דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות

דעות / בחוגים לממשל ומדע המדינה לא מלמדים מהי סולידריות | טור דעה

ההשתתפות של ארגוני הסטודנטים במחאה החברתית של קיץ 2011, עמדה בניגוד לדימוי הידוע של אדישות סטודנטיאלית | שתי מחאות של סטודנטים נגד מאבק עובדים של אנשי סגל, שאירעו לאחרונה, העידו כי שוב נפערה תהום בינם לבין החברה סביבם

סטודנטים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מיכל פתאל \ פלאש 90)
סטודנטים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מיכל פתאל \ פלאש 90)
אורי וולמן
אורי וולמן
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

המחאה החברתית של קיץ 2011 הצליחה להחזיר, ולו במעט, את כבודם האבוד של ארגוני הסטודנטים באוניברסיטאות והמכללות. אותן טענות רבות ועתיקות יומין על האדישות של הסטודנטים, וחוסר יכולתם לראות מעבר לחלקת האלוהים הקטנה שלהם, התנפצו לרסיסים, לנוכח ההשתתפות הבולטת והאותנטית של ארגונים בהפגנות שסחפו את הארץ.

המחאה החברתית בבאר שבע (צילום: שי רוזן).
המחאה החברתית בבאר שבע (צילום: שי רוזן).

שש שנים בדיוק חלפו מאותה מחאה פורצת דרך, אבל שני אירועים שהתרחשו לאחרונה, בהיקף ובעוצמה קטנים יחסית, יכולים ללמד אותנו על התהום העמוקה בין ציבור הסטודנטים לחברה הישראלית ועל מידת האפתיות בה שקעו שוב.

בתחילת החודש, פורסמה בכלי התקשורת ידיעה על כך שכחלק מסכסוך העבודה בין הסגל המינהלי והנהלת המכללה האקדמית ת"א-יפו, החליטו סטודנטים רבים למחות כנגד השביתה המתוכננת והעיכוב הצפוי בבדיקת הבחינות ולקיים הפגנה בשטח המוסד.

יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה, שהוא גם תלמיד שנה ג' בחוג לממשל וחברה, אף הצהיר בדרמטיות כי "הסטודנטים לא מוכנים לשמש כלי מיקוח במלחמת ההתשה שמתנהלת בין ההנהלה לסגל המנהלי". כנראה שמושגים בסיסיים בחוג בו לומד הסטודנט הנמרץ – כמו סולידריות, אקטיביזם, זכויות עובדים וביזור הכוח בחברה – חמקו לו, ולחבריו, מתחת לרדאר.

הם ימשיכו ללמוד ולשנן טקסטים ומסות לתקופת הבחינות. בזה הרי הם נמדדים.

גם במכללה למנהל החליטו הסטודנטים לזנוח את הפרקטיקה, ולהישאר בגבולות התאוריה. בתחילת השנה, פרץ סכסוך עבודה בין הסגל הזוטר להנהלת המוסד בדבר תנאי ההעסקה של המרצים מן החוץ. איום ההשבתה שריחף באוויר, גרם לסטודנטים לפתוח במהרה קבוצת פייסבוק הקוראת לסיום המאבק  – שכמובן לא נוגע אליהם. אחד מהמארגנים עוד הוסיף ואמר כי " אפילו אם יחזירו לנו את השעות האבודות, זה יהיה על חשבון הזמן שלנו, זמן העבודה שלנו, זמן המשפחה".

גם חסידי השוק החופשי, והדוגלים בליברליזם טהור, היו נעים בחוסר נוחות משווע לנוכח אותן אמירות וציטוטים שכל תכליתם הוא לדאוג לאני העצמי, ותו לא.

סטודנטים בקמפוס הר הצופים בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).
סטודנטים בקמפוס הר הצופים בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

הגיע הזמן שאותם סטודנטים בחוגים לממשל, ייצאו קצת מחדרי הלימוד הממוזגים והנעימים, יבהו קצת פחות במסך המחשב ובספרים, ויתחילו לפעול למען האנשים המעניקים להם שירות ונמצאים עימם בקמפוס שעות רבות ביום, גם אם הם "רק" עובדי סגל זוטר או רחמנא ליצלן עובדי ניקיון ומאבטחים.

אם היו עושים זאת, היו מגלים שהפגנת ערכים כמו סולידריות ואחווה כלפי האחר והמוחלש, עדיפים בהרבה, ומספקים עשרות מונים, מעוד ציון גבוה בחוג למדע המדינה.


אורי וולמן הוא הוא בוגר תואר שני בחוג לפוליטיקה וממשל במרכז הבינתחומי, ויועץ תקשורת בחברת "פרו אסטרטגיה"

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!