ועדת החינוך של הכנסת התכנסה היום (שלישי) לרגל יום ההכשרות המקצועיות לדיון בנושא טעון – פיתוח החינוך הטכנולוגי והמקצועי כמערכת תומכת ומפתחת ולא כמסללה. הוועדה קראה למשרדי החינוך והעבודה והרווחה לשתף פעולה ביניהם לשיפור התדמית של הלימודים הטכנולוגיים והמקצועיים בישראל.
"יש בלבול מושגים – מה זה חינוך טכנולוגי" פתח יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ יעקב מרגי, את הישיבה לציון יום ההכשרות המקצועיות. "כשאני מדבר עם אנשים בכנסת, כל אחד רואה בעיני רוחו משהו אחר. יש מי שרואה את המגמות הטכנולוגיות, ויש מי שרואה את בתי הספר המקצועיים". כוונת דבריו היתה לקיומן של שתי מערכות חינוך טכנולוגיות מקצועיות נפרדות – זו שתחת אחריות משרד החינוך, וזו המפוקחת על ידי משרד הכלכלה.
ד"ר עופר רימון ראש המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שהמגמות ובתי הספר הטכנולוגיים מצויות תחת אחריותו הציג עליה בהיקף הזכאות לבגרות בחינוך הטכנולוגי המקיף כמאה וחמישים אלף תלמידים, המהווים 38.5% מתלמידי ישראל. הפער בזכאות לבגרות בין תלמידי המגמות העיוניות לתלמידי המגמות הטכנולוגיות במשרד החינוך הצטמצם מ-31.7% ב-1996, ל-8.8% ב-2014. "חשוב לציין שילד בחינוך הטכנולוגי הוא בתוך המסלול לחינוך בגרותי. אולי הוא לא יגיע לבגרות, אבל הוא מקבל קרדיטיזציה. המטרה שלנו היא להעניק לכל ילד כלים לממש את עצמו, כך שאם ילד אוהב רכב ויש לו תשוקה לכך, שזה לא יהיה פחיתות כבוד, ושיוכל להכנס למגמה הזו" אמר רימון. בוגרי המגמות הטכנולוגיות יכולים להמשיך ללימודי י"ג-י"ד ללימודי הנדסה או הנדסאות ולתעודות מקצוע.
ד"ר טל לוטן אחראית על החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית בהתאחדות התעשיינים: עכשיו ברגע נתון חסרים כ-9,500 עובדים מקצועיים בתעשיה בכל המקצועות. אנחנו מאמינים שחינוך מקצועי חייב להתחיל בתיכון, בחינוך הטכנולוגי המקצועי. אנחנו גם סבורים שצריכה להיות מערכת אחת טובה לכל התלמידים. כל השדרה, כל אחד צריך ללמוד את המקצוע שמעניין אותו.
שולי אייל מנהל בכיר באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, הדגיש כי יש הבדל בין החינוך הטכנולוגי אותו מציע משרד החינוך, לבין החינוך המקצועי במשרד העבודה והרווחה המעניק בסוף כיתה י"ב תעודת מקצוע מוכרת שמאפשרת להתחיל לעבוד. "תלמיד שלנו באורט תל נוף, יכול מיד אחרי הטירונות להיכנס למקצוע בחיל האוויר", הסביר. אגף זה עבר ממשרד הכלכלה למשרד העבודה והרווחה בספטמבר האחרון, יחד עם כל תיק העבודה.
ההבדל המרכזי בין מערכות החינוך הוא בהיבט המעשי של ההכשרה המקצועית. בעוד שבמערך הטכנולוגי במשרד החינוך יוצאים התלמידים ל-6 עד 12 מפגשים מעשיים במפעלים במהלך לימודיהם, בבתי הספר המקצועיים שבאחריות משרד העבודה והרווחה, הצמודים למפעלים ולבסיסים, מיושם "מודל משולב" של עבודה ולימודים, במסגרתו עובדים התלמידים יומיים בשבוע ורוכשים ניסיון מעשי. "אנחנו לא מכוונים לבגרות מלאה אלא ל-14 יחידות לימוד" הסביר אייל. "לא כי אנחנו לא רוצים שיצאו עם בגרות, אלא כי גם פה וגם באירופה הוכח שלא ניתן להוציא את הילד עם מקצוע ועם בגרות, זה לא מתכנס מבחינת שעות הלימוד".
אייל התייחס לטענות בדבר הסללה במערכת החינוך המקצועי ואמר כי דווקא העובדה שמשרד החינוך מורה לאנשיו, למנהלי בתי הספר ולקב"סים, שלא להפנות תלמידים לאופציה של החינוך המקצועי, מובילה לדעתו להסללה. לדבריו באופן זה תלמידים שאינם מסתדרים בחינוך העיוני, מוצאים עצמם זנוחים, "ילד שאתה אומר מראש שאין לו סיכוי לצאת עם בגרות משמעותית, ולא מאפשר לו ללכת לחינוך מקצועי – זו ההסללה" אמר, והפנה לממצאי מחקר שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך אשר בחנה שתי קבוצות של תלמידים בעלי מאפיינים סוציו-אקונומיים זהים, ובעלות ציוני מיצ"ב דומים בסוף כיתה ח'. קבוצה אחת של תלמידים נשארה במערכת החינוך של משרד החינוך והשנייה למדה ועבדה במסגרת החינוך המקצועי. 80% מהלומדים בחינוך המקצועי סיימו 12 שנות לימוד ו-69% מהם היו זכאים לתעודת מקצוע, בעוד ש-63% מהתלמידים בקבוצה השנייה, של מערכת החינוך הרגילה, סיימו ללא כל תעודה.
אייל התייחס לנושא העברת החינוך המקצועי למשרד החינוך, נושא שעלה בממשלה ונפל ביולי האחרון, ואמר כי לא היה מתנגד למהלך שכזה, ובתנאי שיובטח כי המודל המשולב של עבודה ולימודים יישמר. "אם משרד החינוך היה מאמץ את המודל הדואלי, שבו התלמידים עובדים בשכר – כי לעבוד בלי שכר זה נקרא ניצול – אם היו מערכות דומות – אני אוותר על התפקיד שלי. שיאחדו את המערכות. אבל אם בתי הספר שעברו למשרד החינוך לא שמרו על הצביון שלהם, ועל המודל הזה – זה עוול גדול להעביר למשרד החינוך" אמר.
ח"כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה אמר בדיון כי הוא מודאג מהיעלמות מההכשרה המקצועית בעשרים השנים האחרונות. "זה היה יותר מדי זמן תחום לחלשים, לעניים לנחשלים. זה היה מסלול ההסללה הכי גרוע שעשתה החברה שלנו לחלק גדול מהאוכלוסיה" אמר. לדבריו יש לתת להכשרה המקצועית מעמד מכובד בחברה ההולם את תרומתה לכלכלה ולמדינה. "זה יתחיל מזה שאפשר יהיה להתחיל ללמוד בתיכון מקצועי ולהמשיך לטכניון או למוסדות ההשכלה הגבוה. למה משרדי החינוך והעבודה לא עובדים יחד בנושא זה?" שאל.
ח"כ יוסי יונה העלה את ממצאיו של דו"ח ה-OECD הקובע כי שכרם של בוגרי החינוך המקצועי בישראל נמוך בכ-50% משכרם של בוגרי החינוך העיוני ואמר כי "אם זו תמונת מצב שנכונה גם היום, זה יהיה בלתי צודק בעליל להגיד לאם ולאב שישלחו את ילדיהם לחינוך מקצועי כי יבטיחו את עתידם הכלכלי."
"אף אחד לא שולל את חשיבות החינוך המקצועי והטכנולוגי. אבל האם מישהו יכול להבטיח שמסלול ההתקדמות בחיים ובעבודה יהיה זהה לזה של בוגר החינוך העיוני? אני לא רואה התגייסות ממשית של מדינת ישראל שיבטיחו שילדי ישראל יקבלו חינוך טכנולוגי שיבטיח את עתידם הכלכלי. אני בעד חינוך טכנולוגי עתיר ידע והשכלה שמאפשר גם להיכנס לאקדמיה. אבל כיום מדובר במסלולי התקדמות דיפרנציאליים" הוסיף ח"כ יונה.
שולי אייל מנהל בכיר באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה: אם משרד החינוך היה מאמץ את המודל הדואלי, שבו התלמידים עובדים בשכר – כי לעבוד בלי שכר זה נקרא ניצול – אם היו מערכות דומות – אני אוותר על התפקיד שלי. שיאחדו את המערכות. אבל אם בתי הספר שעברו למשרד החינוך לא שמרו על הצביון שלהם, ועל המודל הזה – זה עוול גדול להעביר למשרד החינוך.
"יש ילדים שבכל זאת לא יכולים לעשות בגרות, וצריך להקנות להם מקצוע" אמרה ח"כ נורית קורן. לדבריה נחשפה לכך שנפתח תיכון מקצועי חדש בקריית ביאליק, בחסות חברת קטרפילר העולמית, אולם התיכון מתקשה לגייס תלמידים מהסביבה, וזאת כיוון שמשרד החינוך אינו מפנה אותם. "זה דבר חשוב, יש כאן חינוך מקצועי – למה משרד החינוך מתנגד? יש ילדים שמסתובבים וזו המסגרת היחידה שאפשר לתת להם חינוך ועתיד טוב יותר. המאבקים בין המשרדים – די"!
ד"ר טל לוטן אחראית על החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית בהתאחדות התעשיינים אמרה כי חינוך טכנולוגי והשכלה טכנולוגית הם קריטיים למשק ולכלכלה הישראלית. "ללא הון אנושי אי אפשר לפתח את הכלכלה. כבר היום חסרים לנו מהנדסים, טכנאים הנדסאים. התעשיה הישראלית חיה מהאדים של העלייה הרוסית. חסרים לנו מסגרים, רתכים CNC, עובדי ייצור, חשמלאים. עכשיו ברגע נתון חסרים כ-9,500 עובדים מקצועיים בתעשיה בכל המקצועות. אנחנו מאמינים שחינוך מקצועי חייב להתחיל בתיכון, בחינוך הטכנולוגי המקצועי. אנחנו גם סבורים שצריכה להיות מערכת אחת טובה לכל התלמידים. כל השדרה, כל אחד צריך ללמוד את המקצוע שמעניין אותו".
