דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ב באב תשפ"ב 09.08.22
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 32°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 29°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

דו"ח: בישראל קיים מחסור גדול במידע על נפגעי מחלות תעסוקתיות

מחלות תעסוקתיות יכולות להופיע אחרי עבודה ממושכת, ולכן נדרשת השקעה כדי לאבחן אותן ולאסוף נתונים על היקף התופעה | למרות זאת, מקרים רבים לא מדווחים, המסקנות בנושא לא מיושמות והמחקר בתחום לא מתוקצב

עובדת במפעל. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זליגר / פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"לא קיימת 'מפת בריאות תעסוקתית' כלל ארצית במדינת ישראל", קבעה ב-2014 ועדת אדם לבטיחות ובריאות תעסוקתית. דו"ח חדש שפרסם השבוע 'קו לעובד' מלמד שהמצב בתחום לא השתנה בשבע השנים שעברו: המסקנות שהוסקו מדו"חות עבר לא מיושמות, נתונים על היקף התופעה חסרים, והמחקר בתחום סובל ממחסור בכוח אדם ובמשאבים. הדו"ח הוצג אמש (רביעי) בכנס בהשתתפות מומחי בטיחות וגיהות תעסוקתית שנערך בסמינר הקיבוצים."ישראל לא אימצה עד היום אף אחת מהאמנות הבינלאומית בנושא בריאות תעסוקתית שמומלצות על ידי ארגון העבודה הבינלאומי", פתחה את הכנס עו"ד דיאנה בארון מ'קו לעובד', מכותבות הדו"ח. "על פי הערכותיו של ארגון העבודה הבינלאומי, מתוך 2.78 מיליון איש שמתים מדי שנה בשל מחלות ופציעות מקצועיות ברחבי העולם, 86% נפטרים בשל השלכות של מחלות תעסוקתיות. מחלות שאינן קטלניות פוגעות בעוד כ-160 מיליון איש בעולם מדי שנה.

רשם המחלות התעסוקתיות במשרד הבריאות דווח ב-2017 רק על 3,603 מקרים של תחלואה תעסוקתית. לפי הערכות הארגון העבודה היו צריכים להיות כ-37 אלף, כלומר פי 10. זה מלמד על מצב תת-הדיווח והידע החסר שיש לנו על היקף התופעה בישראל".ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לשעבר ארז מימון, כיום דירקטור וראש תחום בטיחות וגהות תעסוקתית בחברת פאהן קנה, אמר: "לצערי הנושא אינו מושך את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית כיום. לדבריו, בניגוד לתאונות שבהן נפצעים ונהרגים עובדים באופן מיידי, את תוצאת המחלות התעסוקתיות רואים לעתים רק לאחר שנים. "בצבא תמיד היו אומרים לנו: 'אל תשכחו את הפצוע השקט, הרבה פעמים מצבו קשה יותר מזה של הפצוע הצועק'. מצב הבריאות התעסוקתית הוא בדיוק המקרה הזה".
לדבריו, העניין שלו בתחום התעורר כשנכנס לתפקיד מפקח העבודה הראשי במינהל, ועיין בדו"ח ועדת אדם. בהערת שוליים בדו"ח נכתב שמדי שנה מתים בישראל כ-1,700 איש כתוצאה ממחלות מקצוע. "נדהמתי. זה המון. ניסיתי לברר איך הגיעו למספר הזה. יש פה מגה-אירוע ואף אחד לא יודע להסביר אותו? איך אני הולך עם זה לשר? הבנתי שאין באמת נתונים וביקשתי שיבצעו לי הערכה. על בסיס נתונים במדינות מפותחות אחרות, הערכנו שמתים בישראל מדי שנה קרוב ל-800 איש, יותר מפי 3 ממספר ההרוגים בתאונות הדרכים, ופי 30 ממספר ההרוגים בתאונות בענף הבניין. אבל אף אחד לא מדבר על זה".ד"ר רז דקל, יו"ר איגוד הרופאים התעסוקתיים בישראל, אמר: "בישראל רשומים 173 רופאים תעסוקתיים מומחים, מתוכם כ-110 פעילים, על שוק עבודה שמונה יותר מ-4 מיליון עובדים". לדבריו, בקופות חולים מסוימות יש פחות גישה לרופאים תעסוקתיים, ובפריפריה הגישה אליהם נמוכה מאשר במרכז הארץ. "נוצר כאן מעגל קסמים: חוסר היצע יוצר חוסר ביקוש, כי אם אין מי שיבדוק תחלואה תעסוקתית, אז לכאורה זה נראה כאילו גם אין חולים, ואם אין חולים, לא צריך להכשיר עוד רופאים תעסוקתיים. זה כשל שוק שצריך לפתור, כדי לקבל תמונה אמיתית של מצב התחלואה התעסוקתית בישראל".לדבריו, הבעיה היא לא רק מיעוט הרופאים התעסוקתיים, אלא גם העובדה שמערך בריאות המשפחה אינו מוכוון לזיהוי הקשר בין עיסוקם של עובדים לבעיותיהם הבריאותיות. "בקנדה לדוגמה, מרבית הזיהוי של תחלואה משפחתית נעשה על ידי רופאי המשפחה בקהילה", אמר, והוסיף שרופאי המשפחה בישראל מצויים תחת עומס עבודה כבד שאינו מאפשר להם הרחבה של תשומת הלב לסוגיה.

"אחד הצעדים הנדרשים הוא שהמדינה תגדיר באמצעות מבחן תמיכה לקופות החולים את הדרישה לנהל רישום של מקצוע בתיקים הרפואיים. הדבר יאפשר לקשור בין עבודה במקצועות מסוימים לתחלואה מסוימת, ויצירת מאגר מידע שכיום פשוט אינו קיים".צעדים נוספים שעליהם המליץ היו הקמת מחלקה ממשלתית להכשרה בתחום הבריאות התעסוקתית, הרחבת שירותי הבריאות התעסוקתית בקופות החולים באמצעות הגדרת מבחני תמיכה ושיפוי כספי, יצירת מרפאות תעסוקתיות רב-קופתיות באזורי תעשייה ויצירה של מודל אחות עם הכשרה ברפואה תעסוקתית במפעל או במקומות העבודה.

"האוכלוסייה שסובלת יותר מתחלואה תעסוקתית היא העובדים השקופים שיש לגביהם פחות מידע"

מיכל סימונט כורך, מכותבות הדו"ח, סיפרה שהעיסוק בנושא ב'קו לעובד' הגיע מתוך המפגש עם העובדים עצמם. "הגיעה אלינו לאחרונה עובדת של רשת אופנה שהמעסיק שלה בתקופת הקורונה הבין שהוא 'יכול להסתדר' עם פחות עובדים. הוטלו עליה יותר ויותר מטלות ועומס, והיא הגיע אלינו כשהיא זקוקה כבר לתרופות פסיכיאטריות. היה גם עובד חקלאות מתאילנד שהגיע אלינו עם אפנדציט והתברר לנו שהוא עובד 7 ימים בשבוע.

"כמעט מדי שבוע מגיעות אלינו עובדות בתחום הסיעוד שהתבשרו שהן חולות בסרטן. אלה אלפי עובדים שמגיעים אלינו בכל שנה ואנחנו לא יכולים בהכרח לשייך את התחלואה שלהם לרקע התעסוקתי שלהם, אבל ברור לנו שזה קשור".

לדבריה, בחמש השנים האחרונות עוסק הארגון בתחום הבטיחות התעסוקתית, וכעת החליטו להרחיב את תחום פעולתם גם לעולם הבריאות התעסוקתית. "זה ברור שהאוכלוסייה שסובלת יותר מתחלואה תעסוקתית הם העובדים השקופים שיש לגביהם פחות מידע, ועובדים לא-פורמליים, מהגרי עבודה, עובדים מאוכלוסיות מיעוט וכאלו שעובדים אצל מעסיקים קטנים ובינוניים. זו סוגיה שצריך להעלות לסדר היום הציבורי."אם חשבנו בהתחלה שנוכל להתמקד בנושא ספציפי או בקבוצת עובדים מסוימת, הבנו תוך כדי המחקר על הדו"ח שעדיין אין מפה של מצב הבריאות התעסוקתית בישראל". סימונט כורך הוסיפה שמטרת הדו"ח הייתה לייצר מפה בסיסית שמסמנת מיהם הגופים הרגולטוריים שעוסקים או אמורים לעסוק בתחום, מה התשתית החוקית והנורמטיבית בישראל, ומה נהוג במקומות אחרים בעולם. "השלב הבא מבחינתנו הוא להביא את זה לכנסת, לוועדה לביקורת המדינה, לוועדת הבטיחות בעבודה החדשה שהוקמה, ולשאול מדוע הדברים אינם מיושמים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!