"גם ירדן וגם מצרים היו במצב כלכלי קשה עוד לפני שמישהו חשב בכלל על הקורונה. מה שאנחנו רואים עכשיו זה מה שהחוקרים בקרן המטבע הבינלאומית קוראים לו המכה השנייה" אומר ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ל'דבר'.

על פי CAPMAS (המקבילה המצרית ללמ"ס) האבטלה במצרים עמדה על כ-8% ערב הקורונה. מנתוני הבנק העולמי עולה שבירדן עמדה האבטלה על לא פחות מ-19% לפני הגעת הנגיף. יש לקחת בחשבון כי נתוני האבטלה הקשים בירדן מושפעים גם ממיליון וחצי פליטים סוריים שחיים במדינה ומהווים כ-10% מהאוכלוסייה בה. "למעשה, שתי בעלות הברית הגלויות של ישראל במזרח התיכון נכנסו למשבר עם רמות אבטלה שנשמעות הזויות לעומת מה שאנחנו רגילים בישראל" מסביר ערן את הנתונים.

ברקע השיחה עם ד"ר ערן נוכח עשור שלם של טלטלות על מדינות האזור. זה התחיל במשבר של 2008, שלא פסח על העולם הערבי, המשיך באביב הערבי עם החלפת משטרים ועלייתם של כוחות חדשים, מלחמת אזרחים ארוכה ועקובה מדם בסוריה ששלחה מליוני פליטי למדינות השכנות והאיום של דעאש ושאר כוחות פונדמנטליסטים שהטילו איימה באזור.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מפגינים ירדנים מחוץ למשרד ראש הממשלה בעמאן (צילום: AP Photo/Raad Adayleh).

איך נראתה הפגיעה הכלכלית במצרים וירדן?
"אחד האלמנטים המשמעותיים הוא הירידה במחיר הנפט" אומר ערן. "למרות שגם מצרים וגם ירדן הן לא יצרניות נפט גדולת מחיר הנפט משחק בהן תפקיד משמעותי. מחיר הגז שמצרים מייצאת צמוד למחיר הנפט, וכשנפל מחיר הנפט נפל גם מחיר הגז בהתאמה. זה אומר הפסדים לחברות הגז, פיטורים וכל מה שבא עם קריסת ענף כלכלי למדינה"

למרות שגם מצרים וגם ירדן הן לא יצרניות נפט גדולת מחיר הנפט משחק בהן תפקיד משמעותי"

עד כמה ירדו המחירים של הנפט והגז?
"ביום האחרון של השנה שעברה מחיר הנפט היה 66 דולר לחבית ברנט. אתמול, אחרי שהוא עלה הוא הגיע ל-35 דולר. זה כמעט חצי ממה שהיה לפני חצי שנה. כשהביקוש לנפט יורד, אז באופן טבעי כמעט יש ירידה במחיר הגז הטבעי שהוא מקור אנרגיה מתחרה. למעשה חוזים רבים מצמידים את מחיר הגז למחיר הנפט".

"אבל פה השפעת הנפט לא נגמרת. כ-2.6 מיליון מצרים עובדים בתעשיית הנפט בערב הסעודית בלבד. עוד רבים נוספים עובדים במדינות המפרץ האחרות, גם בירדן מדובר במאות אלפי עובדים בתעשיית הנפט". אומר ד"ר עודד ערן "זה סעיף רציני בהכנסות של משקי הבית בשתי המדינות האלה, ורבים מאד מהאנשים האלו מאבדים בימים האלו את הפרנסה".

מלך ירדן עבדאללה בפגישה עם נשיא מצרים א-סיסי (צילום ארכיון: Egyptian Presidency via AP).

 

הנפט הוא לא סוף הסיפור

"למצרים, ובמידה פחותה לירדן, יש תעשיית תיירות ענפה שאחראית לחלק לא מבוטל מהפעילות הכלכלית במדינה. מדובר בענף שמעסיק מאות אלפים שכמו בכל העולם פשוט נעצר. התיירות לא תחזור כנראה בתקופה הקרובה לפעילות מלאה. תוסיף לזה את דמי המעבר בתעלת סואץ שירדו מאוד בגלל שתנועת הסחר נפגעה. יש לנו בעצם שלושה ענפים מרכזיים שהכניסו כסף למדינות האלה ונפגעו קשות".

מה ההשלכות של משבר כזה?
"כרגע אנחנו לא יודעים לאמוד מה היקף המשבר. בקרן המטבע מעריכים שבשנת 2020 תהיה ירידה חדה בצמיחה, אבל ב-2021 תהיה התאוששות, והם אפילו נותנים צפי של צמיחה. אני מודה שאני לא מסכים ובייחוד לגבי מצרים. גם אם מחירי הנפט יעלו אני לא רואה ביקוש גדול לעובדים, תיירות. תהיה התאוששות שתיקח זמן, אבל אני לא בטוח שגם ב-2021 הם יראו צמיחה".

יש לחץ של הרחוב על המשטרים?
"הביקורת הפנימית הייתה מאד מתונה. הייתה ביקורת, אבל לא הייתה יצאה גדולה נגד הממשלה. יש סימני התמרמרות של עובדים יומיים, הממשלות הבינו שיש שם פוטנציאל של תסיסיה. גם במצרים וגם בירדן המשטר ניצל את הקורונה כדי להדק את השליטה שלו. כל השייחים הראשיים ומנהלי המסגדים העיקריים במדינות האלו בעצם הועלמו בחודש הכי חשוב הרמדאן. רק השבוע שיחררו קצת, אבל חודש ימים מחקו אותם מהתודעה הציבורית".

"גם הפרלמנטים נסגרו. זה לא בדיוק מוקדי ההתנגדות למשטר, אבל יש שם ניצנים. אבל גם זה נעלם, כי לא הייתה פעילות פרלמנטרית. בחלק מהעיתונות אפשר כבר לקרוא ביקורת ישירה על הצעדים הכלכליים של הממשלה. קשה לדעת אם זה יהפוך למרד של ממש".

המשטר דואג שלא יהיה מחסור- כל עוד קרן המטבע מאשרת

על אף הפסימיות באשר להתאוששות הכלכלית, ערן מאמין שבטווח הקצר המשבר הכלכלי לא יביא להתמרדות נגד המשטרים במצרים ובירדן, וטוען שהממשלות בשתי המדינות עושות מאמצים אפקטיביים כדי לרכך את המכה עבור אזרחיהם.

המדינות הערביות פשוט יצאו בצעדים פיסקליים עצומים – הכל כדי למנוע מצב של רעב המוני, שיכול להוביל למרד"

גם שם בוצעו כל מיני הקלות כלכליות כדי להקל על האוכלוסיה?
"כן, בכל המדינות הערביות יצאו בצעדים פיסקליים- דחיית מיסים, חלוקת מזון. הם לא שמרו על יחס חוב תוצר וגירעון שקרן המטבע כל כך מתעקשת עליו. הסיבה היא שקרן המטבע קראה להם להשתולל ולהזרים כספים כדי להקל על הפגיעה. זה החליש במידה רבה את הביקורת, או הפוטנציאל לביקורת".

מפגינים בעמאן, מניפים פיתות עם הכיתוב "שחיתות שווה רעב" (צילום: (AP Photo/Raad al-Adayleh).

יש שם חשש מרעב?
"אני חושב שלא נראה רעב המוני במדינות האלה. הממשלות ינסו מאד למנוע את זה. במהלך הסגר הם לא נתנו לסגר לפגוע בהפסקות המזון. בירדן הייתה פאשלה בחלוקת הלחם והממשלה התלבשה על זה ומיד הפעילו את זרועות המדינה כדי לתקן את זה. לא יתנו לזה לקרות. הממשלות עשו יחסי ציבור לעצמם, והשרים ביקרו במחסני המזון כדי להראות שיש מחסני מזון ואין שום דאגה ולא יהיה מחסור. כל זה מתוך רצון להגיד רעב לא יהיה".

"אבל צריך לזכור שהדברים האלו לא עוברים בבת אחת, אנחנו מדברים על תהליכים שלוקחים זמן. גם כשהמשבר הבריאותי יחלוף לא כולם יחזרו לעבודה מיד, גם לא בחודשים הקרובים. יהיה מיתון, השאלה היא כמה ארוך הוא יהיה, ובמדינות האלו יש גם ככה רמות אבטלה גבוהות, והן יגדלו באופן ניכר, ויישארו גבוהות לאורך הרבה זמן. זה מוקד של מרירות כלפי המשטר"

יש אופק ליציאה מהמשבר עבור המדינות האלה?
"הכל שאלה של כמות ואורך הזמן. גם בישראל הממשלה מגדילה את הגירעון. בישראל יחס חוב תוצר עמד על 60% לפני המשבר, ויכול להיות שהוא יעלה אפילו ל-75%. זה לא סיפור גדול, ישראל יכולה בלי שום בעיה לעמוד בזה, והמוסדות הפיננסיים העולמיים אפילו מעודדים את זה. זה לא המצב במדינות הערביות, הן כלכלות הרבה יותר שבירות".

אזרחים מצריים מפגינים בקהיר נגד קרן המטבע ומדיניות ההלוואות שלה, לאחר שמצרים ביקשה מהקרן הלוואה באוגוסט 2012 (AP Photo/Amr Nabil)

"עכשיו כשהכלכלות הגדולות בעולם יחזרו לפעילות, גם אם בהיקף מצומצם יותר ממה שהיה, זה יקרה לפני שזה יקרה במדינות כמו מצרים וירדן. במצב הזה יכול להיות שהלחץ על צמצום רמות החוב והגירעון יחזור להיות משמעותי. אני מניח שלא יהיה זבנג וגמרנו, אבל יתחילו ללחוץ עליהם לצמצם בהדרגה את המדיניות הפיסקלית".

"בינתיים קרן המטבע עושה את כל המאמצים דווקא כדי לעודד הוצאה במדינות האלה. אבל אם ירדן או מצרים ימחקו למעשה את הרפורמות שהקרן דחפה להן בשנים האחרונות הן יהיו בבעיה עם הקרן. הן הרי תלויות בקרן עוד לפני המשבר הנוכחי. ורק בשבוע שעבר מיצרים קיבלה סיוע אדיר נוסף. ירדן קיבלה עוד חלק מההלוואה שהיא קיבלה, וכל זה כמובן מותנה בהתנהלות כלכלית כלשהי".