ארכאולוגים מהמכללה האקדמית תל חי, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים, גילו לאחרונה דולמן (מבנה גדול ממדים דמוי שולחן אבן) מסתורי בן למעלה מ-4,000 שנה, חלק משדה גדול של דולמנים סמוך לקיבוץ שמיר בגליל העליון. ייחודו של  הדולמן בממדיו העצומים, במבנה המקיף אותו, ובעיקר – בעיטורים האמנותיים החרוטים בתקרתו. המחקר התפרסם בסוף השבוע האחרון במגזין המדעי PLOS ONE.

הדולמן התגלה בביקור מקרי שערך פרופסור גונן שרון, מהתכנית ללימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי, בשדה הדולמנים סביב קיבוץ שמיר – הכולל יותר מ-400 מבני אבן ענקיים, המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (לפני למעלה מ4,000 שנה). כאשר נכנס לתא הבנוי מתחת לדולמן הגדול ביותר, הופתע לגלות ציורי סלע חרוטים על התקרה.

החריטות שנחשפו בפנים התא הבנוי. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי

גילוי החריטות הביא לתחילתו של פרויקט מחקר של הדולמן וסביבתו, שהניב גילויים חדשים על תופעת הדולמנים בארץ ישראל. "זו האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח התיכון" אמר ארכיאולוג רשות העתיקות, אורי ברגר,  שהיה שותף למחקר "הצורות החרוטות מציגות קו ישר הניגש למרכזה של קשת. בתקרת הדולמן תועדו כ-15 חריטות כאלה, הפזורות במעיין קשת לאורך התקרה. אין לצורות אלו מקבילות באומנות חריטות הסלע במזרח התיכון, ומשמעותן עדיין בגדר תעלומה".

הפאנל המציג את האומנות נסרק בשטח על ידי המעבדה לארכאולוגיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית. באמצעות טכניקה חדשנית, הופק מודל תלת ממדי של החרוטה. "הסריקה התלת ממדית מאפשרת לזהות חריטות שאחרת כמעט ואינן ניתנות לזיהוי בעין רגילה" הסבירה פרופ' ליאור גרוסמן, מנהלת המעבדה.

החדר בתוך הדולמן, שבתקרתו נמצאו החריטות, רחב ידיים: 2X3 מטרים. האבן המכסה אותו, אף היא עצומה בגודלה, ומשקלה מוערך ב-50 טון לפחות. זו אחת האבנים הגדולות ביותר ששימשו להקמת דולמנים במזרח התיכון. הדולמן הוקף  גל אבנים (טומולוס) בקוטר של כ-20 מטרים, ומשקל אבניו  מוערך בעוד כ- 400 טון. בתוך גל האבנים זוהו לפחות ארבעה דולמנים קטנים יותר, שמוקמו למרגלות הדולמן  המעוטר. משמעות הדבר היא שמדובר במבנה מונומנטלי ענק, הבנוי בצורה היררכית (תא מרכזי ותאי משנה). זו הפעם הראשונה שמזוהה דולמן היררכי כזה במזרח התיכון.

פרופ' גונן שרון מהמכללה האקדמית תל-חי ואורי ברגר מרשות העתיקות( משמאל לימין), ליד הדולמן. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות

הדולמן הענק בשמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים הפזורים בצפיפות באזור זה. הוא מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ומבוססת באזור בזמן "ימי הביניים" של תקופת הברונזה. ארכיאולוגים נוטים לפרש את העבר על סמך ממצאים חומריים. היעדרן של ערים, ישובים גדולים ומבנים מונומנטליים מעיד על התמוטטות המערכות השלטוניות והכלכליות במהלך "תקופה אפלה" בהיסטוריה. הדולמנים מספרים סיפור אחר על התקופה – חברה שיש לה מערכת שלטונית וכלכלית מורכבת, המוציאה לפועל מפעלים הנדסיים מונומנטליים, אבל לא משאירה אחריה עדויות ארכאולוגיות אחרות.

"הדולמן הענק בשמיר מעיד, ללא ספק, על בנייה ציבורית" הוסיף שרון, "הקמתו דרשה כוח אדם משמעותי במשך תקופה לא מבוטלת. במהלך הזמן הזה, צריך לשכן ולהאכיל את כל האנשים הללו. הקמת מבנה ענק כזה דורשת ידע הנדסי וארכיטקטוני שלא מצוי בדרך כלל בידיהן של קבוצות נוודים קטנות. וחשוב מכך, דרושה כאן מערכת שלטונית חזקה שתוכל לאסוף כוח אדם משמעותי, לכלכל אותו ובעיקר לצוות על ביצוע ולשלוט בפרויקט גדול וממושך".

למרות כל זאת, נסיבות הקמתם של הדולמנים, הטכנולוגיה הכרוכה בבנייתם ותרבותם של האנשים שהקימו אותם עדיין מהוות את אחת התעלומות הגדולות בארכאולוגיה של ארץ ישראל.