משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם נוהל לתמיכה ישירה בסך של כ-130 מיליון שקלים לענפי הדגה והמדגה בשנתיים הקרובות. התמיכה נועדה לסייע למגדלי דגים בבריכות, בדייגים בכנרת ובמגדלי דגים אחרים לשקם את תחום הדגה והמדגה ולעודד ייצור מקומי של דגי מאכל. המדינה גם איחדה בין שני נהלי תמיכות: למגדלי דגים בבריכות ולדייגים בים, במטרה לייעל את התמיכות ולייצר היגיון יותר אחוד בתכנון אספקת הדגים.

80 מיליון שקלים יוקצו למגדלי דגים בבריכות ודייגים בכנרת המגדלים דגים מסוג אמנון, קיפון (בורי) וקרפיון. נוסף על סכום זה, יוקצו כ-40 מיליון שקלים בשנה עבור השנים 2025 ו-2026, לסיוע למגדלי הדגים שנפגעו מהפחתת מכסים על דגים מיובאים בשנים האחרונות. סכום התמיכה השנתי יחושב בהתאם להיקף השיווק בפועל, ויעמוד על כ-4,500 שקלים לטון דגים.

על רקע הורדת המכסים בענף בשנים 2022-2025, נוהל התמיכה כולל גם תמיכה בענף החקלאות הימית ובמגדלי דגים אחרים, כגון: דניס, ברמונדי, בס, לברק, פורל ואחרים. התמיכה, בשיעור של עד 50 מיליון שקלים – 25 מיליון ש"ח בשנה, תוענק לפי חישוב של 4 ש"ח לק"ג, 3 ש"ח לק"ג ו-2.5 ש"ח לק"ג בשנים 2026-2024, בהתאמה.

יוסי שטיינברג, סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות וביטחון המזון: "מדובר במהלך ששם את המגדלים במרכז, תוך התמודדות עם אתגרי התחרות כתוצאה מהורדת המכס ושמירה על הייצור המקומי. איחוד נהלי התמיכה נועד לפשט את התהליכים עבור המגדלים, להעניק להם ודאות תקציבית גבוהה יותר ולהגביר את האפקטיביות של מערך התמיכות".

בארגון מגדלי הדגים בירכו על התמיכה וציינו לטובה את השיח המשותף בין המגדלים לבין גורמי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון. מהארגון נמסר ל'דבר': "אנו שמחים על קיומו של שיח הדדי מתוך הבנה מעמיקה של חשיבות הענף, לטובת רציפות וזמינות של אספקת חלבון איכותי ובריא לאזרחי ישראל".

חן פלור, מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים, אמר ל'דבר': "ארגון מגדלי הדגים ומשרד החקלאות מגבשים בימים אלה צעדים ליישום התוכנית האסטרטגית להגדלת הייצור המקומי של דג ישראלי טרי, כחלק מתוכנית ביטחון המזון של ישראל. בכוונתנו להגדיל את הייצור באמצעות שילוב בין פיתוח המדגה המסורתי להקמת מתקני גידול אינטנסיביים חדישים. נוהל התמיכות החדש מאפשר למגדלים את אורך הנשימה הנדרש בכדי להיכנס לתהליך התכנון והביצוע של צעדים אלה. כעת עלינו להוביל יחד עם משרד החקלאות תוכנית השקעות מקיפה ומהלך לשחרור חסמים רגולטוריים, להרחבת מתקנים קיימים והקמת מתקני גידול חדשים בשטחי המדגה".

המחירים של הפחתת המכסים

התמיכה למגדלים מוקצית במסגרת סיכום שנחתם בין משרד החקלאות ומשרד האוצר בדצמבר 2022, בעקבות הודעת שר האוצר דאז אביגדור ליברמן על הפחתת מכסים על ייבוא דגים. ההחלטה על הקצאת התמיכה התקבלה נוכח ירידה של יותר מ-40% בפעילות בענף המדגה מאז החלה הפחתת המכסים 2016.

אמנם הרפורמה שהחלה ב-2016 נועדה להוריד מחירים ולהגדיל את התחרות, אך נתוני השוק מעידים על הצלחה חלקית בלבד.

כך למשל, המחיר לצרכן של פילה אמנון קפוא מיבוא ירד ב-36%, הודות להפחתה בכ-51% ממחיר היבוא כולל מכס, וכמות היבוא עלתה בכ-99% – אך מרווח השיווק של היבואנים והקמעונאים עלה. המחיר לצרכן של דניס מיבוא לא רק שלא ירד אלא עלה, בעקבות עליה במחיר היבוא. מרווחי היבואן והקמעונאי על דני מיובא עלו ב-10% לאחר הפחתת המכס.

העלייה הדרמטית בכמויות היבוא הקטינה משמעותית את נתח היצור המקומי. מגדלי אמנונים, קרפיונים ובורי סופגים ירידה בפדיון מאז התחילה הורדת המכס, על אף קבלת התמיכות, כתוצאה מירידה בכמויות היצור. הירידה החדה בהכנסות הביאה לסגירה של חלק ממשקי הדגה בעשור האחרון.

חלק מאסטרטגיה להבטחת ביטחון המזון 

במשרד החקלאות אומרים שהתמיכה הישירה ואיחוד התמיכות לענפי הדגה והמדגה מגיעה גם על רקע התוכנית הלאומית לביטחון המזון שהמשרד הציג במאי. תוכנית זו מתווה מדיניות להבטחת ביטחון המזון של ישראל עד 2050, וכוללת יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040, בדגש על עידוד החקלאות המקומית בישראל.

הרחבת הייצור המקומי דרושה, על פי משרד החקלאות, כדי לצמצם את מידת התלות של ישראל ביבוא מוצרי מזון, בדגש על מקורות אפקטיביים לצריכת חלבון. תלות כזו עלולה לסכן את האספקה כאשר מתממשים סיכונים צפויים ובלתי צפויים – גיאופוליטיים ואקלימיים.

המשרד סימן את ענפי הדגה והמדגה כמרכיב באסטרטגיה לשמירה על ביטחון מזון לאומי, חיזוק הייצור המקומי ועידוד ייצור מקומי של חלבון מן החי באיכות גבוהה. עיקר הצריכה בישראל היא של דגי בסיס – אמנון, קרפיון ובורי, שהמהווים 47% מסך האספקה. גם לסלמון נתח משמעותי בצריכה: פילה סלמון קפוא ופילה סלמון טרי מהווים כ-36% מסך אספקת דגי מאכל בישראל בשנת 2023, סה"כ 27 אלף טון.

לפי נתוני משרד החקלאות והלמ"ס, ישראל תלויה במידה רבה ביבוא דגים. כ-92% (67.9 אלף טון) מהדגים שסופקו בישראל ב-2023 היו מיובאים, לעומת 8% בלבד (6.2 אלף טון) מייצור מקומי. מאזן אספקת הדגים לישראל הוטה בשנים האחרונות לטובת היבוא, במיוחד מאז החלת הרפורמה בייבוא דגים שכללה הפחתה משמעותית בגובה המכס על יבוא אמנון, קרפיון ובורי קפואים וטריים. משנת 2022 חלה הפחתה משמעותית בגובה המכס על דניס, לברק ואחרים.

סך האספקה לנפש בישראל אמנם עלה בכ-30% בין השנים 2013-2023, אך האספקה מייצור מקומי ירדה בכ-44%, בעוד האספקה לנפש מיבוא עלתה בכ-48%. בעשור האחרון נצפתה ירידה של כ-34% בכלל הייצור המקומי, לעומת עליה של כ-79% ביבוא.

בשנה האחרונה מובילים במשרד החקלאות תכנית אסטרטגית לענף חקלאות המים בישראל. לתוכנית שותפים האגף לדיג וחקלאות מים, החטיבה לכלכלה ואסטרטגיה, המדענית הראשית ושה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע), לצד מגדלי הדגים ובעלי עניין נוספים.

התוכנית האסטרטגית המתגבשת תכלול תכנון ארוך טווח להרחבת הייצור המקומי עד שנת 2040. התכנון המדובר כולל גידול דגים בבריכות, במתקנים מסוחררים ובים, וגידול אצות למגוון מוצרי מזון, תוספי תזונה, קוסמטיקה ומספוא. הפורום המשותף מכוון להתמודד עם אתגרי הענף, כגון עלויות ייצור גבוהות, רגולציה סביבתית מחמירה ומחסור בתשתיות ובכ"א מיומן. בשנים האחרונות מפותחות במכוני המחקר בישראל ובחברות מסחריות מגוון טכנולוגיות חדשניות שמיועדות לשוק המקומי ולשוק העולמי.