19,676 עולים הגיעו לישראל בשנת 2020, 40.8% פחות משנת 2019. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים היום (ראשון). מספר העולים הגדול ביותר הגיע מרוסיה (6,644 עולים, 33.8% מסך העולים).

לפי הדו"ח, ההתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה השפיעה רבות על העלייה לישראל בשנת 2020 (מחודש מרץ). ההגבלות על התנועה הבין-לאומית בין המדינות השפיעו על היכולת של אנשים להגר. בתנאים האלה ייתכן כי לא התאפשר לכל מי שתכנן או ביקש לעלות לארץ בשנה החולפת לעשות כן.

התוצאה, כאמור, היא ירידה של 40.8% במספר העולים שהגיעו לישראל, בהשוואה לשנת 2019 (33,247 עולים). מספר העולים בחודשים ינואר-יולי 2021 היה כ-13 אלף, גבוה בכ-30% ממספרם בתקופה המקבילה בשנת 2020, אך הוא עדיין לא הגיע למספרם בשנת 2019.

בספטמבר חלה ירידה במספרם, ולאחר מכן חלה עלייה מתונה במספרם עד סוף השנה. רובם (77.0%) הצטרפו לאוכלוסייה במעמד של עולים או עולים בכוח, והיתר (23.0%) הגיעו לארץ כתיירים ששינו את מעמדם לעולים לאחר הגעתם.

עולים מאתיופיה נוחתים בישראל, במסגרת במבצע "צור ישראל" (צילום: מירים אלסטר/פלאש90)

מספר העולים הגדול ביותר ב-2020 הגיע מיבשת אירופה, המהווים 71.9% מסך העולים שהגיעו לארץ. יחד עם זאת, במספר העולים מאירופה נרשמה הירידה הגדולה ביותר – כמחצית ממספרם בשנה הקודמת.

העולים שהגיעו מהיבשות אמריקה ואוקיאניה היו יחד 21.9% מסך העולים, ואצלם נרשמה הירידה הקטנה ביותר לעומת השנה הקודמת. העולים מאסיה היו 4.4% מסך העולים, ומספרם ירד בכשליש לעומת השנה הקודמת. העולים מאפריקה היו 1.8% מסך העולים, ומספרם ירד ברבע לעומת השנה הקודמת.

בדומה לשנים הקודמות גם בשנת 2020 הנשים היו רוב בקרב העולים (52.1%). הגיל הממוצע של הנשים (32.9 שנים) היה דומה לזה של הגברים (32.4 שנים), אך שניהם היו נמוכים בהשוואה לגילם של העולים בשנה הקודמת (נשים 35.2 , גברים 34.7).

הכי הרבה עולים השתקעו במרכז הארץ

מקום המגורים הראשון בארץ של הרוב המכריע של העולים בשנת 2020 היה ביישובים עירוניים (18,466 עולים, 93.9% מסך העולים), ושל מיעוטם ביישובים כפריים (1,210 עולים, 6.1%). בקרב המתגוררים ביישובים עירוניים, הרוב (83.0%) התגוררו ביישובים עירוניים גדולים. מחצית מהמתגוררים ביישובים כפריים התגוררו בקיבוצים (50.2%), כרבע (27.0%) התגוררו ביישובים מוסדיים והשאר ביישובים כפריים אחרים.

יותר ממחצית (51.4%) מסך העולים שהגיעו בשנת 2020, נכנסו בהשתקעות ראשונה ל-7 יישובים עירוניים גדולים: ירושלים (2,351 עולים, 11.9% מסך העולים), תל אביב-יפו (2,245 עולים, 11.4%), נתניה (1,850 עולים, 9.4%), חיפה (1,503 עולים, 7.6%), בת ים (845 עולים, 4.3%), אשדוד (713 עולים, 3.6%) ורעננה (607 עולים, 3.1%).

עולים חדשים מצרפת  (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

באופן דומה, בפילוח לפי ארצות המגורים האחרונות העיקריות (רוסיה, אוקראינה, ארה"ב וצרפת) נרשמה מגמת השתקעות ראשונה משמעותית ביישובים עירוניים גדולים. העולים מרוסיה השתקעו לראשונה בעיקר ביישובים תל אביב-יפו (954 עולים, 14.4% מסך העולים מרוסיה), נתניה (844 עולים, 12.7%), חיפה (782, 11.8%), בת ים (430 עולים, 6.5%), ירושלים (245 עולים, 3.7%) ואשדוד (242 עולים, 3.6%).

העולים מאוקראינה השתקעו בעיקר בחיפה (376 עולים, 12.8%) ובנתניה (208 עולים, 7.1%). העולים מארה"ב השתקעו בעיקר בירושלים (746 עולים, 32.5%), בבית שמש (253 עולים, 11.0%) ובתל אביב-יפו (250 עולים, 10.9%). העולים מצרפת השתקעו בעיקר בירושלים (588 עולים, 24.4%), בנתניה (521 עולים, 21.6%) ובתל אביב-יפו (359 עולים, 14.9%).

מעל חצי מהעולים אקדמאיים

העלייה בשנת 2020 התאפיינה באחוז גבוה יחסית של בעלי תחום עיסוק אקדמי טרם העלייה לישראל. מתוך העולים בני 15 ומעלה, ל-66.7% היה עיסוק אקדמי (נתון זה נמצא בהתאמה עם האחוז הגבוה יחסית של בעלי 13 שנות לימוד ומעלה); ל-10.1% היה עיסוק של הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה; ל-6.7% היה עיסוק של עובדי מכירות ושירותים ול-6.3% היה של מנהלים.

מקרב בעלי תחום עיסוק אקדמי, האחוז הגבוה ביותר היה בתחומי המשפט, החברה והתרבות (42.7%); ולאחריהם, תחומי המדע וההנדסה (23.2%), הבריאות (12.7%), ההוראה (9.5%), עסקים ומינהל (7.4%) וענפי טכנולוגיות המידע – ICT (4.5%).

בהקשר של ההתמודדות בישראל עם נגיף הקורונה, בשנת 2020 הגיעו לישראל גם עולים בעלי מקצועות בתחום הרפואה שכללו כ-470 רופאים וכ-130 עולים במקצוע הסיעוד, בגיל 70-20 שנים. 66.5% מהרופאים הגיעו מבריה"מ (לשעבר) – בעיקר מרוסיה, 18.8% הגיעו מאירופה ו-14.3% – מאמריקה.