מי שנקלע למצב חירום רפואי מתקשר למגן דוד אדום; מי שנתקל בשריפה מתקשר לכיבוי אש; ומי שנתקל במצב חירום בטחוני או פלילי מתקשר למשטרה. אך מה עושה אדם שנקלע למצב חירום נפשי, או שאהובו, בן משפחתו או אדם זר שעובר לידו נמצא במצב חירום נפשי? כיום, אין בישראל מענה ייעודי למצבים אלו, וקמפיין חדש של עמותת 'עוצמה' למשפחות מתמודדי נפש, פועל לשינוי המצב.

"יש בעיה נוראית של מענה למצבי משבר בתחום הנפש", אומרת ל'דבר' השופטת בדימוס ריבי צוק, יו"ר עמותת עוצמה, שפועלת בהתנדבות למעלה משני עשורים לייצוג מול מקבלי החלטות עבור המתמודדים ובני משפחותיהם.  

"הפרעות נפשיות או מחלות נפש הן מטבען תנודתיות ואפיזודיאליות. כלומר, אדם חי את חייו, ומעת לעת יכולה להיות תקופה פחות טובה, זה יכול להידרדר, או שיכול להיות מצב משבר קיצוני או מצב פסיכוטי שיכול לגרום לחוסר תפקוד ואף להביא לסכנה ממשית למתמודד או לסובבים אותו". 

"יש כאן קודם כל סבל נוראי של המתמודדים, וחוסר יכולת מוחלט לעזור להם. למרות שהם יכולים וצריכים לקבל עזרה, אבל המצב הוא שאין למי לפנות. החוסר הזה הוא מציאות בלתי אפשרית להמון אנשים – רק אצלנו בעמותה יש יותר ממאה אלף מתמודדים, לכל אחד מהם יש משפחות וחברים ואהובים, כולם מתמודדים עם החוסר הזה. אז בכל הארץ- מאות אלפים, אם לא יותר". 

מד״א והמשטרה לא מצליחים לתת מענה

"אנחנו לצערנו רואים, גם בארץ וגם בעולם, מה קורה כשצוותים לא מיומנים וחסרי כלים וידע פוגשים מתמודדי נפש במצבי משבר קיצוניים. לצערי לא פעם מקרה של היתקלות בין מתמודד נפש במצב כזה לבין המשטרה נגמר בפציעה או חלילה גם במוות, למשל כמו במקרה של מוניר ענבתאוי ז"ל לפני כשנה וחצי בחיפה. יש צורך במוקד בו יושבים גם אנשים שיודעים לתת את המענה- עבור המתמודדים, עבור הסביבה וגם עבור השוטרים". 

"מוקד דומה למד"א יכול לתת מענה, אבל נכון להיום מד"א נרתע מטיפול במצבים נפשיים. צוותי המשבר יכולים להיות משהו ש'ירכב' על הפלטפורמה של מד"א, בהחלט. אבל מי שצריך לבוא זה לא האמבולנס עם הפרמדיק והחובש. זה יצטרך להיות מוקד שמתמחה בנפש, עם צוותים ייעודיים". 

"בהרבה מדינות הגיעו לעניין הזה של צוותי משבר אחרי שהבינו שהם שוחקים את המשטרה 'על ריק'. אנחנו מכירים את המקרים שנגמרים באסון, אבל יש המון מקרים שבהם המשטרה מגיעה שוב ושוב, ובמקום לטפל במה שהם צריכים לטפל, השוטרים מגיעים למקומות שאין להם מה לעשות בהם. לכל אלו מתווספים מקרי הקצה של האסונות, שהם טראומה נוראית לכל הצדדים.  

״הרעיון הוא להקים צוותי התערבות, לא צוותי טיפול״, אומרת צוק. ״במוקד צריך להיות מישהו ממקצועות הטיפול שיש לו היכרות עם העולם של בריאות הנפש- פסיכיאטרים, אחיות פסיכיאטריות, עובדים סוציאליים ואפילו שוטרים ללא מדים שנוגעים ומתמחים ספציפית לתחום הזה, כאשר המוקד גם ידע, לפי המקרה, איזה הרכב מקצועי יש לשלוח".  

הקמת מוקד חירום דווקא יקל על המחסור בכוח האדם בתחום 

צוק מוסיפה גם שהמוקד בעצמו יכול להביא להפחתה באישפוז הכפוי עצמו. "אשפוז כפוי זה עניין טראומטי", היא מדגישה. "במצבים כאלה הרבה פעמים התסכול והכאב יכולים להיות מופנים כלפי המשפחה, או שהמשפחה יכולה להיות מאוד מתוסכלת מהתחושה שהמתמודד לא מבין או שבוחן המציאות שלו לקוי, עד תחושה של המתמודד ש"בוגדים בו". במקרים כאלה, מישהו מבחוץ יכול בהחלט למנוע את האסקלציה, ואפילו למנוע את האשפוז הכפוי ולהצליח לשכנע את המתמודד לקבל טיפול מרצון, ואפילו לחסוך את האשפוז ולהציע טיפולים אחרים". 

"אם ניקח לדוגמא משפחה שיש בה מתמודד שנמצא במשבר, והם רואים אותו סובל, ויש מתח וקושי נוראיים בתוך הבית- זה יכול להסלים ולהסלים עד שזה יגיע לאישפוז, או שיכול להגיע צוות משבר שישב איתו, יבין מה המצב שלו, מה הטיפול הנכון לו וגם מה הטיפול הנכון למשפחה. זה נשמע קטן, אבל זה מה שיכול לפעמים לעמוד בין לשלוח בן אדם לאשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי לבין לעבור את המשבר".

ממשלות נופלות וקמות – ומענה עדיין אין 

מלבד עמותת עוצמה, מקדמים את הנושא גם איגוד העובדים והעובדות הסוציאליות ואיגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, וגם מספר חברי כנסת- הבולטת בהם היא סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), בעצמה בת משפחה של מתמודד נפש, שהגישה הצעת חוק פרטית בנושא במאי האחרון, בזמן כהונת הממשלה הקודמת. חברים נוספים ממפלגתה (שמחה רוטמן, אוהד טל ומשה סולומון), הגישו את אותה הצעת החוק בשינוי השמות מספר פעמים, האחרונה בהן היתה ממש בשבוע שעבר.  

אולם, לא נראה כי הצעת החוק מקודמת או מתוקשרת באופן מיוחד, למרות שוולדיגר עצמה, וכן מפלגתה, שודרגה משמעותית במעמדה מאז, ואף כחלק מתפקידיה כסגנית שר האוצר היא הממונה על הבריאות והרווחה במשרד. בנוסף, וולדיגר ידועה כתומכת בכלכלה המצמצמת התערבות ממשלתית ואף התבטאה לא אחת ספציפית בעד הפרטת שירותי הבריאות והרווחה.  

לפני כשנתיים, לאחר המקרה של איאד אלחלאק ז"ל ומקרים נוספים, הנושא גם נידון בוועדה בין משרדית לשיפור התמודדות כוחות החירום עם אנשים עם צרכים מיוחדים, ובשלהי הממשלה הקודמת החלה גם עבודת מטה של משרד הרווחה, המשטרה ומשרד הבריאות. אולם גם משם לא הגיעה בשורה כלשהי בנתיים. 

"הממשלות קמו ונפלו, דברים נדחו, אבל אנחנו מאוד מקווים שהצעת החוק תוכל לאפשר הקמה של מוקד כזה. הקונספט בחוק הזה הוא בהחלט מה שאנחנו מדברים עליו", אומרת צוק. "לגבי הועדה הבין משרדית, ההרגשה שלנו היא שזה יותר מדי משטרתי ויותר מדי דומה לאכיפה, ולא להתערבות. יש כל מיני דברים בשטח, צריך לראות שהם יבשילו, ושהם יבשילו נכון". 

לכן, בעמותת עוצמה בחרו בנתיים להחתים כמה שיותר אנשים על עצומה הקוראת למקבלי ההחלטות, ובראשם שר הבריאות- מי שלא יהיה, להקים בדחיפות שירות חירום שייתן מענה במצבי משבר נפשי קיצוניים. הם כבר גייסו יותר מ-8,000 חתימות, ואפילו גייסו לטובת העניין גם את צופית גרנט ואת המרצה והפעילה החברתית בתחום חמוטל ינאי. 

לחתימה על העצומה של עמותת עוצמה להקמת צוותי חירום למשבר נפשי לחצו כאן