הניה רבינוב, ותיקת חברי הקיבוצים, אולי האישה המבוגרת ביותר בישראל, מתה אתמול (שישי) בגיל 110 ו-9 חודשים, בקיבוצה שער הגולן.

רבינוב עברה את מלחמת העולם הראשונה, את מגפת השפעת הספרדית ב-1918, את מלחמת העולם השנייה ואת כל מלחמות ישראל.

"היא היתה חברה פעילה ודעתנית", נכתב בהודעת הקיבוץ, "ניהלה חיים עצמאיים לחלוטין עד מעבר לגיל מאה, כולל רכיבה על אופניים והגעה לחדר האוכל".

רבינוב נולדה בשנת 1910 בעיר פינסק, שהייתה אז חלק מפולין והיום היא חלק מבלארוס, למשפחה יהודית חסידית מבוססת. בנעוריה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, שם נחשפה לרעיונות הציונות, השוויון והשותפות.

בטרם עלתה לארץ למדה רבינוב בגימנסיה "תרבות" בעירה, ולאחר מכן נסעה ללמוד באוניברסיטת גרנובל שבצרפת. בגיל 20, לאחר שנת הלימודים הראשונה, בחרה לעלות עם חבריה לארץ ישראל, חרף התנגדות הוריה.

"ניהלה חיים עצמאיים לחלוטין, רכיבה על אופניים והגעה לחדר האוכל" (צילום: דף הפייסבוק של קיבוץ שער הגולן)

היא נישאה לאפרים רבינוב, והשניים עבדו בסלילת כבישים בפרדסים. הם היו חלק מקבוצה שהתגבשה מ-1930 בעיר ראשון לציון, מתרגלים חיי קיבוץ, וממתינים להסדרת רכישת הקרקע הרחק בעמק הירדן. במרץ 1937 עלו הצעירים לצפון במסגרת הקמת יישובי חומה ומגדל.

בקיבוץ שער גולן מילאה רבינוב שורה ארוכה של תפקידים: בגן ירק, בכרם, בחינוך, הייתה מזכירת הקיבוץ, ובמשך 45 שנים עבדה בהנהלת החשבונות.

"הניה רבינוב היא אחרונת מייסדי קיבוצנו", נמסר מקיבוץ שער הגולן, "צעירים אידיאליסטים, חלוצים, אשר חלמו על עלייה לארץ ישראל והקמת קיבוץ. האמינו, קמו, ועשו".

להניה בן אמנון, נכדים ונינים. מועד הלוויה טרם נמסר.