דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

סביבה / "המאבק במשבר האקלים הוא לא משימה רק של מדינות או חברות. גם לקרנות הפנסיה יש חלק בזה"

רועי מימרן, יו"ר 'פורום החוסכים לפנסיה', יזם השקה של מדד חדש בבורסה שינפה חברות אנרגיה מזהמות | הוא מקווה לעודד באמצעותו השקעה בחברות 'ירוקות': "פנסיה לא משפיעה רק על חשבון הבנק שלנו בגיל 70, אלא על איך העולם ייראה אז"

רועי מימרן, יו"ר עמותת פורום החוסכים לפנסיה. (צילום: יח"צ)
רועי מימרן, יו"ר עמותת פורום החוסכים לפנסיה. (צילום: יח"צ)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הבורסה לניירות ערך בתל אביב תשיק בקרוב מדד שינפה מתוכו חברות אנרגיה פוסילית (נפט, פחם וגז טבעי), שתורמות למשבר האקלים. רועי מימרן, יו"ר 'פורום החוסכים לפנסיה' ומיוזמי המדד החדש, משוכנע שניתן לרתום את שוק ההון למאבק במשבר האקלים, ושהמהלך יסייע לסביבה וגם למשקיעים.

"מאחר שהמדינה החליטה שהפנסיות בישראל הן באחריות המגזר הפרטי, אם אנחנו רוצים להשפיע, צריך לדבר עם המגזר הפרטי ולעבוד איתו", מסביר מימרן בראיון ל'דבר' את החזון, לפיו המוסדות המנהלים את החסכונות הפנסיוניים של הציבור ימשכו את השקעותיהם מחברות שבאופן מובהק תורמות למשבר האקלים.

שוק ההון מסמן את הכיוון

היוזמה החדשה שהוא מקדם, מתמקדת במשיכת השקעות מחברות שעוסקות באופן מובהק בדלקים פוסיליים. "צריך כמובן גם פעולות משלימות, כדי לטפל בבעיות האחרות", הוא מציין.

"אנחנו לא רוצים שהכסף ילך לשם", מסביר מימרן, "אנחנו רוצים שאם כבר משקיעים באנרגיה, אז שזו תהיה אנרגיה מתחדשת, בתחום כמו אנרגיה סולרית, שלא פוגע בסביבה או בעתיד של כולנו. דווקא בגוף חיסכון שעוסק בטווח ארוך, צריך להסתכל לטווח ארוך".

לטענתך, ביחס למשבר האקלים, להחלטות בתוך השוק יש השפעה שווה או גוברת על החלטות פוליטיות. אתה חושב שהדלקים המזהמים ידעכו כי לא יהיו משקיעים או כי מישהו יקבע שאסור להשתמש בהם?
"אנחנו רואים שבשוק ההון מסתמנים כיוונים. בשנה האחרונה, כל המניות בתחום האנרגיה המתחדשת מאוד מצליחות בבורסה בתל-אביב. לעומת זאת, חברות כמו דלק של יצחק תשובה, הגיעו לסף קריסה. למה? כי לפני שנה ומשהו הוא לקח הלוואות כדי לקנות מאגרי נפט וגז בים הצפוני. לצערי, קרנות הפנסיה היו אלו שמימנו לו את זה.

יצחק תשובה."לא האמין שהשוק כבר לא ילך לכיוון הזה, ועכשיו הוא בהפסדים". (צילום: פלאש90)
יצחק תשובה."לא האמין שהשוק כבר לא ילך לכיוון הזה, ועכשיו הוא בהפסדים". (צילום: פלאש90)

"תשובה לא האמין שהשוק כבר לא יילך לכיוון הזה, ועכשיו הוא בהפסדים. בדרך למטה הוא גורר חלק מהפנסיה שלנו איתו. מזל שהפעם רק חלק קטן מגופי הפנסיה הלכו איתו, ולא כולם כמו בעבר הרחוק יותר".

צילום אוויר של להבות במפרץ מקסיקו לאחר הפיצוץ באסדת הנפט Deepwater Horizon של חברת BP, 21 באפריל 2010 (AP Photo/Gerald Herbert, File)
צילום אוויר של להבות במפרץ מקסיקו לאחר הפיצוץ באסדת הנפט Deepwater Horizon של חברת BP, 21 באפריל 2010 (AP Photo/Gerald Herbert, File)

מנהלי קרנות אומרים "יש השקעה אחת שלא הצלחנו בה, אבל יש לנו פיזור אז זה לא נורא".
"גם חברת הנפט BP נחשבה לחברה מצוינת עד 2010, אבל מי שהיה קורא את הדו"חות הסביבתיים, שהיא עצמה הוציאה, היה רואה שיש שם ליקויים די רציניים. בסופו של דבר, היה להם את האסון במפרץ מקסיקו (דליפת הענק "דיפווטר הוריזון", א.ר.), אחד האסונות הכי גדולים בתולדות האנושות באירוע בודד, והחברה כמובן הידרדרה.

"מי שמסתכל על זה לעומק, רואה גם את הסיכונים הפיננסיים. בתורת ההשקעות צריך לחשב תשואה מול סיכון, ואנחנו חושבים שבחברות האלה יש רמת סיכון נוספת, שלא מגולמת בשער המניה".

המדד שיסיט כספים מחברות אנרגיה פוסילית

אז מה יעשה המכשיר שפיתחתם?
"אנחנו יודעים שחלק מהמשקיעים הם פאסיביים, הם משקיעים בקרן שעוקבת אחרי מדד מסויים. במדד 'תל אביב 125', שכולל את 125 החברות הגדולות בבורסה, יש גם חברות שפועלות באופן שמחריף את משבר האקלים. מכיוון שאנחנו רוצים את האפשרות של השקעה פאסיבית אבל לא רוצים להיות בצד הבעייתי מבחינת האקלים, החלטנו להשיק מדד שכולל את רוב החברות של 'תל אביב 125', למעט התחום של אנרגיה פוסילית.

"כרגע מצאנו 112 חברות ברות השקעה מתוך 125. המספר המדויק יכול עוד להשתנות קצת".

מה זה אומר להשיק מדד?
"הבורסה לניירות ערך מפרסמת את שערי המניות ואגרות החוב. בנוסף היא מפרסמת מדד שמשקלל את הביצועים של המניות שכלולות בו".

אבל מדד זה עדיין לא אפיק השקעה.
"נכון, אבל זו תשתית. אני יצרתי קשר עם מנכ"ל הבורסה לפני חודשיים וחצי, נפגשנו עם יחידת המדדים של הבורסה, והצענו להם את המדד שפיתחנו. לשמחתנו הם נענו להצעה. המדד יתחיל להתפרסם ב-6 בדצמבר השנה, ויופיע באתר הבורסה, ובכל האתרים הפיננסיים".

איך קובעים מי נכנס אליו?
"בנושא הזה יצרנו קשר עם ארגון 'חיים וסביבה', ארגון גג של ארגוני הסביבה בישראל. הארגון הקים ועדה מקצועית, שגם אני חבר בה, שיצרה את 'הרשימה השחורה'. היא עוברת על מדד תל אביב 125, ומנפה מתוכו חברות שעוסקות באנרגיה פוסילית".

אז זה לא מדד "ירוק", זה מדד של חברות שלא עוסקות בדלקים פוסיליים
"כן, כל חברה שלא ברשימה השחורה ושייכת ל-125 החברות הגדולות בבורסה, נכנסת למדד".

אבל איך פרסום של מדד הופך למשהו מסחרי?
"החל מינואר, יהיה ניתן להציע מוצרים פיננסיים שעוקבים אחרי המדד הזה. קרנות סל וקרנות נאמנות יוכלו ליצור מכשירי השקעה".

איך אתה יודע אם זה יקרה או לא?
"אנחנו מדברים איתם. אנחנו פועלים כדי שיהיו מוצרים כאלה. אנחנו מקווים שגם קופות גמל וקרנות פנסיה יציעו מסלולים שעוקבים אחר המדד, וכך זה ייכנס לחיסכון הפנסיוני".

הסרט 'הפלנטה של בני האדם' הציג מצב בו חברות לא ממש ירוקות הצליחו להיכלל במדדים "ירוקים". הם מצביעים על השיטה הכלכלית בתור גורם מרכזי במשבר. אם הכסף הוא מה שמסובב הכל, אז גם חברות אנרגיה ירוקה יכולות להיות פרויקט שיווק יח"צני וריק מתוכן.
"אצלנו זה לא יקרה. זה לא מדד של אנרגיה ירוקה, אלא מדד של כלל הענפים חוץ מחברות אנרגיה פוסילית.

"עשינו סימולציה של המדד החדש לאחור, במועדים של שנה, שלוש וחמש שנים. הביצועים שלו היו יותר טובים ממדד תל-אביב 125 המקורי. אז גם מי שמחפש תשואות, אין לו סיבה להתאכזב מהמדד הזה עד עכשיו.

"אם לוקחים בחשבון גם את הבחירה של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, והכיוון שהוא צפוי להוביל בכלכלה האמריקאית והעולמית, בניגוד לקודמו דונלד טראמפ, אז אין ספק שיש בזה עתיד. מי שהשקיע במאגרי גז ונפט, צפוי להיתקל בקשיים".

המנגנון מובן, אבל מבחינה ערכית, אתה מאמין שאפשר בכלל לטפל בבעיה הזו דרך שוק ההון?
"אני אישית סוציאל-דמוקרט. אני מאמין באחריות של המדינה, אבל שצריך גם להיות מגזר פרטי. מאחר שהמדינה החליטה שהפנסיות בישראל הן באחריות המגזר הפרטי, אם אנחנו רוצים להשפיע, צריך לדבר עם המגזר הפרטי ולעבוד איתו.

"ברגע שיהיה מדד כזה, זה ימשוך גם משקיעים אחראיים מישראל וגם מחו"ל. הידיעות על המדד החדש השיגו אימפקט בתקשורת פיננסית בחו"ל שלא רואים בכל יום על ידיעה מישראל. יש הרבה קרנות פנסיה ומשקיעים מחו"ל שרוצים להשקיע במשק הישראלי, אבל רוצים לעשות את זה בדרך הנכונה".

אתה מזכיר את התכנית של ביידן, שזה במלים אחרות להכתיב לשוק את הכיוון בכלים פוליטיים. באיזה מידה אפשר לסמוך על 'משקיעים אחראיים'? 
"ברור שיש בשוק כל מיני מדדים. יש בתל אביב את מדד חברות הנפט והגז. זה מדד שאני לא אשקיע בו. אבל המדד החדש יהיה מדד רשמי של הבורסה, לא איזה סקירה פרטית. זה בשיתוף של ארגון סביבתי, ולא עם ארגון 'פייק' סביבתי. במקרה הזה אני חושב שאנחנו במצב טוב.

"אנחנו עוקבים אחרי השקעות של גופי פנסיה. למשל, פעלנו מול חברת מגדל לפני כמה חודשים בעקבות החלטה לקנות מיצחק תשובה תחנות כוח שמונעות בגז. פנינו אליהם כי חשבנו שהמבוטחים של מגדל לא צריכים להיות בדברים האלה. היו אנשים שעשו דברים יותר קיצוניים, כמו 'המרד בהכחדה', כדי לפגוע בתדמית של מגדל ולהציג אותה כשותפה לזיהום".


"מה שקרה זה שלפני שבוע מגדל הודיעה שהיא מעבירה את תיקי ההשקעות שלה לגישת ESG, של השקעות אחראיות. אנחנו עדיין לא יודעים מה זה בדיוק כולל, ואנחנו רוצים לדבר איתם ולשמוע את הפרטים המדויקים, אבל עצם העובדה שהם הודיעו על כך, זה סימן שאפשר להשפיע עליהם".

בארצות הברית יש ביקורת על גופי פנסיה שנפגעו כלכלית ממדיניות של משיכת השקעות.
"מהשיחות שלי עם בתי ההשקעות עולה חשש שמדיניות קיצונית מדי, של הימנעות מהשקעות, תפגע ברווחים. אבל כשאני מראה להם שמדדים של השקעות אחראיות בארצות הברית רווחיים יותר מהמדד הכללי, זה מפיג את החשש".

חברות שמהוות סיכון לאקלים, אבל גם סיכון פיננסי

מימרן היה בעברו פעיל סביבתי לפני שהקים את הפורום בראשו הוא עומד. "זה התחיל מזה שעבדתי בהיי טק ובדקתי את החיסכון שלי, דמי הניהול ובעיות אחרות. בדקתי מה קרה במשבר הפיננסי ב-2008 והבנתי שדברים צריכים להשתנות. הבעיות האלו הן לא רק שלי. אני מטפל בהן אישית במקום העבודה, אבל אלו בעיות של כלל המשק, בייחוד של עובדים לא מאוגדים, שאין להם ועדים או מעסיקים חזקים, כמו בהיי-טק. מי שלא יודע להתמקח 'נדפק', ולכן צריך לדאוג לכולם. לשם כך קמה העמותה".

לדבריו, בעמותה חברים מספר פעילים בהתנדבות, שגם מממנים אותה מכספם. חלק מהפעילות הוא הרצאות לעובדים ולמעסיקים על עולם הפנסיה, אך החלק המרכזי הוא  לנסות להשפיע על השחקנים שמעצבים את הענף: הרגולטורים ובתי ההשקעות.

לטפל באיזה דברים?
"התקשורת יודעת להראות פנסיונר שנפגע בפנסיה. אבל מי שהיום נמצא באמצע הקריירה שלו, הטעויות שנעשות היום יובילו אותו לעוני בעוד 30 שנה, ואת זה לא מראים בתקשורת. אף אחד לא רואה מה יקרה בעוד 20 שנה, ולכן דווקא את זה צריך להציף".

להציף את מה בדיוק?
"יש סיכונים שלא נלקחים בחשבון בחברות שעוסקות באנרגיה פוסילית. הסיכון הבסיסי הוא אירועים סביבתיים, אבל יש גם את הסיכון שמדיניות ממשלתית תפגע בחברות האלה. רוב מנהלי הקרנות לא מתחשבים מספיק בסיכונים האלה. יש חלק קטן שכן מתחשבים, אבל לא מספיק.

"פנסיה זה לא רק משהו שיחכה לנו בחשבון הבנק בגיל 70, היא גם משפיעה על איך העולם ייראה אז, איך הכלכלה תיראה בעתיד".

כמו, למשל, שאם תהיה לך פנסיה גבוהה, אבל האוויר יהיה מזוהם, אתה תמות מהר יותר ותהנה פחות מהפנסיה שצברת?
"בדיוק. אנחנו חיים בישראל, אבל אנחנו חלק מהכלכלה והחברה העולמיות. אקולוגית, בוודאי שאנחנו חלק מהפלנטה, ומשבר האקלים ישפיע עלינו כל עוד הוא יימשך".

אבל למה זו משימה של קרנות פנסיה?
"גם שלהן, לא רק. המאבק במשבר האקלים הוא לא משימה רק של מדינות או רק של חברות, זו משימה של כולם. אז לקרנות הפנסיה יש חלק בזה. כשהן משקיעות בחברות שעדיין מספקות נפט, וגז כמקור אנרגיה, הן תומכות בהמשך זיהום האוויר, פליטת גזי חממה, ולהתחממות הגלובלית. זה בסופו של דבר משפיע".

המדינה נסוגה, הקרנות הפרטיות מגלגלות סכומי עתק

מימרן מתאר תהליך בו המדינה נסוגה ממדיניות של אחריות לפנסיה של הציבור, דרך פנסיה תקציבית ואגרות חוב מיועדות, שניקזו אל הממשלה את רוב כספי הפנסיה, למצב הנוכחי, בו הקרנות נשלחו לשוקי ההון הפרטיים, בישראל ובחו"ל, כדי לדאוג לכספי החוסכים. מצב עניינים זה הוביל אותו להקים את העמותה.

מה השגתם עד היום?
"רוב מה שדיברנו עליו ב-2011-2010, הפך במשך השנים לחוקים ולרגולציות של משרד האוצר. יש היום קרן פנסיה ברירת מחדל, בדמי ניהול נמוכים, גם לחוסכים לא מאוגדים. יש פיקוח טוב יותר על חברות הביטוח. אבל אנחנו תמיד מסתכלים קדימה ומחפשים את הבעיה הבאה".

אז מה הבעיה?
"גילינו שחלק מכספי הפנסיה שלנו מושקעים בחברות שנתנו שוחד, או העלימו מס, או מעסיקים נצלנים וגופים שמחמירים את משבר האקלים". מימרן לא הסכים לציין מי החברות שנתנו שוחד, או ניצלו עובדים.

יש מי שיגיד שמבחינת השוק החופשי, מה שאמור לעניין את מנהלי ההשקעות בקרנות הפנסיה היא רק שורת הרווח.
"נכון, אבל יש גם אחריות מאקרו-כלכלית. היקף הפנסיה הצוברת בישראל הוא בערך טריליון וחצי שקל. זה סכום שעקף את התוצר הלאומי וממשיך לטפס כלפי מעלה.

"הכללים של צו הרחבה לפנסיה חובה, והגדלת האחוזים של החיסכון, כל אלו הגדילו את סך הכספים. לאופן שבו משקיעים אותם יש השפעה על הכלכלה הישראלית ועל המשק. חלקם מושקעים בחו"ל, ויש להם גם שם השפעה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!