בכנס חירום שנערך אתמול (ראשון) בבית אחותי בתל אביב, קראו אימהות חד-הוריות לשרת המשפטים להתנגד לחוק המזונות החדש של ח"כ יואב קיש (הליכוד). הצעת החוק עלתה אתמול לדיון בוועדת שרים לחקיקה, אך נדחתה עקב חוסר הסכמה בקואליציה. בהצעה תמכו השרים איילת שקד, גילה גמליאל ויריב לוין, והתנגדו לה השרים דוד אזולאי, סופה לנדבר ויעקב ליצמן. עם זאת, נכון לעכשיו מתכננת השרה שקד להעביר את החוק בשלושת החודשים הקרובים.

הצעת החוק החדשה קובעת את שינוי דמי המזונות בהתאם להמלצות ועדת שיפמן, כשהשינוי המרכזי הוא שתשלום דמי המזונות יהיה ביחס לזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מההורים, וליכולת הכלכלית של כל אחד מהם בנפרד. בעוד משתתפות הכנס שנערך אתמול אינן בהכרח חולקות על מטרת החוק המוצהרת, לטענתן יישומו במתכונתו הנוכחית וללא שינויים נוספים במציאות ישיג בפועל תוצאות הפוכות ואף הרסניות כלפי נשים.

ארגוני הנשים דורשים מהשרה שקד להתייחס למספר עקרונות בחוק, על מנת שזכויות הנשים וילדיהן לא יפגעו. לטענתן, יש לשנות את החוק כך שימנע מצב בו נוצר תמריץ כלכלי להגשת תביעה למשמורת משותפת גם כשאין רצון או יכולת לעמוד בהסדר של משמורת משותפת, וכן שיכיל מנגנון לאכיפת הסדרי המשמורת על מנת שלא יווצר מצב שבו "על הנייר" יש הסדר משמורת משותפת ובפועל הילדים והילדות נמצאים בעיקר אצל האמהות וללא מזונות. כמו כן, הן טוענות כי יש צורך לקבוע "הורה גזבר" שינהל את תקציב הילדים והילדות ויקנה את הביגוד והצרכים השונים שאם לא כן נטרטר את הילדים בין ההורים שנמצאים בקונפליקט.

שרת המשפטים איילת שקד. צילום: יוסי זליגר

שרת המשפטים איילת שקד. צילום: יוסי זליגר

דוגמה חיה לביקורת של ארגוני הנשים ביחס לניתוק בין המזונות לחזקת הגיל הרך מתבטאת בסיפור הזה של אחת הנשים בכנס: "יש לי ילדה בת 8, עד שנגמרה 'חזקת הגיל הרך' (גיל 6) היא הייתה אצלי ולא הייתה שאלה, מהרגע שנגמרה החזקה הגרוש שלי התחיל עם התביעות. ביהמ"ש אמר לי או שתחזרי לגור ליד הגרוש או שתוותרי על הילדה. כתבו לי בפס"ד שזה שהבת שלי בצהרון אומר שאין לי זמן לעשות אתה שיעורי בית ולכן אני לא מספיק טובה".

סיפור נוסף של אישה מגלם בתוכו את האלימות הכלכלית המופעלת נגד נשים בתהליך גירושים: "האיום של האבא היה 'אני לא אשלם לך מזונות ואני אתבע משמורת מלאה'. אחר כך התחילו השקרים, לא ידעתי שבדלתיים סגורות אפשר לשקר. הוא תבע משמורת מלאה, אחרי שניתק קשר שנים מרצונו. ביקש להיות אבא משמורן בלעדי אחרי שאני מגדלת את הבן שלנו מהיום שנולד. הוא תובע אותי עוד ועוד, זה הכל עניין של כסף, הנקמה הזו הייתה כלכלית. הוא אמר לי, אני אעשה אותך ענייה את תזחלי אלי חזרה כי לא יהיה לך שקל. זה מצב הזוי שאבא מעדיף שלילד שלו לא תהיה קורת גג.

לדברי משתתפות הכנס, נשים רבות בישראל נאלצות לוותר על זכויותיהן על מנת לקבל גט, ויש למנוע מצב בו הופכים הילדים לקלף מיקוח בסכסוכי גירושין. בנוסף, הן טוענות כי יש להקים מנגנון לבדיקת ההכנסות האמתיות של כל הורה, ולצרף טבלאות לקיום בכבוד של כל ילד וילדה.

מרב מיכאלי אמרה בכנס, "מדובר במאבק נקמני (של הגברים) שלא קשור לעצם העניין. כל העניין של החזקה ועכשיו המזונות זה כלי להמשיך את האלימות שהייתה מופנית לבת הזוג ועכשיו מופנית נגד נשים בכלל. אנחנו חייבות לעמוד על כך שהקריטריונים למשמורת יהיו ברורים ושהם יהיו מספיקים למחייה. אנחנו הולכות עכשיו למלחמה על הדבר הזה".

כנס בנושא תשלומי מזונות (צילום: בובה לוי, מתוך הפייסבוק)

כנס בנושא תשלומי מזונות (צילום: בובה לוי, מתוך הפייסבוק)

מנכ"לית מרכז רקמן ד"ר גלית שאול אמרה, "לא הייתה אישה שדיברתי אתה על להגיע למפגש שלא הייתה צריכה להקריב כדי להיות כאן היום. העובדה שהמדינה בחרה לשים בצורה מאוד מסודרת את עניין המזונות היא חשובה, אבל הם לקחו סוגיה וניתקו אותה מכלל הסוגיות בצורה שהיא בלתי אפשרית. הרי מה שיקרה בסוגיית המזונות זה שאם גברים ונשים ישלמו ביחס למשכורות שלהם וזמני השהות, כל גבר יבקש משמורת משותפת. חברתית זה לא יקרה כי השוק לא בנוי לזה".

עו"ד רוני אלוני-סדובניק אמרה "הגיע הזמן להוריד את הכפפות. זה נמשך כבר שנים וזה לא הולך למקום טוב, הכל כאן זה מאזן אימה. מה שחשוב זה לראות את התמונה הכללית. אנחנו נהיה הראשונות לתמוך בשוויון במזונות אבל לא לפני שהדברים בדיני משפחה יפתרו, ויבטלו את בתי הדין הרבניים, לא יכול להיות שעדות של אישה פסולה. מה ששקד עשתה זו חזירות, אישה שמרוויחה יותר מבעלה זה באלפיון".

עו"ד מרים זלקינד, משדולת הנשים בישראל, ציינה כי "הצעת החוק הנוכחית מזיקה ומסוכנת, תאפשר סחיטה של נשים ותעמיק מאוד את העוני של ילדים למשפחות גרושות, באופן הסותר לחלוטין את עיקרון טובת הילד". עו"ד זלקינד הוסיפה כי נדרשת חקיקה ממשלתית אחראית ומקצועית בנושא, שאינה מושפעת מלחצים פוליטיים ומגורמים בעלי אינטרסים וקראה שלא לתמוך בהצעת החוק הפרטית ולהמתין להמלצות משרד המשפטים בנושא.