דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תעשיה

כלכלת הקורונה / המיתון באירופה ובארה"ב מטריד את התעשיינים הישראלים שכבר נפגעו

עם ירידה של 27% בהיקף הייצוא הישראלי בחודשיים האחרונים ותחזית קודרת להמשך השנה, התעשיינים דורשים מהמדינה להגדיל ולהאיץ את הסיוע

נתנאל היימן (התמונה באדיבות התאחדות התעשיינים)
נתנאל היימן (התמונה באדיבות התאחדות התעשיינים)
יונתן קירשנבאום

העולם נכנס למיתון והיצוא הישראלי מתכונן לפגיעה. כלכלת גוש היורו צפויה להתכווץ השנה בכ-7.5%, הכלכלה האמריקאית אופטימית קצת יותר עם תחזית ל 6% ירידה בתוצר. שתי הכלכלות הללו מהוות יעד ל 60% מהיצוא הישראלי שמחפש את הדרכים לנווט במה שנראה כמשבר העולמי הגדול ביותר מקום המדינה. בהתאחדות התעשיינים שולחים מסר ברור לממשלה – ללא סיוע מהמדינה, התשתית התעשייתית של ישראל בסכנה.

למרות שמדובר בתחזיות, התעשיינים טוענים שהמשבר כבר כאן. בחודשים מרץ-אפריל חלה ירידה של 27% בהיקף היצוא הישראלי, גם כתוצאה מקשיים בייצור ובשילוח אבל גם כתוצאה מירידה דרמטית בביקושים למוצרים ישראליים בחו"ל. מדובר בתופעה שפוגעת כמעט בכל ענף כש-70% מהתעשיינים דיווחו על פגיעה בהכנסות כתוצאה מהמשבר העולמי.

"אנחנו צופים ירידה חדה בייצוא לפחות עד סוף השנה, וגם זה רק בתנאי שאין גל שני של הדבקה בישראל או ביעדי היצוא המרכזיים שלנו" אומר נתנאל היימן, ראש אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים. על פי היימן, התעשיינים בישראל נמצאים כרגע בכוננות ספיגה, ומכינים בימים אלו תוכניות לצליחת המשבר עם כמה שפחות נזקים. לטענתו מדובר במשבר בקנה מידה שהתעשייה הישראלית עוד לא ידעה מימיה.

למעשה, התעשיינים הישראלים פסימיים יותר לגבי המשבר הנוכחי מאשר שהיו בשיא המשבר הכלכלי העולמי של 2008. כיום, 53% מהתעשיינים בישראל צופים ירידה בהכנסות, לעומת רק 40% בינואר 2009 – רק מספר חודשים אחרי קריסת ליהמן ברדרס בוול סטריט.

"לצערי יש מפעלים שנמצאים על סף סגירה" אומר היימן. "פיניציה זו רק ההתחלה, אנחנו נראה עוד כאלה. בענף המזון, שנשען גם על ייצוא לאירופה או בענף הריהוט למשל שמייצר למשרדים. דווקא התעשיות המסורתיות הן פגיעות מאד לירידה בייצוא".
על פי ההערכות של התאחדות התעשיינים, מדובר בפגיעה בביקושים שתלווה את התעשייה הישראלית שנים קדימה.

מפעל פיניציה באזור תעשייה ציפורית. (צילום: גילעד שרים)
מפעל פיניציה באזור תעשייה ציפורית. (צילום: גילעד שרים)

בהתאחדות התעשיינים רואים את החיבור המידי בין המצב במדינות היעד לתעשייה לפגיעה בתעשייה המקומית. "שווקים משתנים בעקבות המשבר הזה. הרבה תעשיות יסגרו בגלל המשבר הזה ואחרות ייפתחו במקום. אם מכרתי לחברות איטלקיות, אבל הן נסגרו בגלל המשבר, אז נשארתי בלי לקוחות ואני צריך למצוא שווקים חדשים. זה תהליך שיכול לקחת הרבה זמן, ולעלות לתעשיין בהפסדים".

עד היום אישרה הממשלה קרן פיצויים לעסקים קטנים, בעלי מחזור של עד ל-20 מיליון שקלים. עם זאת, מרבית המועסקים בתעשייה הישראלית נמצאים בעסקים בעלי מחזור גבוה יותר, שעד היום לא קיבלו שום סיוע מהמדינה. על כך אומר היימן כי "בטווח המיידי חוסר הוודאות לגבי מנגנוני הפיצויים מאד פוגעת ביכולת של התעשייה לנהל את המשבר הזה. יש חשיבות גדולה בוודאות, אנחנו כבר מעל לחודשיים מאז תחילת הסגר וחלק גדול מהתעשייה עוד לא קיבלה אפילו שקל אחד של סיוע".

לפני כשלושה שבועות הודיע ראש הממשלה על הקמת קרן פיצויים לעסקים גדולים בהיקף של 6 מיליארד שקלים, אבל נכון להיות עוד לא פורסמו אפילו התנאים לקבלת הסיוע, ולא חולק אפילו שקל אחד.

היימון טוען כי חוסר הוודאות עלול לדחוף את בעלי המפעלים לנקיטת גישה פסימית ולצמצם עד כמה שאפשר את הפעילות שלהם עד להתעוררות השוקים בישראל ובחו"ל – מה שיגרור פיטורים המוניים. "רוב העסקים לא קיבלו כלום. הקרן של השש מיליארד עדיין לא יצאה לפועל. השבוע אמורים להכריז על מנגנון הפיצוי, אבל זה לא אומר שזה יחולק השבוע. בינתיים עסקים נפגעים. חוץ מזה, בעוצמת הפגיעה שאנחנו מדברים עליה 6 מיליארד לא יספיקו, כדי למנוע פגיעה אנושה אין ספק שהתעשייה תזדקק לסיוע נוסף".

כך או אחרת, כל עוד מדינות היעד במיתון היצואנים ידרשו לצמצם את היקף פעילותם כדי לצמצם הפסדים. זו אחת הסיבות שהתעשיינים דוחפים את המודל הגרמני של תעסוקה חלקית, במקום מודל החל"תים שאומץ בתחילת המשבר.

"המודל הגרמני הוא קריטי כדי לצלוח את התקופה הזו. זה יאפשר לצמצם את הפעילות של העסקים בלי לפגוע בעובדים שלהם, מה שיאפשר להם לחכות עד שהמשקים באירופה וארה"ב יתעוררו" אומר היימן. "בלי זה גם ההוצאות של המעסיקים יגדלו, מה שיקטין את היכולת שלהם לשרוד את המשבר. אם מעסיק נאלץ לפטר עובדים, הוא צריך לנסות למצוא אותם שוב כשהביקושים חוזרים. לא תמיד מדובר באותם עובדים שחיכו בסבלנות למעסיק הקודם שלהם, אז הרבה פעמים תצריך להכשיר עובדים חדשים לעבודה. יש הרבה מאד עלויות סביב הדבר הזה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!