האם מותר לעסק להעניק הנחה למי שהתחסן לקורונה? השאלה הזו הופכת למוחשית יותר עם התקדמות מבצע החיסונים בישראל, ומעלה שאלות מעולם זכויות הצרכן, מניעת אפליה ובריאות הציבור. תקדים ראשון לכך נרשם בשבוע שעבר, בהצעת טיסות מוזלות לחו"ל של חברת ישראייר עבור מי שהתחסן.

לפי ההודעה של ישראייר, החברה תעניק הנחה של 50 דולרים בהזמנת טיסה לכל מי שיצהיר שקיבל לפחות מנה אחת של חיסון. "לאור ההודעה על הרחבת מעגל המתחסנים, יוצאת ישראייר בהטבה לעידוד המתחסנים – התחסנת הרווחת", נכתב בהודעת החברה. לצד ה'רוח הגבית' לעידוד הציבור להתחסן, המבצע מהווה שימוש בסטטוס של 'מחוסן לקורונה' כדי למשוך לקוחות לטיסות החברה.

נתב״ג. ״האם הנחה למי שהתחסן לקורונה היא אפליה ופגיעה בעקרון השוויון?״ (למצולמים אין קשר לכתבה) (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

המבצע של ישראייר, שייתכן כי יופיעו בעקבותיו מבצעים דומים, מעלה חשש לאפלייה. ראשית, חלקים נרחבים בציבור אינם יכולים להתחסן לקורונה מסיבות רפואיות – ילדים מתחת לגיל 16, ואנשים עם אלרגיות חריפות. גם נשים בהריון או לקראת הריון, ונשים מניקות, אינן נכללות בקבוצות המומלצות לקבלת חיסון (על אף שמשרד הבריאות מאפשר להן להתחסן על פי בחירתן). אליהם מתווספים גם מאות אלפי המחלימים מקורונה, שאינם זכאים לקבל חיסון נכון לעכשיו. בנוסף, עקב הניהול המדורג של מבצע החיסונים, אנשים בקבוצות גיל מסוימות עדיין אינם זכאים לקבל את החיסון.

לכל אלו יש להוסיף את מי שמסיבותיו האישיות החליט לא להתחסן. גם אם המדינה או כל גורם אחר מעוניינים לעודד התחסנות, ניתן לעשות זאת דרך שכנוע והסברה, ולא באמצעות אפליה של מי שלא התחסן.

בין דרכון ירוק ל'הנחת מתחסן'

ברקע השאלה על הנחות למתחסנים עומדת יוזמת משרד הבריאות ל'דרכון ירוק' לכל מתחסן, שיאפשר כניסה למופעי תרבות, אזורי תיירות ועוד. למרות שהשיח סביב הדרכון הירוק מתייחס אליו כמציאות קיימת, היוזמה הזו עדיין לא יצאה לפועל, ויישומה ידרוש חקיקה בכנסת שתצטרך להתמודד בין היתר עם פגיעה בעקרון השוויון.

עם זאת, ישנם מספר הבדלים מהותיים בין הדרכון הירוק לבין מתן הנחה למתחסנים. הראשון הוא שהדרכון הירוק, כפי שמשרד הבריאות מציג אותו כרגע, כולל חלופה גם למי שלא התחסן: כניסה בכפוף לתוצאה שלילית של בדיקת קורונה, שאותה כל האוכלוסייה יכולה לבצע. בנוסף, יכללו בו גם המחלימים מקורונה.

״לא כל האזרחים יכולים להתחסן עדיין״ (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)

אם זה יהיה האופן שבו הדרכון הירוק ייצא לפועל, למעשה הוא יאפשר כניסה למקומות שונים בכפוף לבדיקת קורונה, ומי שהתחסן או החלים יהיה פטור מבדיקה – החלטה בעלת היגיון רפואי, כשהגישה לשירות עדיין פתוחה לכולם והמחיר שווה.

הבדל נוסף הוא שהדרכון הירוק, במידה שיאושר, יאפשר או ימנע את הגישה למופעים או אתרי תיירות הומי אדם, מתוך הנחת מוצא שאדם שלא התחסן לקורונה (או שלא נבדק לאחרונה) יסכן את ציבור גדול של אנשים. כלומר, מאחורי מניעת הכניסה עומדת סיבה רפואית של הגנה על בריאות הציבור. להיגיון הזה אין תוקף במתן הנחה למי שהתחסן – אם ממילא אנשים מחוסנים ולא-מחוסנים יטוסו באותו המטוס, וההבדל הוא רק במחיר שישלמו. אין כאן הגיון רפואי, אלא אפליה של מי שאינו יכול להתחסן או בחר שלא לעשות זאת.

החוק לא מגדיר התחסנות כעילה לאפליה

בשנת 2000 חוקקה הכנסת את חוק ׳איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים׳. החוק אוסר על אפליה בהספקת מוצר או שירות, במתן כניסה למקום או במתן שירות "מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם". גם פרסום מודעות המזמינות קבלת מוצרים ושירותים באופן מפלה אסורות בחוק. הקנס על אפליה כפי שהוגדרה בחוק הוא 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק, וקיימת גם אפשרות לתביעת נזיקין אזרחית של הנפגע.

קבלת חיסון, ומצב רפואי בכלל, אינם מוזכרים בחוק במפורש כעילות לאפליה, אך ייתכן שהסוגיה הזו תגיע אל כותלי בית המשפט.

"הנושא יעלה יותר ויותר על סדר היום הצרכני"

עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, אומר ל'דבר' שהעובדה שחיסונים אינם פתוחים כרגע לכלל הציבור עלולה להיות בעייתית במתן הנחות, אך מדגיש שמדובר בשאלה מורכבת.

עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. ״הגבולות יקבעו בדיון הציבורי״ (צילום: דוברות ההסתדרות)

"השאלה העקרונית קשורה בעובדה שישנם רבים שעדיין אינם בעלי גישה לקבלת החיסון, והשאלה האם בנסיבות כאלה ראוי לתת זכויות יתר למי שהתאפשר לו לקבל חיסון בשלב זה, ביחס למי שלא התאפשר לו לעשות זאת עד היום. עם זאת, אמנם אחד הקריטריונים למתן חיסון הוא גיל, אך ישנם מתחסנים רבים שחוסנו למרות שגילם נמוך יותר או ללא כל קשר לקריטריון כזה או אחר, והמבצע איננו רק למתחסנים מעל גיל מסוים".

לוינסון מוסיף שייתכן שהמקום בו תוכרע השאלה יהיה הדיון הציבורי ולא בית המשפט. "לא נראה כי מתן הנחה לאוכלוסיית המתחסנים תראה בהכרח כאפליה אסורה על ידי בית המשפט. כל הנושא המורכב של שימוש בחיסון כמקדם מכירות או כמקנה זכויות יתר למתחסנים יעלה בקרוב יותר ויותר על סדר היום הצרכני, והגבולות שלו עדיין לא הוצבו".