בראשית שנות האלפיים, כשהיו כמה שנות בצורת, השקענו הרבה מאד כסף בתשתיות של מים ופיתוח גידולים חקלאיים שהם חוסכי מים, ובסופו של דבר, זה הביא בשורה לכל העולם. שיווקנו את טכנולוגיות המים לכל העולם. עד היום אני מקבל הזמנות לייעוץ בפרויקטים של פיתוח תשתיות מים. הם לא יודעים שאנחנו כבר בנסיגה. הם חושבים שאנחנו מה שהיינו קודם״.