"תמיד שמעתי על אנשים שקופים, ובחיים לא חשבתי שאגיע למצב שבו אני מרגישה כמו בנאדם שקוף", אומרת גלי בן שבת, אם לחמישה שעלולה למצוא את עצמה ללא בית. את מענק הקורונה עיקלו, הבקשה לדיור ציבורי נדחתה ואין לה איך לשלם את שכר הדירה.

"אני לא בן אדם עצלן והרווחתי יפה בעבודה הקודמת", מספרת בן שבת. "שלוש שנים עבדתי במוקד של חברת אבטחה על מחשב, 12 שעות כל יום, כולל כיפור, והפסקתי בעקבות בעיה רפואית. עכשיו אני מטפלת סיעודית באנשים לפני המוות, אבל הכל בשחור. אין לי חשבון בנק, האמת מאז 2004 אין לי חשבון בנק, הוא מעוקל. אין לי בעיה לעשות כל עבודה, אני מנקה טיטולים, ועושה את זה מכל הלב. אם יתנו לי לעבוד עם תלוש, אני עפה על זה, אבל מעקלים לי הכל".

מענקי הקורונה עוקלו

בעבר היא הגיעה למקלט לנשים מוכות, עם שני ילדיה הגדולים (15,13). למרות זאת, רוב השנים חיו הבנים עם אביהם. לדבריה, לפני חצי שנה הם הוצאו מבית האב בשל אלימות ועברו לאחריותה, אולם מענק הקורונה ששני הילדים היו זכאים לקבל עבר אליו ישירות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

את המענקים על שלושת ילדיה הקטנים בן שבת לא קיבלה, בשל חוב במזונות לאבי ילדיה הגדולים. אמנם הוחלט שמענק הקורונה לא יעבור לתשלום חובות אבל חוב לתשלום המזונות הוחרג מכך, ולכן המענקים של שלושת הילדים הקטנים יעברו לאבי הילדים הגדולים. מצב כמו של בן שבת קשה היה לצפות, ובביטוח הלאומי, לטענתה, לא היו מוכנים להתגמש.

מענק הקורונה על שני הילדים הגדולים שהיו אצל אביהם נלקח, אבל הם אצל גלי כבר חצי שנה (צילום מסך)

את שני הילדים הקטנים הביאה לעולם עם גבר אחר, בחור ניגרי איתו היתה בזוגיות שמונה שנים. "ניסינו להסדיר את מעמדו, אבל זה לא הצליח. הוא גם לא יכול לעבוד עכשיו בצורה חוקית, והיכולת שלו לסייע לי קטנה, הוא גם ברחוב".

"כל עוד יש לילדים שלי קורת גג אני אומרת תודה"

נשים רבות הנקלעות למצב דומה לזה של בן שבת מכירות את הדינמיקה – הצרות באות בצרורות, חוב גורר חוב, חיים מהיד לפה. כשהמקרר היה מקולקל במשך שלושה חודשים הם קנו אוכל כל יום במכולת. "עכשיו תיקנו את המקרר, אבל חודשיים אני בחובות לעירייה ולמים. ניתקו לילדים את הטלוויזיה, אני בקריסה. יש לי מונה חשמל אבל אין לי כסף להטעין".

"את האמת", היא אומרת, "אני לא יכולה לשאת את זה יותר. כשהיינו מחוץ לבית שבועיים זה היה נורא. עברנו מבית לבית, מרוב שאנשים עזרו לי אין לי יותר למי לפנות. אנחנו חיים בדירה עם שלושה חדרים, אני ישנה על הספה. הצפיפות לא מעניינת אותי, כל עוד יש לילדים שלי קורת גג אני אומרת תודה. אני לא מצליחה לעמוד על הרגליים, כל כמה חודשים אני מצליחה להרים את עצמי ואז מתרסקת".

"לפעמים אני רואה את ביבי ואומרת 'נשמה, אתה לא משלם מסים ושכר דירה, מה סגר עכשיו?' אני רק רוצה לכלכל את הילדים שלי בכבוד, להרים את עצמי, בית, כדי שלא כל שני וחמישי נעבור, אני רוצה לסגור את החודש באופן נורמלי. לא מבקשת יותר מדי, ממש לא, לא רוצה להיות עשירה".

"הם ראו תמיד אמא חזקה, היום אני שבר כלי"

היא צריכה הכל – עזרה בשכר דירה, אוכל לילדים, לתינוק, וגם סיוע בהליכים המשפטיים מול משרד השיכון כדי לקבל דיור ציבורי. יואב אליאסי (הצל) עוזר לה כל חג בתלושים אבל בקריטריונים של הקמפיין של 'הצינור' היא לא עמדה. אחד מהבנים לא עלה לתורה עדיין למרות שבקיץ הגיע למצוות, הבן האמצעי לא עלה לכיתה א', פשוט כי אין לה איך.

"אם פונים אלי ממשרד החינוך אני אומרת שאנחנו חולים. הילדים שלי הם הכוח שלי, אבל גם להם קשה מאוד, הם ראו תמיד אמא חזקה, היום אני שבר כלי ולא מפסיקה לבכות. בשבוע האחרון הלכתי לקבל עזרה נפשית, ואמרתי למטפלת שאני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו במצב בו…", אומרת בן שבת ולא ממשיכה. "מה אתה חושב שאני לא רואה שיש להם מחסור ואפילו לבריכה לא הלכו? הם רואים את הילדים הולכים לקנות גלידה אבל אין לי את האמצעים, לא יכולה".

"העו"סית שלי בקושי זזה מרוב מצוקה, אמרה שהיא יכולה לבדוק מה לעשות אבל רק אחרי החג. המשפחה שלי לא ממש עוזרת. אם אין אני לי מי לי, בשנתיים האחרונות אנשים זרים עזרו לי יותר מהמשפחה שלי. מבחינתי גם ללכת לגור איפה שיש, אני עייפה, כל מה שיתנו לי אני אקח".

תרומות

תרומות כספיות אפשר לשלוח לפייבוקס.  כל סיוע אחר אפשר להעביר לרחוב חן 7, כניסה ג, קומה 3 דירה 9, פתח תקווה.

תגובות

מלשכת דובר עיריית פתח תקווה נמסר "המקרה ידוע ומוכר לגורמי הרווחה בעירייה ונמצא בטיפול הדוק של כלל הגורמים. בין יתר הפעולות שהעירייה קידמה לטובת רווחת המטופלת, ניתן סיוע – חריג – לשלושה חודשים בשכר דירה בנוסף לסיוע שניתן על ידי משרד השיכון. המטופלת מקבלת בשגרה סלי מזון ותלושי מזון וכן בימים אלו הרשות פועלת כדי להעמיק את הטיפול על ידי תכנית ארוכת טווח. בנוסף, עיריית פתח תקוה פועלת מול משרד השיכון כדי לקדם עבורה דיור ציבורי. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להרחיב אודות הקשיים בהם הרשות נתקלת במהלך הטיפול מול התושבת, אך נדגיש כי גורמי הרשות עושים את מרב המאמצים כדי לאפשר לה טיפול מיטבי ומקיף – בתקווה שיוציא אותה מהמצב אליו נקלעה".

תגובת משרד השיכון: "משרד הבינוי והשיכון מלווה את גב' בן שבת וכן אישר לה במרץ 2019 השתתפות בתשלום שכר דירה על סך 1,170 שקלים אותו היא מממשת חודש בחודשו. מאחר ואינה עומדת בקריטריונים, המחייבים קבלת קצבת הבטחת הכנסה במשך 24 חודשים, בקשתה לדיור ציבורי נדחתה בחודש פברואר האחרון. נציין כי מלאי הדיור הציבורי דל ומצומצם ולכן נקבעו כללים קבועים להקצאתו. על אף האמור, משרדנו ייזום פנייה נוספת לטיפול בבקשתם לקבלת דירה בדיור הציבורי בוועדה הציבורית שהינה הדרג הבכיר הדן במקרים חריגים. נבקש לזרז את הדיון בנושא."

מהביטוח הלאומי לא הגיעה תגובה, לכשתגיע תצורף לכתבה.